ערעור על חומרת עונש בעבירות אלימות ומין

]השופט י' אלרון: נקדים ונציין כי תחילה עמדו בפנינו שני ערעורים על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בתפ"ח 28192-05-16 (סגנית הנשיא א' הלמן והשופטים: י' שיטרית ו-ס' דבור) מיום 3.10.2017 ומיום 31.1.2018 בהתאמה, בגדרם הורשע המערער בע"פ 2207/18 והמשיב בעירעור בע"פ 2250/18 (להלן: המערער) בשורת עבירות מין ואלימות שביצע בבת זוגו, והושתו עליו עונש של 7 שנות מאסר בפועל ועונשי מאסר על תנאי.

המערער הגיש כאמור ערעור הן על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי הן על חומרת גזר הדין ואילו המשיבה בע"פ 2207/18 והמערערת בע"פ 2250/18 (להלן: המשיבה) הגישה כאמור ערעור הן על זיכויו של המערער מחלק מהעברות שיוחסו לו בכתב האישום כמפורט לעיל והן על קולת העונש.

...

בה בעת אין בידינו לקבל את טענות המערער לפיהן יש להפחית מעונשו מאחר שמעשיו נעשו במצב הקרוב להגנת "טעות במצב הדברים" לפי סעיף 34יח לחוק העונשין וזאת בשל הסכמתה הלכאורית של המתלוננת לקיום יחסי מין.

בחירתו של המערער שלא לעמוד על ערעורו לעניין הכרעת הדין, מלמדת על קבלת אחריות מסוימת למעשיו ומצאנו לנכון להתחשב בכך.

התוצאה היא כי ערעור המערער על חומרת העונש נדחה וערעור המשיבה על קולת העונש מתקבל במובן זה שעונש המאסר בפועל אשר הוטל על המערער יעמוד על 8.5 שנות מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו כאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

]השופט ג' קרא: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בתפ"ח 60455-08-19 (כב' השופטים א' קולה (אב"ד); ד' צרפתי ור' גלפז מוקדי) שניתן ביום 31.3.2020, בגדריו הוטלו על המערער העונשים הבאים: 32 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסרים מותנים וחיוב בתשלום פיצויים למתלוננת, נפגעת העבירה בסך 40,000 ₪.

טענות הצדדים בהודעת ערעור מפורטת, שעל עיקריה חזר בא כוח המערער לפנינו, מלין המערער על חומרת עונשו.

המערער הורשע בסדרת עבירות מין ואלימות שביצע במסגרת מערכת יחסים פוגענית במי שהוכרזה כקטינה נזקקת, שהוצאה מבית הוריה והושמה בפנימייה של חסות הנוער; קטינה שבעת ביצוע המעשים בה טרם מלאו לה 16 שנים, שבאה מרקע אישי ומשפחתי קשה ומורכב, שהחיים לא האירו לה פנים; הקטינה חיפשה אהבה וחום שחסרו לה, אותם מצאה בתחילת הקשר עם המערער, אלא שבהמשך הקשר, מערכת היחסים בינה לבין המערער התאפיינה "באלימות פיזית, מינית ונפשית, תחת שליטה וטרור ריגשי אשר השפיעו באופן רגרסיבי ופוגעני על כל [ה]אספקטים של חייה [...]". תיאורים אלה הלקוחים מתסקיר נפגעת העבירה, עולים בקנה אחד עם תאור מעשי המערער שכללו הפעלת אלימות פיזית ונפשית על רקע של קנאה חולנית, רכושנות, כוחנות, שליטה והשפלה.

...

לא מצאנו כיצד טענת המערער, כי יציאתה של המתלוננת מהפנימייה בסופי שבוע לביתו הייתה בידיעת ובהסכמת האחראים בפנימייה, עשויה לסייע למערער.

כך גם לא מצאנו ממש בטענת המערער, לפיה סירובו של בית המשפט להורות על קבלת תסקיר מבחן בעניינו בסמוך לישיבת הטיעונים לעונש, מנע ממנו כלי שיכול היה לסייע לו בגזירת העונש.

כך גם לא מצאנו ממש בטענת המערער כי המתחם שנקבע הינו מתחם שגוי בהיותו סוטה ממדיניות הענישה הנוהגת.

היתלותו של בא כוח המערער בעונש שהוטל בעניין עמאש אינה יכולה לסייע לו, לאור האבחנה שנעשתה במסגרת גזר דינו של בית המשפט קמא בין עניינו של המערער לעניינו של עמאש: "בענייננו, פצע הנאשם את המתלוננת כשהוא נושא נשק קר [...] בנוסף בענייננו, הורשע הנאשם גם בעבירות איומים ובמעשים מגונים בכוח. זאת ועוד, לנאשם שם אין עבר פלילי ושירות המבחן המליץ להעמידו למבחן במשך שנה, זאת להבדיל מענייננו". נזכיר כי מדיניות ענישה, אינה נקבעת על פי פסק דין אחד, ולבטח לא פסק דין שניתן שלא על ידי בית משפט זה. לטעמנו, חסד נעשה עם המערער בקביעת המתחם, בהינתן נסיבות החומרא המרובות שאפפו את ביצוע העבירות.

לאור האמור, החלטנו לדחות את הערעור.

]המשנה לנשיאה נ' הנדל: המערער משיג על חומרת עונש המאסר בפועל שנגזר עליו – תקופה בת 45 חודשים, שנגזרו עליו לצד מאסרים מותנים ופצוי.

נשות החברה אינן הפקר, ואין להשלים עם התופעה לפיה אשה תפגע בגופה, בכבודה ובפרטיותה, בדרך של ביצוע עבירות אלימות ומין כלפיה.

...

הערעור נדחה.

לאור האמור, נגזרו על המערער 7.5 שנות מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת מין או אלימות מסוג פשע, למשך 3 שנים; 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת כליאת שוא או איומים, למשך 3 שנים; ופצוי למתלוננת בסך 100,000 ש"ח. טענות הצדדים בעירעור העירעור שלפנינו מופנה כלפי חומרת העונש, הן באשר לתקופת המאסר בפועל והן באשר לגובה הפצוי למתלוננת.

...

אף אני עיינתי בפסקי הדין שהוצגו על ידי בא כוח המערער בדיון לפנינו, ונחה דעתי כי אין בהם כדי לתמוך בטענותיו.

יישום כלל זה בעניינו של המערער, מוליך למסקנה כי אף ערעורו באשר לרכיב הפיצוי – דינו להידחות.

בנסיבות המתוארות לעיל, נחה דעתי אפוא כי סכום הפיצוי שנפסק הוא סביר, ואינו מצדיק את התערבות ערכאת הערעור.

תחילה הגיש ערעור על הכרעת הדין, אך במהלך הדיון חזר בו מכך, ובצדק עשה כן. אשר לגזר הדין, נציג את סיפור המעשה כפי שנקבע, תוך הדגשה כי מדובר בשילוב של עבירות אלימות, מין ורכוש, שבוצעו יחד עם אחר.

המערער ביצע עבירת מין חמורה בנסיבות קשות, המחייבות ענישה הולמת ומרתיעה.

...

לא למותר לציין כי לנוכח תקופת המאסר הממושכת שנגזרה על המערער, והנסיבות בכללותן, מצאנו לנכון לדחות את התיק לשם קבלת תסקיר.

סוף דבר, הייתי מציע לחבריי לקבל את הערעור, כך שעונש המאסר בפועל יעמוד על 10 שנים במקום 11 שנים.