ערעור על חומרת העונש בעבירת סחר בסמים

בעפ"ג (מרכז-לוד) 38428-10-19 מוזיין נ' מדינת ישראל (11.2.2020) (פסיקה שהגישה המאשימה), נדחה ערעור על חומרת העונש של מערער שהורשע על פי הודאתו בסחר בסם מסוג קוקאין במשקל 8 גרם לסוכן משטרתי.

ערעור שהגיש המערער היתקבל, בהסכמת הצדדים, ועונשו הופחת ל-9 חודשי מאסר בעבודות שירות סה"כ. קביעת מיתחמי הענישה ההולמת לכל נאשם ביחס לעבירות שביצע לנאשם 1 – בשים לב לעתירתם המשותפת של הצדדים לקביעת מיתחם כולל, אזי בגין הרשעתו בקשירת קשר לבצוע פשע באישום הראשון, ובשלוש עבירות של תיווך לסחר בסמים, במשקלים של כ- 10 גרם, 20 גרם ו- 20 גרם קוקאין, תמורת תשלום בעבור המכירות בסך 5,500 ₪, 9,400 ₪ ו- 9,400 ₪, בהתאמה, והיות שהתרשמתי ממעורבותו המרכזית בבצוע העבירות, בהיתחשב שעבירת התיווך פחותה מעבירת סחר סמים (אף בהיעדר הבחנה של המחוקק), ובראי הענישה הנוהגת, אני קובעת מיתחם עונש הולם כולל הנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל.

לנאשם 3 – בגין הרשעתו בקשירת קשר לבצוע פשע עם הנאשמים, ובעבירת סחר בסמים במשקל 10 גרם בתמורה ל-5,500 ₪, בהיתחשב בענישה הנוהגת, אני קובעת מיתחם עונש הולם הנע בין 12 חודשי מאסר ועד 24 חודשים.

...

אולם, בחלוף זמן ניכר מאז האירוע דנן, בשים לב שהרשעתו הקודמת היחידה נסובה על עבירות משנת 2014, והיות שנאשם 2 שהה במעצר כחודש וחצי, הגעתי למסקנה שאין הכרח להשית עליו עונש מאסר של ממש זו הפעם, וניתן להסתפק בהטלת מאסר בעבודות שירות, כהמלצת שירות המבחן.

מכלול שיקולים אלו הוביל אותי למסקנה, כי נכון לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, בשל פוטנציאל השיקום הגבוה במצבו, כך שלא ייגזר עליו עונש מאסר בפועל, אלא מאסר לריצוי בעבודות שירות – כהמלצת שירות המבחן.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים שלהלן: על הנאשם 1 מאסר בפועל למשך 24 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה למשך 45 ימים מת"פ (כ"ס) 12490-04-19 מיום 9.1.2020, שירוצה בחופף ומצטבר לעונש המאסר שנגזר על הנאשם, כך שסה"כ יישא הנאשם מאסר בפועל למשך 25 חודשים.

ב"כ המאשימה עמדה על חומרת העבירות, וביצוען באופן שיטתי עד כדי עיסוק, ולכן טענה שיש להשית עליו עונש מרתיע.

יפים לענייננו דברי כב' השופטת ע' ארבל (כתוארה אז) ברע"פ 6373/06 מדינת ישראל נ' אלנשמי (6.9.2006): "כאשר בעבירות סמים עסקינן, לא ניתן להיתעלם מהחובה המוטלת עלינו כמערכת וכחברה להאבק בנגע הסמים. פן חשוב של מאבק זה הנו הטלת עונשים מחמירים על מי שבוחרים לעסוק בסחר בסמים. הסחר בסמים מסוכנים הנו אמצעי קל ונוח לעשיית רווחים נכבדים. ענישתם של מי שסחרו בסמים מסוכנים צריכה ליתן מענה גם לפיתוי זה ובמילים אחרות – על מי אשר שוקל לשלוח ידו בסחר בסמים להעמיד לנגד עיניו לא רק את הפיתוי לשלשל לכיסו סכומי כסף נכבדים אלא גם את הסיכון של שהיה ממושכת מאחורי סורג ובריח". הענישה הנוהגת בגין עבירות סחר בסמים קשים, אף בכמויות קטנות ולא כל שכן בעשרות הזדמנויות כבעניינינו, נסובה דרך כלל סביב עונשי מאסר בפועל לתקופות ממשיות, בהיתחשב בסוג הסמים, מספר הלקוחות ומיהותם, כמות העיסקאות, משקל הסמים והתמורה שהתקבלה בעד מכירתם, כנלמד מהפסיקה שלהלן: ברע"פ 3790/23 שיינר נ' מדינת ישראל (28.9.2023), הורשע נאשם על פי הודאתו בסחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של כ-30 גרם, סיוע לסחר של קוקאין במשקל כולל של כ-100 גרם קוקאין, ובהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

ברע"פ 8408/15 חביב נ' מדינת ישראל (9.12.2015) (פסיקה שהגישה המאשימה), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לאחר שהורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של למעלה מ-6 גרם, ובעבירה של החזקת 15 גרם קוקאין, שלא לצריכה עצמית.

אולי ההפך מכך, משום שריבוי העבירות שביצע מעיד על האינטנסיביות הרבה בה עסק בסחר בסמים, ומכאן על עומק מעורבותו בעולם עברייני קשה זה. בשיקלול חומרת העבירות בנסיבותיהן, אני סבורה שהנאשם פגע בערכים המוגנים במידה גבוהה, ובראי בענישה הנוהגת אני קובעת כי מיתחם העונש הכולל נע בין 30 ל-50 חודשי מאסר בפועל.

...

במכלול השיקולים לחומרה וקולה, משזהו מאסרו הראשון של הנאשם שהוא נעדר עבר פלילי, אני סבורה כי נכון לגזור את עונשו בשליש הראשון של מתחם הענישה, לצד ענישה מוחשית נלווית, גם ברכיב הכלכלי.

אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים שלהלן: מאסר בפועל למשך 36 חודשים.

משהוכרז הנאשם כסוחר סמים אני מורה על חילוט כל סכומי הכסף במזומן, והטלפונים הניידים שנתפסו, לטובת קרן החילוט.

בעפ"ג (מרכז-לוד) 36380-07-23 מוכתרי נ' מדינת ישראל (4.12.2023), נדחה ערעור שהגיש המערער על חומרת העונש בגין הרשעתו ב-6 עבירות סחר בסמים מסוג קאנבוס במשך 10 חודשים, במשקל של 10 עד 15 גרם בכל היזדמנות, ובהחזקה של כ-145 גרם קאנבוס שלא לצריכה עצמית ובשקיות חלוקה.

...

במכלול העבירות בהן הורשע הנאשם בנסיבותיהן ובראי הענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הכולל נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל.

בסופו של דבר, מכלול השיקולים לקולה מצדיק הטלת עונש בתחתית מתחם הענישה, אך בחלוף הזמן הרב והמאמצים שעשה הנאשם אתחשב בו מעט מעבר לכך בהקלה מסוימת מרצפת המתחם לקולה.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן: מאסר בפועל למשך 16 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו בבית מעצר "הדרים" ביום 1.5.2024 כשברשותו עותק מגזר הדין ותעודת זהות.

בנסיבות אלו מוצדקת ההקבלה שערכה המאשימה, בין העבירה בה הורשע הנאשם, לעבירת הסחר בסמים, שהעונש המירבי הקבוע בצד שתיהן זהה ועומד על 20 שנות מאסר.

עירעורו על חומרת העונש נדחה, וכך גם בקשתו לרשות ערעור.

בית המשפט המחוזי קבע כי העונש שהוטל על המערער הולם את נסיבות העבירה, אך בהיתחשב בתסקירים שהוגשו לערכאת העירעור, "המלמדים על כברת דרך משמעותית שיקומית אותה עבר המערער מאז גזר הדין", העמיד את עונשו על 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.

הנאשם יפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים עבירה על פקודת הסמים "מסוג פשע". זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

...

עם זאת, לנוכח טענתו של הנאשם, כי סבר שהקשר הטיפולי עם שירות המבחן הסתיים, החלטתי להיעתר לבקשתו.

סוף דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל.

בהתחשב בכך שהנאשם ומשפחתו עקרו את מקום מגוריהם לצפון הארץ, אני מורה לממונה על עבודות שירות (מחוז צפון) להגיש חוות דעת מעודכנת, בה ייקבע מקום עבודה סמוך ככל הניתן לאזור מגוריו של הנאשם.

אני מורה על חילוט רכב מסוג "טויוטה קורולה" ל"ז 70-036-52, וכן על חילוט ערבון במזומן בסך 10,000 ₪ שהפקיד הנאשם לצורך שחרור קטנוע, וחילוט משקל אלקטרוני שנתפס.

יפים לענייננו דברי כב' השופטת ע' ארבל (כתוארה אז) ברע"פ 6373/06 מדינת ישראל נ' אלנשמי (6.9.2006): "כאשר בעבירות סמים עסקינן, לא ניתן להיתעלם מהחובה המוטלת עלינו כמערכת וכחברה להאבק בנגע הסמים. פן חשוב של מאבק זה הנו הטלת עונשים מחמירים על מי שבוחרים לעסוק בסחר בסמים. הסחר בסמים מסוכנים הנו אמצעי קל ונוח לעשיית רווחים נכבדים. ענישתם של מי שסחרו בסמים מסוכנים צריכה ליתן מענה גם לפיתוי זה ובמילים אחרות – על מי אשר שוקל לשלוח ידו בסחר בסמים להעמיד לנגד עיניו לא רק את הפיתוי לשלשל לכיסו סכומי כסף נכבדים אלא גם את הסיכון של שהיה ממושכת מאחורי סורג ובריח". הענישה בגין עבירות סחר בסמים, אף בכמויות קטנות, נסובה סביב עונשי מאסר בפועל, כפי שניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן: ברע"פ 803/24 פלוני נ' מדינת ישראל (5.3.2024), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש שהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של סחר בסמים מסוג הרואין במשקל 0.3886 גר' לסוכן משטרתי בתמורה ל-100 ₪.

ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש נדחו.

...

לנוכח קשייו האובייקטיביים של הנאשם, שבלטו גם בהתרשמות הבלתי אמצעית ממנו בבית המשפט, ובחלוף זמן ניכר מאז ביצוע העבירות – אני סבורה כי אין הכרח להטיל עליו ענישה בדמות מאסר בפועל.

מטעמים אלו הגעתי למסקנה, כי נכון לגזור את עונשו בחלק התחתון של מתחם העונש ההולם, כך שירצה עבודות שירות לתקופה המקסימלית.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן: מאסר למשך 9 חודשים, שירוצה בעבודות שירות, החל מיום 5.5.2024 (או במועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות).