ברע"פ 8408/15 חביב נ' מדינת ישראל (9.12.2015) (פסיקה שהגישה המאשימה), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לאחר שהורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של למעלה מ-6 גרם, ובעבירה של החזקת 15 גרם קוקאין, שלא לצריכה עצמית.
ערעור שהגיש המערער היתקבל, בהסכמת הצדדים, ועונשו הופחת ל-9 חודשי מאסר בעבודות שירות סה"כ.
קביעת מיתחמי הענישה ההולמת לכל נאשם ביחס לעבירות שביצע
לנאשם 1 – בשים לב לעתירתם המשותפת של הצדדים לקביעת מיתחם כולל, אזי בגין הרשעתו בקשירת קשר לבצוע פשע באישום הראשון, ובשלוש עבירות של תיווך לסחר בסמים, במשקלים של כ- 10 גרם, 20 גרם ו- 20 גרם קוקאין, תמורת תשלום בעבור המכירות בסך 5,500 ₪, 9,400 ₪ ו- 9,400 ₪, בהתאמה, והיות שהתרשמתי ממעורבותו המרכזית בבצוע העבירות, בהיתחשב שעבירת התיווך פחותה מעבירת סחר סמים (אף בהיעדר הבחנה של המחוקק), ובראי הענישה הנוהגת, אני קובעת מיתחם עונש הולם כולל הנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל.
...
אולם, בחלוף זמן ניכר מאז האירוע דנן, בשים לב שהרשעתו הקודמת היחידה נסובה על עבירות משנת 2014, והיות שנאשם 2 שהה במעצר כחודש וחצי, הגעתי למסקנה שאין הכרח להשית עליו עונש מאסר של ממש זו הפעם, וניתן להסתפק בהטלת מאסר בעבודות שירות, כהמלצת שירות המבחן.
מכלול שיקולים אלו הוביל אותי למסקנה, כי נכון לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, בשל פוטנציאל השיקום הגבוה במצבו, כך שלא ייגזר עליו עונש מאסר בפועל, אלא מאסר לריצוי בעבודות שירות – כהמלצת שירות המבחן.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים שלהלן:
על הנאשם 1
מאסר בפועל למשך 24 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.
מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה למשך 45 ימים מת"פ (כ"ס) 12490-04-19 מיום 9.1.2020, שירוצה בחופף ומצטבר לעונש המאסר שנגזר על הנאשם, כך שסה"כ יישא הנאשם מאסר בפועל למשך 25 חודשים.
