למרות שהסם לגביו נעברו העבירות בהן הורשעו המערערים נחשב "סם קל", מדובר בסם מזיק, שהמחוקק אסר את השמוש בו. ב"כ המדינה טענה, כי הנזקים הרבים העומדים בבסיס נגע הפצת הסמים המסוכנים, הביאו את מערכת המשפט ומערכות אכיפת החוק להכריז מלחמת חורמה כנגד אלו הנוטלים בה חלק, סוחרי הסמים, והמסייעים בידם הנם אלה העומדים בראש שרשרת ההפצה, ומשכך מדיניות הענישה היא שככלל יש למצות עימם את הדין.
בנוגע למיקומו של המערער מס' 1 בתוך המיתחם, ציין בית משפט קמא, כי מדובר בבגיר צעיר, כבן 21, אשר עברו כולל הרשעות בתחום הרכוש, האלימות, וכן עבירות סיוע לבריחה ממשמרת חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וכי עד כה נגזרו על המערער מס' 1, בגין הרשעותיו הקודמות, במצטבר 14 חודשי מאסר, ולצדם מאסרים מותנים, לרבות, מאסר על תנאי בן 4 חודשים בגין עבירת הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
אכן, למעט הקשר העובדתית-נסיבתי, דהיינו, שהמערער מס' 1 שהה במעצר בגין עבירות הסמים ועבירת ההפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אין קשר עינייני בין עבירות אלו לבין עבירת התקיפה הגורמת חבלה של ממש, שביצע המערער מס' 1 בעציר ששהה עימו בתא המעצר, ולרבות העבירה הנוספת של שבוש מהלכי המשפט, שבהן הורשע המערער מס' 1, כמתואר באישום מס' 3.
...
אולם, אין בידינו לקבל את טענת המערערים, ולפיה יש מקום לא לצוות על חילוט הרכב, נוכח הוראת סעיף 36ג (ב) של פקודת הסמים.
מכל האמור לעיל, לרבות מעדות אחיהם של המערערים, אשר העיד מטעמם, ניתן לקבוע, כי עניינם של המערערים איננו מצוי בגדרי הסייגים, שקבע המחוקק לאי-חילוט הרכב, אשר שימש לביצוע עבירות הסמים.
התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאנו דוחים את ערעורם של המערערים, ומותירים את גזר דינו של בית משפט קמא על כנו, על כל רכיביו, לרבות רכיב המאסר בפועל, ורכיב חילוט הרכב.