ערעור על הרשעה וגזר דין בעבירות תעבורה

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת א' לינדנשטראוס) מיום 16.2.2021 בעפ"ת 21287-12-20, בגדריו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בצפת (כב' השופט ר' עומרי) בת"ד 704-03-16.

לאחר שנתן דעתו על העובדה שהמבקש נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה והודה במיוחס לו; על פגיעת העונש הצפויה במבקש ובמשפחתו; על חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; וכן על עברו התעבורתי של המבקש, שבית המשפט מצא שאינו מכביד בהנתן שבמועד מתן גזר הדין, לא הורשע בעבירות תעבורה מאז 2013 – גזר בית משפט השלום על המבקש 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים, קנס בסך 2,000 שקלים וכן מאסר ופסילת רישיון מותנים.

...

נוכח כל אלה, מצא בית המשפט להעמיד את מתחם העונש ההולם על מאסר על תנאי עד מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים.

לאחר שנתן דעתו על העובדה שהמבקש נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה והודה במיוחס לו; על פגיעת העונש הצפויה במבקש ובמשפחתו; על חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; וכן על עברו התעבורתי של המבקש, שבית המשפט מצא שאינו מכביד בהינתן שבמועד מתן גזר הדין, לא הורשע בעבירות תעבורה מאז 2013 – גזר בית משפט השלום על המבקש 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים, קנס בסך 2,000 שקלים וכן מאסר ופסילת רישיון מותנים.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

אשר על כן, דין הבקשה לרשות ערעור ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע – להידחות.

לפניי ערעורים על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה (כב' השופט נ' מהנא, סגן נשיא) מיום 18/7/2021, בתיק פ"ל 9812-10-20, בגדריו הוטלו על המערער בתיק עפ"ת 9739-09-21 (להלן: "המערער"), בין היתר, עונשי מאסר ופסילת רישיון נהיגה, בגין מספר עבירות תעבורה.

גזר הדין הקודם ניתן בגין הרשעת המערער בעבירות תעבורה שעבר במהלך תקופה של כשנה, בארבעה מועדים שונים, בהם המערער נהג ברכב פעמיים כשהוא שיכור, ופעמיים בזמן פסילה.

...

בהחלטה מיום 19/11/2020 נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע, ובפסק דין מיום 22/4/2021 נדחה הערעור (עפ"ת (י-ם) 3870-11-20 דירבאס נ' מדינת ישראל, 22/4/2021).

בסופו של דבר הטיל בית המשפט קמא על המערער את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 16 חודשים, שיימנו ממועד גזר הדין.

התוצאה: לאור כל המפורט לעיל אני מחליט לדחות את ערעור המערער, ולקבל באופן חלקי את ערעור המדינה.

בהיתחשב ברשלנות ובהיתחשב בנסיבותיו האישיות שכוללות העידר מעורבות פלילית, גזר על המבקש מאסר לתקופה של 10 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים למשך 3 חודשים, פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 6 שנים, פסילה על תנאי לתקופה של 20 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך של 7,500 ש"ח. ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין לבית המשפט המחוזי נדחה את העירעור.

בית המשפט העליון קבע כי היתערבות תהא רק במקרים בהם ישנן נסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה, עיין והשווה לרע"פ 4562/18 בן טוב נ' מדינת ישראל (12.08.18) , שם נדונה בקשת רשות ערעור על פס"ד מחוזי בגדרה נדחה עירעורו של המבקש על פס"ד של בימ"ש שלום לתעבורה, במסגרתו הורשע המבקש בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית –בשל כך שנסע לאחור, בכביש חד-סיטרי נגד כיוון התנועה ופגע בהולכת רגל שחצתה את הכביש, שלא במעבר חציה .

...

הנאשם כפר, נשמעו ראיות ובסופו של דבר הנאשם הורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

סיכומו של דבר, ב"כ הנאשם ביקש לפעול במידת הרחמים להסתפק בהטלת מאסר בן 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות ולהימנע בנסיבות המקרה דנן ונסיבותיו של הנאשם, מהטלת מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח.

בית המשפט העליון חזר וקבע, כי במקרים חריגים בלבד יהא המורשע פטור ממאסר בפועל בשל נסיבותיו האישיות [עיין: ע"פ 8189/17 בן חיים נ' מדינת ישראל הרכב כב' השו': א. חיות, נ. סולברג, י. אלרון (07.02.18), הורשע בבימ"ש המחוזי בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה ; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ;נהיגה בלי רישיון נהיגה ;אי-ציות לרמזור אדום.

בית המשפט העליון קבע כי התערבות תהא רק במקרים בהם ישנן נסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה, עיין והשווה לרע"פ 4562/18 בן טוב נ' מדינת ישראל (12.08.18) , שם נדונה בקשת רשות ערעור על פס"ד מחוזי בגדרה נדחה ערעורו של המבקש על פס"ד של בימ"ש שלום לתעבורה, במסגרתו הורשע המבקש בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית –בשל כך שנסע לאחור, בכביש חד-סטרי נגד כיוון התנועה ופגע בהולכת רגל שחצתה את הכביש, שלא במעבר חציה .

סוף דבר בהתחשב בעבירות בהן הורשע הנאשם, חומרה, חובות הזהירות שהופרו , מידת הרשלנות הגבוהה, מידת הפגיעה בערך המוגן, מדיניות ענישה, מתחם ענישה, נסיבות אחרות שאינן נעוצות בעבירות וכל הנטען בפניי- על הנאשם מוטלים העונשים הבאים: 11 חודשי מאסר בפועל.

ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בחיפה (כב' ס. הנשיא טל תדמור-זמיר) בתיק ת"ד 4739-01-18 במסגרתו הורשע המערער בעבירות אי מתן אפשרות חציה לפי תקנה 67(א) לתקנת התעבורה, נהיגה ברשלנות לפי סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה והתנהגות שגרמה נזק וחבלה לגוף לפי תקנה 21 (ב)(2) לתקנות התעבורה.

העונש שהושת על המערער בשים לב לרשלנות הגבוה של המערער ובשים לב לאופי הפגיעה שנגרמה להולכת הרגל וחומרתה , הנו עונש קל ואין כל מקום להתערב בו. כידוע, אין דרכה של ערכאת העירעור להתערב בגזר דינה של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים בהם נפלה בגזר דינה של הערכאה הדיונית טעות מהותית בולטת על פניה או שעה שהעונש שנגזר על ידה חורג באופן קצוני מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות, ואין זה המקרה שלפני.

...

על שאלה זו ענה בית משפט קמא בחיוב ואף אני סבור כך. אין חולק שהמערער לא הבחין בהולכת הרגל עד לרגע הפגיעה בה, בית משפט קמא ביסס את קביעתו על יסוד הראיות לרבות הודעת המערער במשטרה ( ת/11 שורות 3-10) וחקירתו הנגדית בבית המשפט ( עמ' 17 לפרוטוקול 5-26 ושורות 28-32).

הנני דוחה את טענת ב"כ המערער לפיה לתפיסת בית משפט קמא כל תאונה על מעבר חצייה היא באחריות הנהג, שכן הן הבוחן והן בית המשפט בחנו את הנתונים תוך התחשבות באחריות המוגברת שיש לנהג כלפי הולך רגל המצוי על מעבר חצייה, אך לא יצא מנקודת הנחה כי כל תאונה על מעבר חצייה היא באחריות הנהג.

לא מצאתי כל מקום להתערבות בהכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט קמא- הערעור נדחה.

השופט יואל עדן: כתב האישום המתוקן וההסדר המערער הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בת.פ. 32808-03-20, בעבירות הבאות: 2 עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, 11 עבירות של גניבת רכב לפי סעיף 413ב(א) לחוק העונשין, (5) עבירות של גניבת רכב לפי סעיף 413ב(ב) לחוק העונשין, (3) עבירות של סיוע לגניבת רכב לפי סעיף 413ב(א) וסעיף 31 לחוק העונשין, (2) עבירות של סיוע לגניבת רכב לפי סעיף 413ב(ב) וסעיף 31 לחוק העונשין, (21) עבירות של נהיגה ברכב ללא רישיון לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), (2) עבירות של נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), והפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

הראיות והטיעונים לעונש בבית משפט השלום במסגרת הראיות לעונש, הוגשו מטעם המאשימה רשומו התעבורתי של המערער הכולל 12 רישומים בהם שתי עבירות של נהיגה ללא רשיון, נהיגה בקלות ראש ועבירות תעבורה נוספות (ת/1), גזר דין במסגרתו הוטלה על המערער חתימה על התחייבות בסך 3,000 ש״ח, וההתחייבות שהנה ברת הפעלה (ת/2), גזר הדין בהליך בו הוטל על המערער מאסר מותנה בר הפעלה למשך 3 חודשים בגין נהיגה בפסילה או בהיותו בלתי מורשה (ת/3), טבלת פירוט העבירות (ת/4), ופלט מעצרים משב״ס (ת/5).

...

סבורים אנו כי לגילו הצעיר של המערער יש מקום ליתן משקל.

אלו לצד נסיבותיו האישיות, והרקע בו גדל כעולה מתסקיר שירות המבחן, מביאים למסקנה כי יש להקל במידה מסויימת בעונשו.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, מוצאים אנו, לאחר בחינת כל מכלול העבירות, נסיבות ביצוען, נסיבותיו האישיות של המערער ומכלול הנתונים האמורים, כי יש להפחית את המאסר המוטל על המערער בשנת מאסר אחת, כך שעונש המאסר בפועל הכולל המוטל על המערער יועמד על 7.5 שנים.