ערעור על הרשעה בתקיפה לשם גניבה וגניבה

בית המשפט העליון שב והדגיש את חומרת העבירה של גניבת טלפונים ניידים שהפכה לתופעה נפוצה המערערת את תחושת בטחון הציבור ומצדיקה הטלת עונשים הולמים על המורשעים בה. ברע"פ 638/21 דזאנשוילי נ' מדינת ישראל (16.2.2021), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בבצוע שתי עבירות של גניבת טלפונים ניידים, ואושר עונש של 7 חודשי מאסר בפועל, אותו קבע בית המשפט המחוזי לאחר שתיקן טעות בהפעלת המאסר המותנה.

בנסיבות אלו ישמשו פסקי הדין לכל היותר כנקודת מוצא וכאבני בוחן לעונש שראוי להטיל על הנאשמת בגין מעשיה באישום 4: ברע"פ 2797/09 גולן נ' מדינת ישראל (2.4.2009), דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירה של תקיפה לשם גניבה וגניבה שביטויה בתקיפה בצוותא של קשישה וגניבת תיקה שהכיל 10,000 דולר.

...

גניבה סימולטנית של כרטיס רב קו, כסף מזומן וטלפון מקשיש שאינו מחזיק ברכב, יכול להעמידו במצב בלתי אפשרי בו לאחר הגניבה אין לו אפשרות לחזור לביתו עקב אבדן הרב קו, חוסר יכולת לשלם עבור מונית או אוטובוס בהעדר כסף מזומן או כרטיס אשראי, וקושי להזעיק למקום לצורך חילוצו את קרובי משפחתו או חבריו עקב גניבת מכשיר הטלפון, בו אגורים אף מספרי הטלפון שלהם, אותם הוא אינו זוכר בעל פה. מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשמת הסבירה את מעשיה "על רקע קשייה הכלכליים והאישיים לאורך חייה, העדר גורמי תמיכה ומקורות הכנסה". נוכח כל האמור ניתן לקבוע שמידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית ביותר.

בהינתן כל האמור, מצאתי למקם את עונשה של הנאשמת בשליש התחתון של המתחם, ואני גוזר עליה את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 35 חודשים.

אני מורה על הפעלת מאסר מותנה של 3 חודשים שהוטלו על הנאשמת במסגרת ת"פ (ת"א) 17600-02-16.

אני מורה על הפעלת מאסר מותנה של 4 חודשים שהוטלו על הנאשמת במסגרת ת"פ (ראשל"צ) 15467-10-17.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן: בע"פ 9048/11 מוחמד נ' מדינת ישראל (26.6.16), נדחה עירעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה לשם גניבה.

...

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף התחתון של מתחם העונש.

זאת לצד פיצוי למתלונן בגין הפגיעה הפיזית והרגשית שנגרמו לו. אני ער להמלצת שירות המבחן להסתפק בעונש של צו של"צ, ואולם סבורני כי עונש של צו של"צ, בנסיבות התיק הנוכחי, לא יהיה בו כדי לתת ביטוי לשיקול ההלימה וההתרעה.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: חודשיים מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות.

רע"פ 303/16 פלוני נ' מדינת ישראל (13.01.16) - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור על עונש של 5 חודשי מאסר בפועל ומאסרים מותנים, שהושת על מי שהורשע בתקיפה סתם כלפי בת זוגו, בכך שדחף את אישתו, שמעדה ונפלה, ולאחר מכן בעט בה בעודה על הריצפה.

כך ב-רע"פ 5240/17 אבו עג'אג' נ' מדינת ישראל (29.6.17) נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע ב-עפ"ג 28182-03-17 אבו עג'אג' נ' מדינת ישראל (24.5.17), בו נדחה ערעור המבקש על אי-הארכת מאסר מותנה בפעם השניה, לאחר הרשעתו בעבירות כניסה למקום מגורים לשם גניבה וגניבה, חרף המלצה חיובית של שירות המבחן.

...

כל מקרה לנסיבותיו, אך מחלק מהפסיקה ניתן לגזור אמת מידה עונשית רלוונטית לענייננו, כדלהלן - רע"פ 1884/19 שמריז נ' מדינת ישראל (‏14.3.19) - נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בו נדחה ערעורו של מי שהורשע בביצוע שלוש עבירות של תקיפה סתם כלפי בת זוג ותקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, וזוכה מיתר העבירות שיוחסו לו. בגין תקיפת זוגתו בארבעת האירועים, במהלך כשנתיים, נדון המבקש ל-4 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים ותשלום פיצוי בסך 20,000 ₪, לאחר שנקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, בצירוף פיצוי למתלוננת.

המסקנה מהאמור לעיל, היא כי קיים סיכון משמעותי לציבור מהארכת המאסר המותנה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, מצאתי כי אין מקום לחרוג מהעונש ההולם משיקולי שיקום, כי אין הצדקה שלא להפעיל המאסר המותנה ואין מקום להאריכו שוב.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל.

העירעור לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות העירעור נדחו, תוך שצוין כי אף במצבו הבריאותי הקשה של המבקש, אין כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

בת"פ (שלום ב"ש) 66471-01-19 מדינת ישראל נ' זלצ'בסקי, הנאשם הורשע על פי הודאתו באיומים ותקיפה סתם את אמו, בכך שאמר לה "אם תגרמי לי לצאת מהבית אני ארצח אותך" ובמועד אחר נתן מכה בפניה.

בת"פ ( שלום ב"ש) 46013-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני, הורשע הנאשם על פי הודאתו בתקיפה לשם גניבה, גניבה, תקיפת שוטר ואיומים.

...

ענישה נוהגת - הענישה המוטלת על גברים אלימים המורשעים בעבירות אלימות פיזית ו/או מילולית, בתוך המשפחה, נעה בקשת רחבה שלרוב נגזרת מנסיבות ביצוע העבירות ותוצאתן.

מכלל הדברים האמורים, בדגש על נסיבות ביצוע העבירה ומידת פגיעת הנאשם בערכים המוגנים, לרבות מצבו הנפשי בעת ביצועה, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשיו, צריך וינוע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשים קצר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

סוף דבר, לאחר שקלול כלל הנתונים והשיקולים הצריכים לבחינת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים: 2 חודשי מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס, ובמצטבר למאסר אותו הוא מרצה כיום.

ערעור על חומרת העונש נדחה.

לגבי שניים מהם (אחד נעדר עבר פלילי שהורשע בשתי עבירות של תקיפה לשם גניבה ועבירות נוספות, והשני בעל עבר פלילי, שהורשע בעבירה אחת של תקיפה לשם גניבה ועבירות נוספות) הטיל בית המשפט 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, תוך חריגה מהמתחם משקולי שקום; ולגבי השלישי (בעל עבר פלילי שהורשע בשתי עבירות של תקיפה לשם גניבה ועבירות נוספות) הוטל עונש של 12 חודשי מאסר בפועל.

...

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: אני גוזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 14 חודשים בניכוי תקופת מעצרו מיום 08/02/23 ועד היום.

אני גוזר על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים והתנאי הוא  שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירת אלימות או עבירת רכוש מסוג פשע ויורשע בגינה.

אני גוזר על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא  שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירת רכוש או עבירת אלימות מסוג עוון ויורשע בגינה.