ערעור על הרשעה בעבירות שוחד, קשירת קשר לפשע והעלמת מס

המערער כפר בעבירות שיוחסו לו, וביום 2.10.2013, ניתנה הכרעת הדין בעיניינו (כב' השופטת ר' ברקאי), במסגרתה הוחלט כדלקמן: אישום ראשון – המערער הורשע בעבירות אלה: שתי עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, כאשר אחת מהן הנה עבירה רבת פריטים; עבירה רבת פריטים של קשירת קשר לבצוע פשע בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 499 לחוק העונשין; שתי עבירות שכל אחת מהן רבת פריטים של זיוף ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 418 סיפא ו-420 לחוק העונשין; עבירה רבת פריטים של מתן ידיעה כוזבת, לפי סעיף 12(2) לחוק הכניסה לישראל; ו-1341 עבירות של סיוע לכניסה לישראל בנגוד לחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל.

אישום שלישי – המערער הורשע בעבירה של מתן שוחד, לפי סעיף 291 לחוק העונשין.

המדינה ממקדת את ערעורה על הכרעת הדין בשתי נקודות: האחת, עניינה בקביעתו של בית משפט קמא, לפיה אין להרשיע את המערער ב-1341 עבירות של קבלת דבר במירמה, בגדרי האישום הראשון, אלא בעבירה אחת "רבת פריטים"; השנייה, נוגעת לזיכויו של המערער מעבירה של הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק הלבנת הון, כמיוחס לו באישום העשירי.

אשר לבקשת המדינה לחלט את רכושו של המערער, נעתר בית משפט קמא חלקית לבקשה זו. נקבע, כי על אף שחשבונו של שרון בוקר שימש פלאטפורמה להעלמת המס, הוא לא זומן לדיון, ומכאן שלא ניתנה לו היזדמנות להביע עמדתו בנוגע לחילוט.

...

במקרה דנן, שוכנעתי כי חזרתו של המערער מערעורו על הכרעת הדין הינה כנה, ויש בה משום קבלת הדין והכרה בחומרת מעשיו.

בשל עובדה זו בלבד, הגעתי לכלל מסקנה כי יש הצדקה להפחית מתקופת מאסרו של המערער 6 חודשי מאסר, כך שעל המערער לרצוֹת, לוּ תישמע דעתי, 4.5 שנות מאסר בפועל.

סוף דבר אשר על כן, אציע לחבריי כי: (א) ערעורו של המערער לעניין חומרת העונש יתקבל בחלקו, כך שהוא ירצה 4.5 שנות מאסר בפועל, ולא יהיה שינוי ביתר רכיבי גזר הדין.

השופט ח' מלצר: בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ד' רוזן) ב-ת"פ 18580-03-11, שבגדרו המערער הורשע בעבירות הבאות: לקיחת שוחד, קשירת קשר לפשע, העלמת מס במירמה ושיבוש מהלכי משפט.

...

לסיכום, הנני סבור כי אין להתערב בקביעתו של בית משפט קמא כי המערער הותיר ברשותו את מלוא הסכום של 100,000 ₪.

אוסיף עוד, כי אין בידי לקבל את הנימוק הנוסף שהוצג על-ידי חברי, השופט מלצר, להקלה בעונש, שעניינו התרשלותה של המדינה בהעברת מלוא חומרי החקירה למערער.

סוף דבר, דעתי היא כי יש לדחות את ערעורו של המערער, הן לעניין הכרעת הדין והן לעניין העונש שנגזר עליו.

המבקש הורשע – לפי הודאתו – באישומים רבים שבהם יוחסו לו עבירות של מתן שוחד, קשירת קשר לבצוע פשע, שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר מירמה בנסיבות מחמירות, עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, שימוש במירמה עורמה ותחבולה במטרה להיתחמק מתשלום מס ועוד.

יצוין כי העבירות שבהן הורשע המבקש (לפי הודאתו) בוצעו ממניע כלכלי והכניסו לכיסו כספים רבים, שהועלמו מרשויות המס.

כפי שצוין בעיניין שורפי: "אפילו כשמדובר במי שכבר מרצה עונש מאסר 'אחר' לתקופה ממושכת, שלא צפויה להסתיים לפני סיום הליך העירעור על הקנס, הרי שהמאסר חלף תשלום הקנס יקטע את מאסרו 'האחר' לצורך ריצוי המאסר חלף הקנס, ולכך יש השלכות מכבידות שונות שאינן הפיכות (סעיף 46 לחוק העונשין, התשל"ז-1977); כך שביטול הקנס בעירעור לא יביא לביטול התוצאות שהיו למאסר חלף תשלום הקנס. במילים אחרות, בין אם הנדון מרצה עונש מאסר "אחר" ובין אם לאו, כאשר אין בידו לשלם את הקנס עליו הוא מערער, באופן שהוא צפוי להיאסר בגין כך, הדבר מהוה שיקול בכל הנוגע לעיכוב תשלום הקנס".

...

לאחר שנשמעו ראיות הצדדים לעונש, גזר בית המשפט המחוזי על המערער עונש של 7 שנות מאסר לריצוי בפועל; עונש של 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור במשך שלוש שנים מיום שיחרורו ממאסר אחת מהעברות בהן הורשע, או כל עבירה אחרת מסוג פשע, לפי פרק ט' סימן ה' לחוק העונשין או לפי חוק איסור הלבנת הון; וכן קנס בסך 120,000 ש"ח או 120 ימי מאסר תמורתו.

בע"פ 7921/11 ואנונו נ' מדינת ישראל (24.8.2015) נדון עניינו של עובד בכיר ברשות המיסים, אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של לקיחת שוחד, קשירת קשר לפשע, העלמת מס במירמה ושיבוש מהלכי משפט.

...

השופט נ' סולברג: דעתי כדעתו של חברי, השופט נ' הנדל; דינו של הערעור על הכרעת הדין – להידחות.

דינו של הערעור על גזר הדין – להידחות בעיקרו ולהתקבל במקצתו.

סוף דבר הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל, אליו הצטרף השופט נ' סולברג, ובניגוד לדעתו החולקת של השופט י' אלרון לדחות את הערעור על הכרעת הדין.

בית המשפט העליון הותיר את ההרשעה על כנה, אך קבע כי ראוי לקבוע ש"כל דוח ביצוע שהגישו המערערים היה פריט אחד, הקשור לפריטים האחרים, של הוצאת כספים במירמה ביחס למפעל מסוים" (שם, בפס' 32).

המתווך סאמר קבהא - קבהא הנו מתווך נוסף שהורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, שהתקבלה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, סיוע לתיווך לשוחד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, סיוע למתן ידיעה כוזבת וסיוע לכניסה ולשהייה בישראל שלא כדין.

סעיף 220 לפקודת מס הכנסה קובע כי : "220. אדם אשר במזיד, בכוונה להיתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להיתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו - מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים, או שני הענשים כאחד, ואלו הן:

...

במסגרת האישום השישי - הנני מרשיעה את הנאשם בעבירה אחת של התחזות לאדם אחר, לפי סעיף 441 לחוק העונשין.

במסגרת האישום השמיני - הנני מרשיעה את הנאשם בשתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין; ובשתי עבירות של הדחה בחקירה, לפי סעיף 245 לחוק העונשין.

במסגרת האישום התשיעי – הנני מרשיעה את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום כדלקמן: עבירה של מרמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; עבירה של מרמה ותחבולה, לפי סעיף 117 (ב) (8) לחוק מס ערך מוסף; עבירה של אי הגשת דו"ח במועדו, לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה; עבירה של אי ניהול פנקסי חשבונות, לפי סעיף 216(5) וסעיף 117(א) (7) לחוק מס ערך מוסף; עבירה של אי הוצאת חשבונית מס, לפי סעיף 117 (א) 13 לחוק מס ערך מוסף; עבירה של אי הגשת דוחות תקופתיים למע"מ, לפי סעיף 117 (א) (6) לחוק מס ערך מוסף.