ערעור על הרשעה בעבירות רישום כוזב, קבלת דבר במרמה, זיוף וגניבה בידי עובד

לפיכך ייחסה המדינה למערער בכתב האישום המתוקן את ביצוע העבירות שלהלן: קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), היתחזות כאדם אחר (ריבוי עבירות) לפי סעיף 441 של החוק, וזיוף מיסמך בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), לפי סעיף 418 של החוק.

משום כך, פירט ב"כ המערער את נימוקיו בעל-פה וטען, שכוונת הבקשה היא לאפשר למערער לפנות לאיבחון פרטי נוסף במטרה לקבל חוות דעת של פסיכולוג/פסיכותרפיסט, שיבחן את נסיבותיו של המערער ואת ההשפעה הצפויה של מאסר בפועל על המערער, והנזק שעלול להגרם לו, וכן לבחון את האפשרויות לגבי שקום ארוך טווח על מנת שעבירות מסוג זה לא יישנו.

בע"פ 50354-12-12 אורן נ' מדינת ישראל (7.5.13), הורשע הנאשם בעבירות של גניבה בידי עובד, זיוף בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, קשירת קשר לפשע, ושתי עבירות של הדחה בחקירה.

בע"פ 3541/11 מדינת ישראל נ' אילנה דינה גור פריג (18.9.11) הורשעה הנאשמת בעבירות של מירמה והפרת אמונים, גניבה בידי עובד ציבור, זיוף בידי עובד ציבור, וקבלת דבר במירמה, ונדונה בבית המשפט המחוזי לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות (יצוין כי הסכום שהנאשמת העבירה שלא כדין לחשבונה ולחשבון בנה הסתכם ב 436,604 ₪).

...

מעבר לכך, סבורים אנו, שהיה מקום לייחס משקל גבוה יותר לזכותו של המערער בכך שהוא הודה בחקירתו, ובהמשך גם בעובדות כתב האישום המתוקן, ובכך חסך זמן שיפוטי ניכר, שהרי בכתב האישום נרשמו 105 עדי תביעה, ובית משפט קמא קצב מראש שמונה ישיבות לשמיעת הוכחות הצדדים.

סבורים אנו, שהיה מקום ליתן לכך ביטוי מוחשי יותר בגזר הדין, מה גם שמדובר באדם שעד לאירועים נשוא כתב האישום, ניהל חיים נורמטיביים, ומעולם לא הסתבך עם החוק.

בשים לב לכל השיקולים שפירטנו לעיל, ולאחר שכאמור כבר לעיל נתנו דעתנו לפסקי הדין השונים שניתנו בעבירות מסוג זה, כאשר מטבע הדברים חלק מפסקי הדין הינם לחומרה, וחלקם האחר לקולא, בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו של מבצע העבירה, החלטנו להמתיק במידה מסוימת את עונשו של המערער ולהעמיד את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו על 11 (אחד עשר) חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מתאריך 7.6.16 ועד 15.6.16.

על המערערת נגזרו חמש שנות מאסר בפועל לאחר שהודתה במאות מקרים של גניבה בידי עובד, זיוף בכוונה לקבל דבר במירמה ורישומים כוזבים.

ע"פ 3587/12 אסתר דדון נ' מדינת ישראל הורשעה המערערת בעבירות של גניבה בידי עובד, 164 עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, 164 עבירות של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד וקשירת קשר לפשע והושתו עליה 42 חודשי מאסר , הופעלו 12 חודשי מאסר מותנה ובסך הכל נגזרו על המערערת 54 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

...

ולעניין מנעד הענישה נפסק באותו פסק דין כי: "עיינו בפסיקה אליה הפנו שני הצדדים בכל הנוגע לעונשי המאסר שנגזרו בנסיבות דומות, אשר מגלה פנים לכאן ולכאן [עניין שלוש; ע"פ 3541/11 מדינת ישראל נ' פריג (18.9.2011) [פורסם בנבו] ; ת"פ (חי') 3972-08-11 מדינת ישראל נ' קליגר (4.4.2012) [פורסם בנבו] ], אולם בסופו של יום לא התרשמנו שקיימת הצדקה להתערבותנו. מעשיה של המערערת בוצעו באופן שיטתי לאורך תקופה ארוכה, תוך ניצול תפקידה כמנהלת חשבונות בחברה ותוך מעילה באמונו של מעבידה. בצדק הדגישה המשיבה בטיעוניה את הקושי שבחשיפת עבירות מסוג זה ואת הצורך להעניש בחומרה בגינן על מנת להרתיע עבריינים פוטנציאליים". ולעניין עבירות המס אותן ביצעה הנאשמת נפסק ברע"פ 6371/14 באסם נ' מדינת ישראל : " עבירות המס פוגעות בקופת המדינה ובעיקרון השיוויון בין נישומים. חומרתן של עבירות אלה היא מן הידועות, והרשעה בהן גוררת, על פי רוב, ענישה הכוללת רכיב של עונש מאסר לריצוי בפועל, לצד רכיב של קנס כספי..." לאחר שעיינתי בפסיקה שהוגשה על ידי הצדדים, סבורני כי מתחם הענישה ההולם את העבירות שביצעה הנאשמת נע בין 4 ל – 7.5 שנות מאסר נוכח נסיבותיהן, הימשכותן, הכספים הרבים אותם שלשלה לכיסה והנזקים, הן הכספיים והן האחרים אותם גרמה למעסיקיה, מתחם העונש הראוי הנו, 4.5 עד 7 שנות מאסר.

לנוכח האמור, סבורני כי יש למקם את הנאשמת בחלקו התחתון של מתחם הענישה.

לאור האמור אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: ארבע שנות מאסר בפועל.

פתח דבר: הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן שסומן "א" והורשע בעבירות הבאות: עבירה של גניבה בידי עובד (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין, עבירה של מירמה ותחבולה (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה").

ב"כ הנאשם הפנה את בית המשפט למספר פסקי דין, למשל לעפ"ג (חי') 43978-10-16 מזרחי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 09.02.17), שם הורשעה הנאשמת בחמישה אישומים במסגרת הסדר טיעון בעבירות של קבלת דבר במירמה, זיוף בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל דבר וגניבה בידי עובד.

העירעור בבית המשפט המחוזי היתקבל ברוב דיעות ובו נאמר כי גזר הדין של בית המשפט קמא אינו נוטה לחומרה, אך הוחלט להיתחשב בנסיבותיה של הנאשמת, תסקיר שירות המבחן והליך הצדק המאחה ולהתערב רק ברכיב המאסר ולהעמיד את העונש על 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

(-) רע"פ 5540-15 גאוי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 24.08.15), הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעובדות כתב אישום מתוקן והורשעה בעבירות גניבה בידי עובד וזיוף מסמכים, לאחר שגנבה ממעסיקיה פנקסי שיקים, במשך שנתיים, והשתמשה במירמה בסך כולל של כ-100,000 ₪.

...

לאור הנסיבות שפורטו לעיל ובשים לב לפסיקה שעוסקת בעבירות דומות ושבהן הנסיבות קרובות בחומרתן, סבורני כי מתחם הענישה ההולם, מצוי בין 12 עד 28 חודשי מאסר בפועל.

בבואי לבחון את הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, אציין כי במכלול השיקולים נלקחו כנסיבות לקולא הודאתו המהירה של הנאשם במסגרת החקירה המשטרתית ובפתח משפטו במסגרת כתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט, נטילת אחריות על מעשיו והבעת החרטה והבושה בפניי ובפני שירות המבחן, כמו כן גם גילו, עברו הפלילי הנקי, המלצת שירות המבחן החיובית וסיכויי שיקומו.כל אלה הביאוני למסקנה שבנסיבות העניין ניתן להטיל על הנאשם עונש ברף התחתון של מתחם הענישה שקבעתי לעיל.

סוף דבר: בנסיבות הנ"ל ולאחר שנתתי דעתי ושקלתי את מכלול השיקולים והנסיבות המפורטות לעיל, תוך בחינת טענות הצדדים ומבלי להתעלם משיקולי הענישה, הערכים שנפגעו ונסיבותיו האישיות של הנאשם, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 6.2.17 ועד ליום 8.3.17.

בדחותו את העירעור, בית המשפט העליון ציין: "לא ראינו מקום להקל עם המערער. הוא חטא בעבירות קשות ומכוערות ממניע של בצע כסף ותוך הפרת האמון שניתן בו. כמות הדלק הגדולה שנגנבה, והנזק הכספי שהיה כרוך בכך לצה"ל, הצדיק גזירתו של מאסר ממושך אף יותר מזה שהושת בפועל. גם בטענה בדבר הפרתו של הכלל בדבר אחידות הענישה לא מצאנו ממש, ומכאן החלטתנו לדחות את העירעור.". ת"פ (מח' ת"א) 39188-06-13 מדינת ישראל נ' שר - הנאשם, עורך דין במקצועו, הורשע בגניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393(2) לחוק העונשין, משיכת שיקים ללא כסוי וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין.

ע"פ 3475/11 מדינת ישראל נ' זגורי – הנאשם הורשע בבצוע שורה של עבירות מירמה והפרת אמונים, זיוף בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, הלנת הון, גניבה בידי עובד ציבור וגניבה בידי מנהל, מירמה והפרת האומנים בתאגיד רישום כוזב, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

ע"פ 2143/10 שלום נ' מדינת ישראל – הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירות גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במירמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף.

...

בקשת רשות ערעור לבית המשפט נדחתה ונקבע: "כשם שקבעו בתי המשפט הקודמים אף אני סבור כי אין לאמץ, בנסיבות המקרה דנן, את המלצת שירות המבחן, וכי היה ראוי להשית על המבקש עונש מאסר מרתיע, ההולם את חומר מעשיו". ת"פ 30745-09-12 פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש נ' זגורי שם נקבע, כי העונש בגין גניבה ממעביד ומרמה בהיקף של כ-150,000 ₪, מצדיק מאסר שלא יפחת מ-12 חודשים, אך לאור השיהוי הרב ועינוי הדין שבא בעקבותיו, והוקל עונשה של הנאשמת והועמד על שישה חודשי מאסר בעבודות שירות.

בשים לב למכלול השיקולים מתחיבת המסקנה, כי מתחם הענישה לו טענה ההגנה אינו תואם כלל את עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה ואת נסיבות ביצוע העבירות ואין הוא הולם כלל את חומרת המעשים.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

המערער הורשע על פי הודאתו, בסדרה ארוכה של עבירות: גניבה בידי מורשה; רישום כוזב במסמכי תאגיד; מירמה והפרת אמונים בתאגיד; זיוף בנסיבות מחמירות; קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות; גניבה בידי עובד; ושימוש במסמך מזויף.

...

כמו כן, הונה הנאשם עמותות ומשרדי ממשלה, אשר הקצו לו כספים על אף שלא עמד במטרות שהציבו לו. מעשיו של הנאשם פגעו באמון העומד בבסיס עולם גיוס התרומות, אשר בסופו של דבר מטרתו להיטיב עם נזקקים.

בהתחשב במכלול השיקולים כמפורט לעיל, לאור מהות העבירות ונסיבותיהן, אני קובעת את מתחם הענישה לחלקן הראשון של העבירות בין שנתיים וחצי לחמש שנות מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים, ולחלקן השני של העבירות בין שנה וחצי לשלוש שנות מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

נוכח האמור לעיל אני דנה את הנאשם כמפורט להלן: מאסר בפועל למשך שנתיים וחצי.