מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על הרשעה בעבירות בטיחות בעבודה באתר בנייה

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי לעבודה ע"פ 12602-03-20 ניתנה ביום 10 דצמבר 2020 מדינת ישראל המערערת 1.באר הנדסה אזרחית בע"מ 2.אלקס רנסקי 3.הני טאוור ובניו בע"מ 4.זאיד האני המשיבים לפני: השופט רועי פוליאק, השופטת חני אופק גנדלר, השופט מיכאל שפיצר ב"כ המערערת - עו"ד אנט שקורי פליישמן ב"כ המשיבים 1-2 - עו"ד פיטר מלניק פסק דין משלים (המשיבים 1- 2)
ביום 2.1.20 ניתנה הכרעת בית הדין האיזורי בגדרה הורשעה המשיבה 1 – בהיותה הקבלן הראשי באתר – בעבירות של אי הצבת שלט באתר שבו מבוצעות פעולות הבניה המציין את כל הפרטים הנדרשים על פי תקנה 7 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) תשמ"ח – 1988 (להלן – תקנות בטיחות בעבודה) וסעיפים 174, 191, 219 ו – 225 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל – 1970 (להלן – פקודת הבטיחות בעבודה); אי התקנת עזרה ראשונה באתר הבניה בהתאם לסעיף 186(א) לתקנות בטיחות בעבודה; אי התקנת נוחיות מספיקות ונאותות עבור העובדים באתר לפי סעיף 34(א) לפקודת הבטיחות בעבודה; אי מסירת מידע עדכני לעובדים על סיכונים באתר לפי תקנה 2 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט – 1999 (להלן – תקנות ארגון הפיקוח) וסעיפים 174, 191, 219 ו – 225 לפקודת הבטיחות בעבודה; אי קיום הדרכה בדבר מניעת סיכונים לעובדים והגנה מפניהם לפי סעיף 3(א) לתקנות ארגון הפיקוח; אי מסירה לעובדים תמצית בכתב בדבר סיכונים בעבודה שבה הם מועסקים לפי סעיף 7(א) לתקנות ארגון הפיקוח.
נבהיר כי מאחר ולא הוגש ערעור על הקביעה שמדובר בארוע אחד תתאפשר השלמת טיעון, אם בית הדין ימצא לנכון, רק באשר לטענה לפיה מדובר במספר מעשים באותו ארוע ולהשלכותיה על המיתחם ושיעור הקנס.
...
הנחה זו הביאה אותו לכלל מסקנה כי תקרת העונש הקבועה בצד העבירה החמורה ביותר באירוע כולו – היא תקרת העונש המכסימלית.
צודקת המאשימה כי דרך הניתוח של בית הדין חסרה, ולכן אין מנוס מהחזרת התיק לבית הדין האזורי לשם השלמת גזר הדין בהתאם לדרך הניתוח שהותוותה בפסק דיננו.
סוף דבר – הערעור מתקבל במובן זה שהענין מוחזר לבית הדין האזורי לשם השלמת גזר הדין בהתאם לדרך הניתוח שהותוותה בפסק דיננו.

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקש הואשם בכך שלא נקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהפעלת העגורן באתר בנייה; בכך שאיפשר עבודה בקירבת הבור, שלא היה מגודר קרוב ככל האפשר לשפתו; ובכך שהורה למנוח לעבוד בשפת הבור, למרות הסיכון הטמון בכך - זאת נוכח אחריותו לבטחונו של המנוח מכוח תפקידו כמנהל העבודה באתר ומכוח הוראות הבטיחות בעבודה.
ביום 4.2.2016 הודה המבקש במסגרת הסדר טיעון, והורשע בעבירה של מעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ובעבירה של אי גידור בור בגובה העולה מעל שני מטרים לפי תקנה 115 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 בצרוף סעיף 225 סיפא לפקודת הבטיחות בעבודה, התש"ל-1970.
בית משפט השלום דחה את המלצת שירות המבחן בקובעו: "העבירות שבהן הורשע הנאשם [המבקש – י' א'] הן עבירות שבוצעו במסגרת עבודתו ותוך כדי מילוי תפקידו. משמעותה של ביטול ההרשעה במקרה כזה, היא מניעת מידע רלוואנטי ממי שיבקש להעסיק את הנאשם [המבקש – י' א'] בעתיד, ככל שהוא רשאי לקבלו בהתאם לחוק, ותוצאה זו אינה ראויה". (פסקה 14 לגזר דינו של בית משפט השלום) משכך, השית בית משפט השלום על המבקש עונש של 300 שעות של"צ; חודשיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור המבקש עבירה לפי סעיף 338 לחוק; ופצוי לאלמנת המנוח בסך 6,000 ש"ח. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, ובו השיג על הרשעתו בלבד.
...
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא י' נועם, השופטת ר' פרידמן-פלדמן והשופט א' אברבנאל) בעפ"ג 7121-09-17 מיום 28.1.2018, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת ג' סקפה שפירא) בת"פ 10045-09-15 מיום 18.7.2017.
המבקש טוען כי נסיבות ביצוע העבירה והתנאים הסביבתיים שהובילו לביצועה (בכלל זה, מצבו הבטיחותי הירוד של האתר, כפי שהתקבל מחברת בנייה אחרת) מובילים למסקנה כי אין מדובר בעבירה חמורה, אך דין טענה זו להידחות.
אני רואה לנכון להדגיש שוב עובדה זו, אולם לא מצאתי כי די בכך כדי להיעתר לבקשה.
סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

מדובר בעבירה שעניינה הפרת דיני הבטיחות בעבודה, וככזו, ולמקרא פסיקה של בית המשפט העליון, עולה קול ברור וצלול שהאינטרס הצבורי מחייב להותיר ההרשעה על כנה.
חרף תסקיר חיובי של שרות המבחן, בית המשפט דחה בקשת הנאשם לביטול הרשעתו וגזר עליו, בין היתר, 300 שעות של"צ. ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון, תוך שנקבע – "13. לא ניתן להפריז בחשיבותם של כללי הבטיחות בעבודה, שנועדו לשמירה על גופם וחייהם של העובדים במקום, ויש לעמוד בחומרה על כל הפרה של כללים אלה. המבקש טוען כי נסיבות ביצוע העבירה והתנאים הסביבתיים שהובילו לביצועה (בכלל זה, מצבו הבטיחותי הירוד של האתר, כפי שהיתקבל מחברת בנייה אחרת) מובילים למסקנה כי אין מדובר בעבירה חמורה, אך דין טענה זו להדחות. אדרבה, על מנהל עבודה להקפיד הקפד היטב על כללי הבטיחות על מנת לשמור על שלומם ובטחונם של עובדיו, נוכח פוטנציאל הסכנה בשל אופי ומהות העבודה בה הם עוסקים, ובייחוד מקום בו הסיכון לפגיעה גדול יותר, מסיבות כאלה ואחרות.
...
אני קובע שמתחם העונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירה נע בין מאסר על תנאי לצד צו של"צ לבין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שרות, לצד רכיבי ענישה נלווים.
לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה בה הורשע.
אני מחייב את הנאשם לבצע 200 שעות של"צ, וזאת בהסכמתו ובהתאם לתכנית שהכין שרות המבחן בתסקירו מיום 20.12.21.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בהודעת דוא"ל מיום 28.1.20 לבא כוחו דאז של המערער, במענה להודעת דוא"ל מטעמו מיום 7.1.20[footnoteRef:13], אישרה גב' שחר קבלת מסמכים, הפניתה להוראת המעבר והוסיפה כי "מכ[י]וון שמרשך לא התמנה כמנהל עבודה באתרי בניה מפקח עבודה ראשי [רשאי] לדחות את בקשתך[.] יחד עם זאת לאור המקרה המיוחד מפקח עבודה ראשי ראה לנכון לתת לך אפשרות למרשך [כך במקור - א.א.] לעמוד בפני ועדה במינהל הבטיחות על מנת לבחון את כישוריו כמנהל עבודה". [13: הודעת דוא"ל זו לא צורפה ולא ברור תוכנה גם מכתבי הטענות.
] במענה מיום 1.3.20 חזר בא כוחו דאז של המערער על עקרי התצהיר למינהל והוסיף, בין היתר - "לא נהיר איפוא כיצד נטען... כאילו 'מרשך לא התמנה כמנהל עבודה באתרי בניה'. אמנם אפשר לבוא בטענה למרשי על שלא עידכן את משרדיכם על פעילותו אך אין ספק שמרשי אכן עבד כמנהל עבודה בפועל... בשעתו נבחן מרשי בהצלחה ועל כן זכה לקבלת הסמכתכם כמנהל עבודה... בנסיבות הללו אין הצדקה לנצל את מחדלו הטכני... על מנת לידרוש מעמו להבחן בשנית... הוראות המעבר... אינן רלבאנטיות נוכח העובדה שמרשי הוסמך לאחר פירסומן...". לפיכך התבקשה גב' שחר לשקול בשנית את בקשת המערער ולחלופין לקבוע מועד לשמיעת טענותיו בנוכחות מפקח העבודה הראשי (להלן - המפקח הראשי).
בעיניין דוארדו[footnoteRef:21], שנדונה בו, בין היתר, בקשת המערער שם להמנע מהרשעה בעבירות של הפרת הבטיחות בעבודה, נכתב, מפי חברתי השופטת לאה גליקסמן, כך: [21: ע"פ (ארצי) 2153-12-18 דוארדו נ' מדינת ישראל (13.2.2019), בסעיף 10 לפסק הדין.
...
מנהל עבודה בעבודות בנייה - תקנות 3(ב) ו-(ג) לתקנות חלופותיה של תקנה 3(ג) לתקנות אינן רלוונטיות למערער, משלא עסק בתחום הבנייה במועדים המצוינים בה. נותרה תקנה 3(ב) שקובעת כך: "(ב) מפקח העבודה הראשי רשאי, לפי הנסיבות, לפטור אדם ממילוי התנאים שצוינו בתקנת משנה (א) או לדחות את מועד הבחינה כאמור בתקנת משנה (א)(2)." בשים לב לאמור לעיל לעניין תכלית תיקון 1998 ומשכל שנדרש מהמערער הוא לעמוד במבחן לפני ועדה - וזאת מתוקף סמכותו של המפקח הראשי לפי תקנה 3(ב) לתקנות ועל פי קריטריונים המפורטים בנוהל ההכשרה - לא מצאנו ממש בטענות המערערים שלפיהן סמכותו של המפקח הראשי הופעלה בעניינם באופן המצדיק התערבות כלשהי.
אמנם למערערים שלל טענות ביחס לעניין זה אולם אין בידינו לקבלן משום שגם אם הכוונה היתה לבוגרי קורס מנהלי עבודה, באופן החורג מהוראת המעבר, אין בכך אלא משום שימוש בסמכות המפקח הראשי לפי תקנה 3(ב) לתקנות, ליתן הקלות לצורך המינוי.
סוף דבר הערעור נדחה, הגם שלא מטעמי בית הדין האזורי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

לאנטרס הצבורי בהשארת ההרשעה על כנה יש לו שלושה היבטים: ראשית, היבט עיקרוני של מדיוניות משפטית ראויה שבעת שמדובר בעבירה של חבלה ברשלנות עקב הפרת דיני הבטיחות בעבודה, צריך שיצא מסר ברור מבתי המשפט שעבירות מעין אלה מחייבות הותרת ההרשעה על כנה וזאת גם אם ייגרם נזק מוחשי וקונקרטי לנאשמים; שנית, מדובר בעבירה של גרם חבלה ברשלנות שבוצעה עם מידת אשם גבוהה; שלישית, יש לתת את הדעת, לנזק שניגרם לקורבן העבירה.
בסעיף 19א לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958, נקבע כדלקמן: "בית משפט שהרשיע מהנדס או אדריכל בעבירה פלילית, לרבות בית משפט שדחה ערעור על הרשעה כאמור, כולו או מקצתו, ימציא למועצה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה העתק מפסק הדין; שר המשפטים רשאי לקבוע בצו סוגי עבירות שלגביהם לא יחול סעיף זה." בסעיף 1 לצוו המהנדסים והאדריכלים (עבירות שלגביהן לא יחול סעיף 19א לחוק), תשל"ז- 1977, נקבע שסעיף 19א לא יחול לגבי עבירות מסוגים אלו: חטאים, עבירות קנס, עבירות על תקנות התעבורה ועבירות על חוק עזר של רשות מקומית.
ב-רע"פ 2205/18 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.3.18) (להלן: עניין פלוני) המבקש היה מנהל עבודה באתר בניה והורשע בעבירות הנוגעות לבטיחות בעבודה וזאת בעקבות תאונת עבודה שהובילה למותו של עובד.
...
יש לדחות את בקשתם של איתן, אבישי, יאיר וחברת דלק לביטול ההרשעה.
כבוד השופט אלרון קבע בהחלטתו את הדברים הבאים (פסקאות 13 ו-14): "13. לא ניתן להפריז בחשיבותם של כללי הבטיחות בעבודה, שנועדו לשמירה על גופם וחייהם של העובדים במקום, ויש לעמוד בחומרה על כל הפרה של כללים אלה. המבקש טוען כי נסיבות ביצוע העבירה והתנאים הסביבתיים שהובילו לביצוע העבירה, (בכלל זה, מצבו הבטיחותי הירוד של האתר, כפי שהתקבל מחברת בניה אחרת) מובילים למסקנה כי אין מדובר בעבירה חמורה, אך דין טענה זו להידחות.
בנסיבות אלה, הנני קובע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 7 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ובצירוף פיצוי לקורבן וקנס כספי למדינה.
יובהר שמתחם העונש ההולם שקבעתי לעיל לא מושפע כהוא זה מהשאלה האם העבירה של חבלה ברשלנות שמתבצעת במהלך תאונת עבודה היא "מכת מדינה", או לא. יודגש, אינני מוצא צורך להכריע בשאלה האם תאונות עבודה, באופן כללי, הן בגדר "מכת מדינה", או לא. המתחם האמור הוא בעיניי מתחם העונש הנכון לנסיבות ביצוע העבירה שבפניי זאת במנותק לחלוטין מהשאלה האם האירוע שבפניי הוא חלק מתופעה רחבה יותר של "מכת מדינה". למען השלמת התמונה אציין שאינני מקבל את טענתו של בא כוחו של אבישי שאירוע שבו נפגע עובד במהלך עבודתו ב"ענף התעשייה" הוא אירוע שמצדיק מתחם עונש הולם מקל יותר מאירוע שבו עובד נפגע במהלך עבודתו ב"ענף הבנייה".
מכלול הנסיבות שפורטו לעיל הובילו אותי למסקנה שבכל הנוגע לאיתן, אבישי, יאיר וראובן, ניתן להסתפק במאסר על תנאי ואין צורך להטיל על מי מהם מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו