"
לעומת ההחלטה לעיל, הרכב אחר של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, רק לאחרונה בתיק עפ"ג 41524-06-23 אור כהן נגד מדינת ישראל קבע ביחס לסעיף 40א בפקודת התעבורה את הדברים הבאים:
"המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב, לפי סעיף 338(א)(1) בחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"); הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 בחוק העונשין; נהיגה ללא רישיון נהיגה- מעולם לא הוציא, לפי סעיף 10 (א) בפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה בפסילה- פסילת בית משפט, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; סרוב להבדק בדיקת נשיפה, לפי סעיף 62 (3) בפקודת התעבורה; סרוב לבדיקת שיכרות לפי דרישת שוטר, לפי סעיף 64ד (א) בפקודת התעבורה; סרוב לבדיקת שתן לאיתור סמים או אלכוהול, לפי סעיף 39א בפקודת התעבורה; ונהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2א בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970..
...
בנסיבות אלה, כפי שנוסח כתב האישום בו הודה הנאשם, מידת הפגיעה בערך המוגן היא בינונית עד בינונית/גבוהה, ולכן אני קובע כי מתחם הענישה בפרשה זו על פי עובדותיה שבכתב האישום ינוע בין עונש של מאסר לתקופה בת 4 חודשים ועד עונש מאסר לתקופה בת 16 חודשים.
עוד אקבע כי עת יירצה הנאשם את שנת פסילתו האחרונה, יהיה רשאי הוא ללמוד נהיגה ללא מגבלה אך יוכל לקבל את רישיון נהיגתו רק לאחר סיום ריצוי כלל פסילותיו ובכלל זה הפסילה שתיגזר בגזר דין זה.
אני מחליט להפעיל את הפסילה המותנית התלוייה כנגד הנאשם באופן בו מחציתה תהיה מצטברת ומחציתה חופפת כך שבסה"כ יירצה הנאשם כתוצאה מגז"ד זה 6 וחצי שנות פסילה במצטבר לכל פסילה אחרת התלוייה כנגדו היום.
לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון הנהיגה לתקופה של 6 שנים.
הנני גוזר על הנאשם 9 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה
של נהיגה בזמן פסילת רישיון נהיגה או נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדין והכל תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו הנוכחי.