ערעור על הרשעה ביבוא סמים וסחר בהם

יחזקאל נדון והורשע (על ידי מותב זה) בת"פ 56235-06-13 מדינת ישראל נ' גבריאל (להלן: "עניין יחזקאל") בבצוע שתי עבירות שעניינן סחר וייבוא סמים בשיתוף עם הסוכנים; הראשונה, סחר וייבוא סמים, התבצעה בין התאריכים 26.12.12 ל- 22.1.13 והשנייה, ניסיון לייבא סם, בין התאריכים 24.4.13– 26.4.13.

ר' לעניין זה ע"פ 1223/07 בלדב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] שם גם הוטעם כי יש להמנע מהפעלת אמצעי לחץ ושכנוע מוגזמים: "כיום מקובלת הנורמה לפיה אל לו לסוכן סמוי לפעול להכשלת אזרח תמים, שאילמלא היתערבות הסוכן לא היה מגיע לכדי ביצוע עבירה, ואל למישטרה לשגר סוכן מדיח לאדם אלא אם בידה מידע אמין המחשידו כמי שנוהג לבצע פשעים חמורים מן הסוג המהוה נושא לחקירה, וכאשר השמוש בסוכן הכרחי לצורך קידומה. כן מקובל הכלל כי אל לו לסוכן סמוי להפעיל אמצעי לחץ ושכנוע מוגזמים כדי לשכנע חשוד לבצע עבירה (ענין יפת, בעמ' 364-365 (פסק דינו של השופט ד' לוין); ענין מורי, בעמ' 5; ענין אפנג'ר, בעמ' 232 (פסק דינה של השופטת בן-פורת))". בע"פ 2681/15 בן שטרית נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו, 14.2.16] (המערער הורשע במסגרת פעילות הסוכנים במבצע דנן) נקבע כי טענת הדחה הנשמעת מפי נאשם מטילה עליו את הנטל להוכיחה: "יאמר כבר עתה, כי טענה הנוגעת להדחה לדבר עבירה אינה יכולה להיטען בעלמא, ועל הנאשם להוכיח כי הסוכן המשטרתי שידל אותו לבצע את העבירה המיוחסת לו, וכי אילמלא פעולת השידול, לא היה הנאשם מגיע לבצוע אותה עבירה. עוד יש לזכור, כי על פי ההלכה הנוהגת, עצם ההדחה, במידה שזו הוכחה, אינה פוטרת את הנאשם מאחריות פלילית, והיא עשויה לבוא לידי ביטוי בדרך של הקלה בעונש". בעירעור על עניין יחזקאל קבע המשנה לנשיאה (כתוארו אז) השופט רובינשטיין: "הלכה היא כי דוקטרינת "פח יקוש" לא אומצה במשפט הישראלי, כך שאין ההדחה או השידול למעשה עברייני פוטרים את העבריין מאחריות פלילית על ידי זכוי מאשמה, אלא עשויים להביא להקלה מסוימת בעונשו של נאשם (רע"פ 1201/12 קטיעי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2014); ע"פ 15/78 ביבס נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(3) 64 (1978)).

סעיף 13 לפק' הסמים מונה סוגים של עיסקאות בסמים ובהן ייצוא, ייבוא, סחר ו'עסקה אחרת': "לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל". הביטוי "רכישה" אינו נזכר בהוראת החוק באורח מפורש.

...

דברים אלו תומכים במסקנה כי היה צלול, שלט בדבריו שנאמרו במודע.

אשר על כן, אני קובעת, כי הנאשם ביצע עבירה של איומים כלפי הסוכן וחוקריו, במטרה להפחידם ולגרום להם לנזק.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע העבירות בהתאם לממצאי לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות כדלקמן: · רכישת נשק (חלק מנשק) (עבירה אחת, אישום 1) - לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין – נושא האישום הראשון (רכישת הנפצים).

ההגנה הפניתה לשורה של מקרים שבהם, בעבירות סמים, לרבות ייבוא סם מסוכן וסחר בסמים, הוטל עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות: ת"פ (מחוזי ב"ש) 1072/09 מדינת ישראל נ' סבג – נאשם שהורשע בעבירות סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, ייצור הכנה והפקה, ועבירות בנשק.

אשר למתחמי העונש, ברע"פ רפאל היתקבל ערעור על קולת העונש תוך שצוין כי ערכאת העירעור אינה ממצה את הדין; בעיניין אברמסון דובר בנאשם שהורשע בעבירה קלה יותר (סיוע להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית); בעיניין בנעטייה נקבע מיתחם ענישה בין 48-18 חודשי מאסר לגבי ייבוא קוקאין; בעיניין חמו נקבע מיתחם של 78-54 חודשי מאסר בפועל לגבי ייבוא כמות גדולה של טבליות MDMA; בעיניין ריאבצ'נקו דובר בנאשם שחלקו בפרשה היה קטן יחסית; בעיניין כהן כלל לא נקבע מיתחם; בעיניין היימפלד נקבע מיתחם בין 42-24 חודשי מאסר בפועל; ובעניין יבלנוב מיתחם ענישה של 78-48 חודשי מאסר בפועל.

...

בחינת נסיבותיו של המקרה שלפניי מובילה למסקנה כי אין לחרוג ממתחם העונש ההולם במקרה זה מחמת מצבו הרפואי של הנאשם ושיקולי צדק.

סבורני כי אכן כך יש לעשות.

סוף דבר לנוכח כל האמור הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 28 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 25.9.19 ועד יום 15.12.19.

בע"פ 1654/16 שרר נ' מדינת ישראל (27.2.2017) נאמר כי: "חומרתן של העבירות שבהן הורשע המערער היא רבה. בית משפט זה עמד לא אחת על הפגיעות הקשות של נגע הסמים בחברה, ועל הצורך בניתוק שרשרת הספקת הסם על ידי נקיטת יד קשה מול הסוחרים. עוד נקבע כי בעבירות מסוג זה יש מקום להתייחס בין היתר לסוג הסם ולכמותו (ע"פ 5065/15 אל קאדר נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקות 7-6 (20.4.2016); ע"פ 4295/15 אלצאנע נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 9 (2.5.2016) (להלן: עניין אלצאנע); ע"פ 1987/15 דורי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 9 (17.8.2015) (להלן: עניין דורי); ע"פ 3060/15 אבו רגייג נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 10 (21.7.20115) (להלן: עניין אבו רגייג))". נקבע בפסיקה גם כי בעבירות סמים, נסיבות אישיות אינן אלא גורם משני בלבד (ראו למשל: ע"פ 5265/95 מנשה נ' מדינת ישראל (23.1.1996) וכי העידר עבר פלילי וחיים נורמאטיביים קודם לבצוע העבירה אינם מצדיקים חריגה מרחיקת לכת ממדיניות הענישה הנהוגה בסוג זה של עבירות משום שיש ליתן משקל בכורה לאנטרס הצבורי ומשקל קטן יחסית לנסיבותיו האישיות של העבריין (ראו למשל: ע"פ 1647/96 קנטו נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (3), 722).

בע"פ 3669/14 גולן נ' מדינת ישראל (8.12.2016) דובר על מערער שהורשע בייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין בכמות של 1,142 גרם.

...

יחד עם זאת, אין להשוות את מניעיו ונסיבותיו למי שפעל מתוך תאוות בצע ורצון להפיק רווח קל. בהביאי בחשבון את מכלול השיקולים שמניתי לעיל, אני סבור כי מתחם העונש ההולם את העבירות אותן ביצע הנאשם נע בין 5 ל-8 שנות מאסר בפועל.

בע"פ 433/89 אתיאס נ' מדית ישראל, פ"ד מג(4), 170 ציין כב' השופט אלון כי: "זאת תורת הגישה האינדיבידואלית בתורת הענישה המקובלת עלינו כקו מנחה בסוגיה קשה וסבוכה זו של הענישה ומטרותיה, ואין אנו רשאים 'להקל' על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם, מתוך הסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה המסוים הראוי לכך תשמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים לכך". 34.

סוף דבר – אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 3.5 שנות מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו מיום 4.2.2016 ועד ליום 29.12.2016.

רקע הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירות כדלהלן: בתשע עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 בצרוף סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן: "הפקודה"), ועבירה של ייבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 בצרוף סעיף 19א לפקודה, בצרוף ועבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) בצרוף (ג) לפקודה.

בע"פ 4838/20 אברמסון נ' מ"י (15.8.21), נדון עניינה של מי שהורשעה בעבירות של קשירת קשר, ייבוא סמים, החזקה וניסיון להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ושימוש במסמך מזויף, בכך שקשרה עם אחרים לייבא סמים מהולנד לישראל, תוך שסוכם כי הסמים ישלחו אל המערערת בדואר.

בהנתן הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מבצוע העבירות, ובהנתן הנסיבות הקשורות בבצוע העבירה, שהן במדרג חומרה גבוה, ובחלקו המרכזי של הנאשם בביצוען, ובהיתחשב במדיניות הענישה הנוהגת, כאשר במקרה דנן מדובר בכמות גבוהה של סם שיובא, ובמי שסחר בו לאורך תקופה, ובמספר רב של מועדים, אני קובעת כי מיתחם העונש ההולם נע בין 4 ל-8 שנות מאסר בפועל, וקנס הנע בין 5,000 ל-15,000 ₪.

...

בהינתן הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, ובהינתן הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, שהן במדרג חומרה גבוה, ובחלקו המרכזי של הנאשם בביצוען, ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת, כאשר במקרה דנן מדובר בכמות גבוהה של סם שיובא, ובמי שסחר בו לאורך תקופה, ובמספר רב של מועדים, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 ל-8 שנות מאסר בפועל, וקנס הנע בין 5,000 ל-15,000 ₪.

בהתחשב בנסיבות לחומרה ולקולה, החלטתי להטיל על הנאשם עונש בחלק התחתון של מתחם העונש ההולם, אך לא בתחתיתו.

אשר על כן, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלהלן: 54 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו מיום מעצרו 13.4.22.

על יסוד הודאתו בעובדות כאמור, הנאשם הורשע בעבירות של ייבוא סם מסוכן, לפי סעיף 13 בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"); וניסיון להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו- (ג) רישא בפקודת הסמים וסעיף 25 בחוק העונשין, התשל"ז-1977.

סמים נועדו לצריכה והדעת נותנת שגם במקרה זה הסם יובא לישראל במטרה לסחור בו. הסם שהנאשם ייבא נתפס ע"י המישטרה טרם הפצתו, כך שהוא לא הגיע לצרכנים והנזק מהשמוש בו נימנע.

בית המשפט המחוזי קבע שמיתחם העונש ההולם למעשה העבירה נע בין 24 ל- 48 חודשי מאסר בפועל והטיל על המערער 30 חודשי מאסר בפועל.

בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון קבעו שהעונש ראוי ודחו את העירעור ואת הרע"פ. בת.פ. 58605-05-19 מדינת ישראל נ' Danh minh tran (02.01.2020) הנאשם, נתין ויטנאם, החזיק בסם מסוכן מסוג מתאמפטאמין במשקל 140 גרם ובכלים, וכן שהה בישראל לאחר שתוקף אשרת השהייה שלו פג. ונדון ל-24 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

בשולי גזר הדין אני מוצא לנכון להעיר על כך שהעונשים המוטלים על עבירות הסמים החמורות – החזקת סם שלא לצריכה עצמית, סחר בסמים, וייבוא סמים – המבוצעות בסם המתאמפטאמין, קלים במובהק מאלה המוטלים בנסיבות דומות כשמדובר בסמים קשים אחרים כמו הרואין וקוקאין.

...

בהתאם לצורך לקיים יחס הולם בין חומרת מעשי העבירות בנסיבותיהם ומידת אשמו של הנאשם ובין העונש שיוטל; ובהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות; במידת הפגיעה בהם; במדיניות הענישה הנהוגה; ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות; אני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות שהנאשם ביצע הוא בין 24 ל- 42 חודשי מאסר בפועל.

והלכה למעשה בתי המשפט מטילים קנסות על נאשמים המורשעים בעבירת יבוא סם בנסיבות הדומות לענייננו.

בהתחשב בכל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: א. 24 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.