מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על הרשעה בהחזקת פרסום גזעני והסתה לגזענות

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

המערערת טענה בכתב האישום כי במעשיהם הנ"ל פירסמו המשיבים דבר מתוך מטרה להסית לגזענות.
אברהם סייע לרזיאל להחזיק בנשק ובתחמושת שלא כדין ולאיים באמצעותו על אדם בפגיעה שלא כדין בגופו ובנכסיו מתוך מניע של גזענות.
ואולם, מאחר ובית המשפט קמא קבע מיתחם ענישה גבוה מזה שהוצע על ידי ההגנה, הוא מקבל את הכרעת בית המשפט קמא בנושא זה "כאורים ותומים". לדבריו, הוא אינו מערער על המיתחם שנקבע למרות שלשיטתו מיתחם ענישה זה גבוה מן המיתחם שצריך היה להיקבע.
במקרה שם, נגזר על שני המערערים בבית המשפט קמא, בגין מעשים חמורים והרשעה בעבירות של תקיפה וחבלה ממשית בנסיבות מחמירות ופציעה, ענישה הכוללת מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים.
...
גם סבורני כי יש להוסיף לעונש דלעיל ענישה נלווית שמחד – תעזור לשמור על תהליך השיקום של אברהם, ומאידך – תרתיע אותו מלבצע מעשים דומים בעתיד.
יחד עם זאת, לטעמי, אפילו נלך לפי המתחם שקבע חברי, בין 12 חודשי מאסר בפועל ל-30 חודשי מאסר בפועל, סבורני כי נסיבות המקרה דנן, גילו הצעיר של אברהם, עברו הנקי, אי ביצוע עבירות נוספות מאז המעשים בהם הורשע ועד כה, תהליך השיקום שהוא מצוי בעיצומו, פוטנציאל המשך ההשתקמות כמו גם תמיכת משפחתו, מצדיקה סטיה לקולא מהמתחם, כהוראת סעיף 40ד(א), תוך העמדת עונשו על 6 חודשי מאסר בפועל, תוך בחינת ביצועם בעבודות שירות.
סיכום לאור כל האמור לעיל, סבורני כאמור כי יש מקום להחמיר בעונשו של המשיב אברהם, אך במידה פחותה מזו שקבע חברי בחוות דעתו, ולהעמידו כדלקמן: מאסר בפועל של 6 חודשים, שככל ויימצא מתאים על ידי הממונה, יבצעם בעבודות שירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

באשר לחומרתן של עבירות המבוצעות ממניע גזעני ראו ע"פ 3981/14 פלוני נ' מדינת ישראל (3.8.14): "ביטויי גזענות כגון דא, אשר מלבים שנאה ופחד ופוגעים בשלומו וביטחונו של הציבור הערבי בארץ, בזויים בהיבט המוסרי, נוגדים את המסורת היהודית ואת הערך של 'כבוד הבריות', ומכתימים דמותה של המדינה בארץ ומחוצה לה." ובהתייחס לעבירות הצתה אשר מבוצעות ממניע גזעני ראו ע"פ 8469/99 אסקין נ' מדינת ישראל (1.1.01): "במציאות הישראלית יש בבצוע עבירות על רקע אידאולוגי המביאות להעמקת האיבה בין קבוצות שונות של האוכלוסייה משום ערעור על סדרי המשטר הדמוקרטי... עבירת ההצתה היא מן העבירות החמורות בספר החוקים וטבוע בה תמיד סיכון לנפש, וכמובן לפגיעה ברכוש... החומרה המיוחדת נעוצה במניע האידאולוגי שעמד בבסיס השידול להצתה... מעשים מסוג זה מסכנים את היסוד והבסיס לקיומנו כחברה דמוקרטית, שבה לכל אדם הזכות לבטא עצמו על-פי תפיסת עולמו, דעותיו ואמונתו". לא בכדי קבע המחוקק נסיבה מחמירה של ביצוע עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי ועוד, כאשר העונש בגין ביצוע העבירה ממניע כאמור, הנו כפל העונש הקבוע לאותה עבירה (סעיף 144 ו' (א) בחוק).
הנאשם הורשע בעבירות הצתה, השחתת פני מקרקעין, החזקת סכין, הסתה לאלימות, איסור פירסום הסתה לגזענות ותמיכה באירגון טירור.
בע"פ 3450/16 פלוני נ' מדינת ישראל (7.8.16), נדחה עירעורו של מערער, אשר היה קטין במועד ביצוע העבירות, והורשע בבצוע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני; תקיפת עובד ציבור; ניסיון היזק בזדון ממניע גזעני; היזק בזדון ממניע גזעני; ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות; ושיבוש מהלכי משפט.
...
כמו בית המשפט המחוזי, אף אני סבורה כי בהינתן מכלול נסיבות אלה לא ניתן להימנע מהשתת עונש מאסר בפועל".
באיזון בין השיקולים השונים, לרבות הסדר הטיעון, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל אחד כולל בגין שני האירועים גם יחד, ובגדרי המתחמים שנקבעו.
סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, מיום 18.4.16 עד 19.4.16.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הנאשם הורשע בעבירות הצתה, השחתת פני מקרקעין, החזקת סכין, הסתה לאלימות, איסור פירסום הסתה לגזענות ותמיכה באירגון טירור.
בע"פ 1594/21 מהרטו נ' מדינת ישראל (1.7.21), דחה בית המשפט העליון ערעור נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של הסתה לאלימות, הצתה, נשיאת נשק, היזק בזדון ותקיפת שוטרים.
...
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), ותוך התחשבות בקרבה לסייג לאחריות הפלילית, אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-3 ועד ל-6 שנות מאסר בפועל.
באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף הנמוך של מתחם העונש, לצד עונש מאסר מותנה וקנס כספי.
סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 36 חודשי מאסר בפועל ויום, בניכוי ימי מעצרו החל מיום 20.5.20 ועד ליום 16.8.20.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 25.6.2007 הרשיע בית-משפט השלום בירושלים את המבקש, בתום שמיעתן של ראיות, בעבירות של החזקת פירסום גזעני, הסתה לגזענות ותמיכה באירגון טירור.
כעת עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, תוך שהוא שב וטוען, כי אין בתוכנם של הפרסומים בגינם הורשע משום מסר גזעני ותמיכה באירגון טירור, וכי בהעמדתו לדין כרוכה אכיפה בררנית.
...
לאחר שעניינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דינה להידחות.
נוכח העובדה, כי בבסיס ההבחנה בין המבקש לאחרים עמדו שיקולים ענייניים כמפורט לעיל, בדין לא מצא בית-המשפט המחוזי להורות על ביטול כתב-האישום שהוגש כנגדו.
נוכח האמור, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

ברע"פ 4175/19 מועלם נ' מדינת ישראל (22.7.2019), נדון המבקש שהורשע על פי הודאתו בריבוי עבירות הסתה לאלימות ובריבוי עבירות הסתה לגזענות, בגין פירסום רשומות רבות בחשבון הפייסבוק שלו, שכללו גם קריאה לאלימות כלפי ערבים ישראלים ופלשתינאים וזאת על רקע מבצע "צוק איתן" ואירועי טירור.
ברע"פ 2376/17 אבו סארא נ' מדינת ישראל (18.4.2017) (פסיקה שהגישה המאשימה), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש שהורשע בעבירה של הסתה לאלימות ואיסור פירסום הסתה לגזענות, בכך שעל רקע גל טירור ששרר באותה עת, הוא נשא נאום במסגד בהר הבית שהוסרט והועלה ל-"YouTube", שבו קרא לעשיית מעשה אלימות, ובין היתר אמר "ואני אומר את זה ליהודים במפורש הגיע הזמן לשחוט אתכם [...], הגיע הזמן להרוג אתכם [...] וחיילי מדינת הח'ליפות האסלאמית שתגיע לארץ זו לשחרר אותה מהטינוף שלכם והיום הזה קרוב". בית משפט השלום קבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל, וגזר על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל.
הגם שהנאשם מרצה עונש מאסר בגין הרשעתו בפלילים, נימסר על ידי ההגנה – ועל כך אין חולק, כי מפאת ההליך דנן סווג הנאשם בשב"ס כאסיר בטחוני, ומשמעות הדבר היא שהוא מוחזק בתנאי מאסר קשים במיוחד, לא כל שכן מאז ארועי השבת 7.10.2023, והמלחמה מאז.
...
וכך נימק בית המשפט את פסיקתו: "ההבחנה שערך בית המשפט קמא בין החלופה הראשונה בסעיף העבירה "פרסום קריאה לעשיית מעשה אלימות", לבין החלופה השנייה, בה הורשע המערער, דהיינו "פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות", אינה מקובלת עלינו.
לאחר ניתוח מעשי הנאשם בפרסום דברי הסתה לאלימות בנסיבותיהן, בשתי הזדמנויות, בראי מדיניות הענישה הנוהגת אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הכולל נע בין 7 חודשי מאסר ל-14 חודשי מאסר בפועל.
מכל הטעמים האלה אני סבורה כי נכון לגזור את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה, באופן שיש בו לאזן בין תוכנם המסית של הדברים ופוטנציאל הסיכון שנבע מהם למעשי אלימות אל מול נסיבותיו האישיות של הנאשם לחומרה וקולה.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן: מאסר בפועל למשך 8 חודשים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו