ערעור על הרשאה לביצוע עבודות חשמל לפי חוק משק החשמל

לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת המשיב 1 כסעד זמני עד להכרעה בעירעור שהוגש מכח סעיף 48 לחוק משק החשמל, התשנ"ו – 1996 (להלן חוק משק החשמל).

המשיב 1 הוא בעל הסמכות על פי חוק החשמל לתת הרשאה למשיבה 2 לפי סעיף 46 (ב) לחוק הנ"ל להכנס למקרקעין לבצוע עבודות והקמת מתקנים על פי סעיף 145 (ו) לחוק התיכנון והתקנות על פיו.

...

השתנות העיתים וההחמרה בכל הנוגע לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית הביאו אמנם לבחינה מחדש של מיקטע שדי חמד כפי שהתחייבה המשיבה 2 בשנת 2017, אולם בפועל עת שונתה תחולת תכנית תמא 10/ג/10 נגרע ממנה מקטע שדי חמד ולא נערך תכנון תכנוני ביחס לתסקיר הנ"ל. בתשובת המשיב 1 הוטעם כי דין הבקשה להידחות הן על הסף והן לגופה, שכן מרבית הטענות אינן בסמכות בית משפט זה ומקומן להתברר במסגרת אחרת.

יתר על כן דין הבקשה להידחות משום שמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבות.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

באשר לטענת שהוי אפשרית – טוענות העותרות כי לא השתהו בהגשת העתירה והיא הוגשה מיד לאחר שהיו בידי העותרות המסמכים הנדרשים, אשר הגיעו לידיהן רק לאחר שהעותרות נאלצו לפנות לחנ"י בבקשה לפי חוק חופש המידע, שכן חנ"י לא קיימה את חובתה לפרסם את הנתונים, והעותרות לא ידעו על ההחלטות ועל חתימת חוזי ההרשאה אלא בסמוך לפני הגשת העתירה.

כאמור, הפטור שהתקנות מעניקות ממכרז ל"ספק היחיד" המסוגל לבצע את נושא ההיתקשרות, יחול רק מקום בו קיימת "ודאות מוחלטת" שאין בארץ אלא ספק טובין או מומחה יחיד לבצוע העבודה – שכן רק אז אין טעם בעריכת מיכרז (בג"ץ 4672/90 אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ נ' עריית חיפה, מו(3) 267 (1992); עניין שעשועים וספורט).

נימוק הדחיפות – לעניין הדחיפות, חנ"י מצביעה בטיעוניה על כך בפסק הדין שניתן בעירעור לגבי פסק הפינוי ביום 10.11.2019, נקבע כי על גדות לפנות את המסוף הדרומי עד ליום 22.6.2020 ולכן הייתה דחיפות של ממש לבצע את ההיתקשרות החדשה בחוזי ההרשאה כבר בשנת 2020, כלומר – שהדחיפות לפעול נוכח פסק הדין הנה אחד מהנימוקים לכך שהיה מקום לבצע היתקשרות נוספת בפטור ממכרז.

לטענתה, החדלה כאמור תיגרום לנזק קשה למשק הישראלי, כמו גם לאי יכולתה של חנ"י לספק את השרות שהיא חייבת לספק לציבור, ואף נטען כי החלטה על החדלת נמל מצריכה אישור ממשלה ואולי גם אישור של ועדת הכספים בכנסת; וכך, מתקיימות הוראות הסעיף המאפשר פטור ממכרז.

...

במצב שני זה, קבלת הסעד העיקרי כפי שהתבקש, משמעה להורות על ביטול של שני החוזים, וסבורני כי זהו סעד שאינו הולם.

סיכום – לאור המפורט במקובץ, יש לקבל את העתירה בחלקה רק במובן שיש להשיב את הדיון לוועדת המכרזים, אשר תוסיף להחלטותיה התייחסות לנושאים העולים בפסק דין זה, ובמיוחד – קביעת רצף פעולות לביצוע לקראת בחינת קיומם של הליכי מכרז, קריטריונים ברורים לגבי האפשרות לקיים מכרז לגבי כל אחד משני המסופים בנפרד, לוחות זמנים סבירים לביצוע האמור, במטרה לצמצם עד כמה שניתן את תחולת הפטור מקיומו של מכרז - וזאת לאחר קבלת חוות דעת מעודכנת של רשות התחרות ושל הגורם הרלבנטי לגבי הסטטוס של תת"ל 118.

סבורני כי דיון מחודש בוועדת המכרזים המקצועית, ולאחר מכן בקרב הגורמים המוסמכים בחנ"י, יביא למצב בו תינתן החלטה משלימה אשר במסגרתה חנ"י בעצמה תשקול שנית את משך ההתקשרות, ואפשר שתורה על קיצור כאמור.

לפניי ערעור שהגישה המבקשת על הרשאה לבצוע עבודות והקמת מתקני חשמל, שהוגש בהתאם לסע' 48 לחוק משק החשמל, תשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק משק החשמל").

...

בענייננו, נחה דעתי כי הזדמנות זו ניתנה למערערת ולאביה, באופן מלא, גם קודם להגשת הערעור ובוודאי לאחר הגשתו.

לאחר ששמעתי בהרחבה את טענות הצדדים ואת הסבריו מאירי העיניים של ראש תחום תכנון מתח עליון בחברת החשמל, מר אבי מזרחי, על גבי מפת תכנית ת"א 45791, הגעתי למסקנה כי החלטת מנהל מינהל החשמל היא החלטה סבירה שנתקבלה לאחר בדיקת כל העובדות הרלוונטיות, תוך שקילה ראויה של כל השיקולים הצריכים לעניין, וכי המערערת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להראות כי לא כך הם פני הדברים.

לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בית משפט קמא, הוסיף וציין כי משלא התקבלה תגובת המערערת למכתב ההתראה, החלה המשיבה בבצוע הפעולות הדרושות להעתקת העמודים, לרבות תיכנון תוכנית עבודה מ.ח.א/602528 להעתקת העמודים וביום 9.9.13, חתמה המערערת באמצעות מהנדס המועצה, מר זהראן סמעאן על הרשאה מכוח סעיף 145(ו)(1) לחוק התיכנון והבנייה, לבצוע התוכנית במסגרתה תוכננה העתקת העמודים כאמור.

למעשה, ערעורה של המערערת נסוב רובו ככולו על קביעות בית משפט קמא בכל הנוגע לצורך שקם בהעתקת מיתקני החשמל לאחר ביצוע עבודות הרחבת כבישים בשטחי המועצה, בלא תאום, ביחס לעמידת המשיבה בהוראות אמות המידה אשר נקבעו על ידי הרשות לשירותים צבוריים חשמל מכוח חוק החשמל משק החשמל, התשנ"ו -1996 וחוק החשמל, התשי"ד -1954 וביחס לשאלה אם העבודות שבוצעו על ידי המשיבה, הנן ברות חיוב.

...

לפיכך, לא מצאנו מקום להתערב בחיוב המערערת כפי שנעשה על ידי בית משפט קמא.

סוף דבר לאור כל האמור דין הערעור להידחות.

אנו מחייבים את המערערת לשלם למשיבה הוצאות הערעור ושכר טרחת המשיבה בסך כולל של 20,000 ₪.

סגן הנשיא י' נועם: לפנינו ערעור על גזר-דינו של בית-משפט שלום בירושלים (כב' השופט ש' הרבסט), בת"פ 41866-01-13, מיום 13.12.17.

המערער הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – החוק), כדלהלן: ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מיסמך, כאמור בסעיף 38 לחוק, מתוך כוונה להיתחמק מתשלום מס – לפי סעיפים 117(ב)(5) ו-117(ב1)(3) לחוק (האישום הראשון); ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מיסמך כדין, במטרה להיתחמק מתשלום מס – לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק (האישום השני); והוצאת חשבוניות מס מבלי שבוצעה התחייבות לעשות עסקה, במטרה להיתחמק מתשלום מס – לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק (האישום השלישי).

החברה נאשמת 1 בהליך בבית-משפט קמא נרשמה כ"עוסק מורשה" בחודש אוקטובר 2007, בתחום שפוץ ותחזוקת מבנים, לפי החוק; והחברה נאשמת 4 בבית-משפט קמא נרשמה כ"עוסק מורשה" בחודש אוקטובר 2009, בתחום עבודות שפוץ, גבס, טיח חשמל וריצוף, לפי החוק.

הן שקולות לשליחת-יד לקופה הציבורית, משבשות את פעולתו התקינה של מנגנון גביית המיסים, פוגעות במשק המדינה ובפעילותן של הרשויות הציבוריות הממומנות מכספי המיסים וחותרות תחת אמון הציבור בערך השויון בנשיאת נטל חובות המס (ע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 211 (1981); רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 381 (2004); רע"פ 5060/04 הגואל נ' מדינת ישראל (24.2.05); ע"פ 3151/13 עבדללה נ' מדינת ישראל (24.4.14), בפִסקה 11; ורע"פ 6371/14 אבו מנסי באסם נ' מדינת ישראל (28.10.14)).

...

סבורים אנו, כי לא נפלה טעות בגזר-דינו של בית-משפט קמא, הן בקביעת מתחם העונש ההולם והן בגזירת העונש המתאים בתוך המתחם.

סבורים אנו, כי אין להחיל את העקרונות של סטייה ממתחם הענישה בשל מצב רפואי קשה של נאשם, אשר נקבעו בעניין לופוליאנסקי, גם על מצב רפואי של בן משפחה; ומכל מקום, למרות שאנו ערים למצבה הרפואי הקשה של נכדתו של המערער, אינני סבורים כי העובדה שהמערער מלווה את בתו, בעת הסעת נכדתו לקבלת טיפולים רפואיים בבית-חולים, מקימה עילה לסטייה ממתחם הענישה.

על-יסוד האמור לעיל, הערעור נדחה.