ערעור על הכרעת חוב של נאמן בהקפאת הליכים

בפניי חלקו הראשון של ערעור על הכרעות חוב (25.3.19, 27.3.19) של מפרקי החברות שבכותרת, בתביעות חוב שהגישו המערערות.

יוער, כי סוגיות נוספות שהוכרעו בהכרעת החוב (כגון קביעה לפיה יש לעשות הדחייה של החוב למערערות) עומדות להכרעה במסגרת חלקו השני של העירעור, אשר לא יידון בפסק דין חלקי זה. בהקדמת המאוחר אומר כבר עתה, כי הגעתי למסקנה לפיה יש לקבל את העירעור בעקרו, בהתאם למפורט להלן.

להשלמת התמונה ציינו המפרקים בהכרעת החוב, כי יתרת סכום החוב שהובטח על ידי המישכון שולם למלווים המובטחים רק לאחר שהושלמה העסקה בה נמכרה פעילות החברה על ידי המפרקים, בעת שהיו נאמנים בהקפאת הליכים.

...

יוער, כי סוגיות נוספות שהוכרעו בהכרעת החוב (כגון קביעה לפיה יש לעשות הדחייה של החוב למערערות) עומדות להכרעה במסגרת חלקו השני של הערעור, אשר לא יידון בפסק דין חלקי זה. בהקדמת המאוחר אומר כבר עתה, כי הגעתי למסקנה לפיה יש לקבל את הערעור בעיקרו, בהתאם למפורט להלן.

אכן, המסקנה המשפטית הנובעת מכך לעניין מעמדה של SKS כנושה מובטחת לא פורטה בבקשה.

במובן חלקי זה, יש לקבל את ערעורה של MJS, להכיר בה כנושה מובטחת, כדי הבטוחה שנותרה.

התוצאה של כל האמור היא, כי חלקו הראשון של הערעור מתקבל בעיקרו, בהתאם לאמור לעיל.

ביום 22.11.15 ניתן צו הקפאת הליכים לחברה, ועו"ד עמית לדרמן ועו"ד ישראל בכר מונו כנאמנים בהקפאת ההליכים (להלן: "הנאמנים").

מתקנה 24א לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "תקנות המע"מ") עולה כי ניתן לפנות לנאמן לקבלת אישור בכתב על הכרה בחוב האבוד, טרם סיום ההליך, באמצעותו זכאי הספק-נושה להוציא חשבונית זכוי ולדרוש ממע"מ את החזר מס העיסקאות.

ביום 2.7.17 ניתנה הכרעת הנאמנים אשר דחתה את רכיב הדין הרגיל בתביעת החוב של מע"מ. בפסק הדין בעירעור המבקש על הכרעת הנאמנים, קבעתי כי המנגנון להכרה בנשייה של מע"מ בגין מס תשומות שנוכה ביתר בחברה חדלת פרעון ייעשה באופן הבא: הנאמנים יודיעו לספקים ולנותני השירותים כי ניתן לבקש ולקבל מהם אישור על קיומו של חוב שלא נפרע (להלן: "אישור חוב אבוד"), תוך הקצבת פרק זמן מוגבל להמצאת בקשה זו מצד הספקים; ההכרעה של הנאמנים ביחס לתביעת חוב מע"מ ברכיב ניכוי תשומות ביתר, תיתבסס על הקף החוב של כל הספקים שיפנו לנאמנים בבקשה לקבלת אישור חוב אבוד.

...

על אף שמנגנון זה אינו חף מקשיים, סבורני כי הוא בגדר "הרע במיעוטו" שכן הוא מתלה את תביעת החוב של מע"מ בהחזר מס העסקאות לספקים-נושים על ידו בפועל בגין הכרה ב"חוב האבוד".

סבורני כי אין בנתונים אלה כדי לשנות את המנגנון שנקבע או את יישומו.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

][] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט אלכסנדר רון) בפר"ק 6045-05-17 מהימים 20.2.2020, 25.2.2020 ו-6.4.2020, במסגרתן נדחתה בקשתו של המבקש להורות לנאמן של חברת סיטי א.ק אחזקות בע"מ (בהקפאת הליכים) (המשיבה 1.

ברם, בית המשפט של חידלות פרעון דחה בקשה זו, והבהיר כי המשמעות של הכרעה בתביעות חוב או בעירעור על הכרעת חוב איננה שההליך בשל לחלוקת כספית מיידית, וכי במקרה דנן טרם הוכרעו כל ערעורי החוב – לרבות ערעור שהגיש בנק הפועלים, כנושה המובטח בשיעבוד ראשון בנכס.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ונתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

סבורני כי המקרה דנן אינו נמנה בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.

הנאמנים מונו כנאמנים לבצוע ויישום הוראות הסדר הנושים, לרבות לשם הכרעה בתביעות החוב של הנושים והמשך ניהול התביעות וההליכים המשפטיים, בשם החברות.

כך למשל: בעיניין "תבל" (פש"ר 1361/02 בש"א 4391/04), דובר בהקפאת הליכים סבוכה וארוכה עם מצבת נשייה של 3.5 מיליארד ₪ ונפסק בו, בסופו של דבר, שכר טירחה בסך כ- 12 מיליון ₪; בעיניין "נידר" הופחת שכר החלוקה לו עתרו הנאמנים ב-50% מהשכר לפי התקנות (סעיף 16 לפסק הדין) ובסה"כ נפסק סך של כ-9.5 מיליון ₪; בעיניין "קלאבמקט" (פש"ר 1700/05 בש"א 17851/06 רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס בתפקידם כנאמנים של חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ נ' וועדת הבקורת-עו"ד אלי זוהר ואח' (12.9.16)) נפסק בסופו של יום (לאחר שהוגש ערעור לבית המשפט העליון) שכר המשקף הפחתה של כ-55% מהשכר לו עתרו הנאמנים ובסך הכל כ-20.7 מיליון ₪; בעיניין "מגה" (תיק פר"ק 31163-01-16 (מרכז) 31163-01 עו"ד אהוד גינדס נ' בנק הפועלים בע"מ (29.1.18)) נפסק שכר ששיקף הפחתה של כ-57% משכר הבסיס שנקבע על ידי בית המשפט לפי התקנות ובסך הכל כ-25 מיליון ₪; אכן, בשונה מהמקרה שלפנינו, בתיקים הנ"ל, לא חולק לנושים הרגילים דיבידנד בשיעור של כ-100% כבעניינינו, אולם, בחלק מהתיקים הנ"ל היה מדובר בהפעלה סבוכה יותר של רשת קמעונאית גדולה בפריסה ארצית, מרובת סניפים, עם אלפי עובדים, מלאים ופעילות שהצריכה פקוח הדוק ואינטנסיבי מצד בעלי התפקיד, על פני תקופה לא קצרה.

הנאמנים דחו את טענותיהם של הטוענים הנוספים וציינו כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, כי לא הוגשו ייפויי כוח מטעמם, כי טוענים אלה לא הגישו תביעות חוב ולכן אין להם כל זכות שבדין לקבל כספים מהחברה והם נעדרי מעמד בהליך, כי פרשנותם להחלטת בית המשפט מיום 13.1.16 שגוייה וכי הטענה כבר הוכרעה על ידי בית המשפט העליון בע"א 7692/18.

בית המשפט קבע בסעיף 56(ב) להחלטה כי: "אני מורה לנאמנים להקפיד כי בקופתם יישמרו הכספים הנדרשים לצורך ביצוע הסדר הנושים, תוך היתחשבות בכלל הערעורים שהוגשו על הכרעות הנאמנים בתביעות החוב. בכך אין כדי לקבוע מסמרות לגופם של הערעורים עצמם." כלומר, בית המשפט קבע כי יש לשמור כספים בקופה עבור הערעורים שהוגשו על הכרעות הנאמנים בתביעות החוב וכלל לא ניתנה היתייחסות לטוענים הנוספים.

...

בית המשפט קבע בסעיף 56(ב) להחלטה כי: "אני מורה לנאמנים להקפיד כי בקופתם יישמרו הכספים הנדרשים לצורך ביצוע הסדר הנושים, תוך התחשבות בכלל הערעורים שהוגשו על הכרעות הנאמנים בתביעות החוב. בכך אין כדי לקבוע מסמרות לגופם של הערעורים עצמם." כלומר, בית המשפט קבע כי יש לשמור כספים בקופה עבור הערעורים שהוגשו על הכרעות הנאמנים בתביעות החוב וכלל לא ניתנה התייחסות לטוענים הנוספים.

אשר על כן, התנגדות הטוענים הנוספים נדחית.

התוצאה לאור כל האמור לעיל, אני פוסקת לנאמנים שכר בסך של 18,395,833 ₪ בתוספת מע"מ, כשמסכום זה יש להפחית את סכום המקדמות ששולם עד כה. אגרת השגחה תשולם לכנ"ר, כדין.

ביום 26.10.16 ניתן צו הקפאת הליכים בעיניינה של החברה ומונו נאמנים לחברה (להלן: "הנאמנים").

הבנק סבור כי בנסיבות אלה, אין הצדקה להחיל על הודעת העירעור את התקנות החדשות ממספר טעמים: ראשית, משום שאין מדובר בפתיחת הליך עצמאי וחדש, כי אם בהמשך ישיר לתביעת חוב שהגיש הבנק עוד בשנת 2016, אשר הנאמנים הכריעו בה, במסגרת שלוש "פעימות" שונות, רק במענה לבקשת בעלי עניין אחרים בתיק (סיבוני וחמודה) ולאחר שהבנק היתנגד להצעת הסדר נוספת בעיניינה של החברה; שנית, לאור "הוראות המעבר" שנקבעו בתקנות, המורות כי מקום בו ההחלטה שעליה מבקשים לערער ניתנה לפני יום התחילה, ניתן להגיש ערעור על פי התקנות החדשות, אך אין כל חובה שבדין לעשות כן, כשלענייננו, הכרעתם הראשונה של הנאמנים ניתנה עוד ביום 29.12.20; ושלישית, בהיתחשב בפגיעה בזכויותיו הדיוניות של הבנק הרי הגבלת עמודי העירעור נגועה באפליה ביחס לנאמן, שהכרעתו לא הוגבלה בעמודים, כוללת לא פחות משלוש הכרעות שונות בפרקי זמן שונים ולמעשה, ללא כל הגבלה מבחינת היקפה.

...

במקרה שלפנינו, לאחר בחינת טענות הבנק ועל רקע נתוני התיק, המתנהל לפניי משך למעלה מארבע שנים וחצי, סבורני כי ניתן להורות על הרחבת היקף הערעור מטעם הבנק, אם כי לא במידה המבוקשת.

החלטתי זו מבוססת על מורכבות טענות הבנק, הן בהיבט העובדתי והן בהיקף המשפטי, בייחוד בהינתן הזמן הממושך שהליך חדלות הפירעון מתנהל לפניי ומידת מעורבותו הרבה יחסית של הבנק בהליך זה סבוך, מראשיתו.

עם זאת, סבורני כי ניתן היה לנסח את הודעת הערעור (המתפרשת על פני 22 עמודים) בצורה תמציתית יותר.

בנסיבות אלה, החלטתי לאפשר הרחבת היקף הערעור מטעם הבנק, כך שזה יועמד על 17 עמודים בלבד.