ערעור על הכרעת דין והחלטה בתיק תעבורה חדרה

ערעור על הכרעת הדין מיום 7.6.17 וכן ההחלטה מיום 26.8.20, שניתנו בבית משפט לתעבורה בחדרה (כב' השופט אלכס אחטר) בפל"א 5070-06-16.

ביום 31.7.19 ניתנה החלטת בית המשפט לתעבורה בנצרת (בפתקית) ללא שהתבקשה תגובת המדינה בה ציין "כמבוקש". באותו היום נימסר לידי המערער אישור הפקדה לפיו כביכול רישיון נהיגתו הופקד במזכירות ביהמ"ש ביום 18.7.12 (להלן: אישור ההפקדה) בכתב האישום אשר הוגש לבית משפט קמא נטען, כי ביום 16.6.16, המערער נהג ברכב פרטי, למרות עונש שהוטל עליו בהעדרו ביום 18.12.13 בתיק חדרה שכלל פסילה מלנהוג למשך 3 שנים והמערער לא הפקיד את רישיונו, וכן למרות העונש שנקבע בהעדרו ביום 18.7.12 בבית משפט לתעבורה בתיק נצרת שכלל פסילה מלנהוג למשך 4 חודשים והמערער לא הפקיד את רישיונו.

...

כפי שהקדמתי, העיתוי מכריע ורק במקרים חריגים ואף יוצאי דופן ניתן להיעתר לבקשה כזו אחרי חלוף שנים ממתן גז"ד ועוד כאשר המערער ריצה את רוב העונש, כפי ענייננו; מה גם שבהתאם להתרשמותי אשר עומד ביסוד בקשה זו הינו ניסיונו של המערער לחמוק מהשלכות נהיגתו במספר הזדמנויות לאחר פסילת רישיון נהיגתו בהליך קמא, דבר העולה מדברי הסניגור לפניי: "לשאלת ביהמ"ש: יש למערער תיק פתוח של נהיגה בזמן פסילה מ 20.6.20.

לאור זאת, ולמרות שעסקינן בהליך פלילי אני סבור כי זהו מקרה חריג שמצדיק חיובו של המערער בהוצאות לאוצר המדינה (רע"פ 7215/20 ניסים זגורי נ' עריית חולון, פס' 9-10 (3.11.20).

לאור האמור אני מורה על דחיית הערעור.

מבוא: לפניי ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה בחדרה (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 26.8.20 ע"י כב' השופט א. אחטר, בתיק ת"ד 11705-08-17.

הכרעת הדין של בית משפט קמא מבוססת על ראיות טובות, מנומקת ומפורטת כדבעי, לכן לא מצאתי מקום להתערב בקביעות העובדתיות של בית משפט קמא ואני מחליט לדחות את העירעור על הכרעת הדין.

...

הכרעת הדין של בית משפט קמא מבוססת על ראיות טובות, מנומקת ומפורטת כדבעי, לכן לא מצאתי מקום להתערב בקביעות העובדתיות של בית משפט קמא ואני מחליט לדחות את הערעור על הכרעת הדין.

לעניין העונש, הגם שלא הוגש ערעור על חומרת העונש סבורני כי העונש שהושת אינו חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים ושמצדיקה התערבות ערכאת הערעור והוא אף נוטה לקולא – לעניין זה ראו למשל ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (ניתן ביום 3.7.06); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (ניתן 3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 29.1.09); וע"פ 6681/09 אלחטיב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 13.1.10).

סוף דבר, אני דוחה את הערעור.

א. כללי; לפניי ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה בחדרה, (להלן, "בימ"ש קמא"), אשר ניתנה ביום 20.5.21 על ידי השופטת עידית פלד, בתיק פ"ל 13979-11-16.

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בהודעות העירעור, בהכרעת הדין של בימ"ש קמא, בפרוטוקולי הדיונים, בראיות שהוגשו ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את העירעור ולזכות את המערער מהעברות המיוחסות לו וזאת מחמת הספק, כפי שיפורט להלן.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בהודעות הערעור, בהכרעת הדין של בימ"ש קמא, בפרוטוקולי הדיונים, בראיות שהוגשו ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור ולזכות את המערער מהעבירות המיוחסות לו וזאת מחמת הספק, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר משהעובדות שהוכחו יוצרות ספק סביר, הרי שדין המערער לצאת זכאי ולו מחמת הספק.

על יסוד האמור לעיל, אני מחליט לקבל את הערעור ולזכות את המערער מחמת הספק מהעבירות שיוחסו לו. כפועל יוצא מכך גם גזר הדין מבוטל.

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה חדרה במסגרת תיק תת"ע 1316-11-18, ובפרט כנגד החלטת בית משפט קמא מיום 16.2.20, בגדרה נדחתה טענתו המקדמית של המערער "כבר הורשעתי" המבוססת על הוראת סעיף 149(5) לחוק סדר הדין הפלילי[נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ") ההליכים בבית משפט קמא; כנגד המערער הוגש כתב אישום ביום 2.11.18 המייחס לו עבירה של נהיגה, כשמעולם לא היה מורשה לנהוג, עבירה בהתאם לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה; וכן מבלי שהייתה לו פוליסת ביטוח בת תוקף עבירה לפי סעיף2(א) פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן "פקודת רכב מנועי").

על כן, יש מקום לקבל את הטענה ולהורות על ביטול פסק הדין (הכרעת הדין וגזר הדין).

דיון והכרעה; לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ושבתי ובחנתי את טענות המערער בקפידה, הגעתי לכלל מסקנה שטענת "כבר הורשעתי" אינה עומדת למערער בסוגיה שלפנינו מאחר והמערער כלל לא נשפט בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהגיה ונהיגה ללא תעודת ביטוח בת תוקף.

...

דיון והכרעה; לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ושבתי ובחנתי את טענות המערער בקפידה, הגעתי לכלל מסקנה שטענת "כבר הורשעתי" אינה עומדת למערער בסוגיה שלפנינו מאחר והמערער כלל לא נשפט בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהגיה ונהיגה ללא תעודת ביטוח בת תוקף.

במקרה של שוני בעבירות הוצע מבחן טכני שתואר באופן הבא: "כשעבירה אחת מכילה יסודות א', יכולה העבירה השניה להכיל יסודות א'+ב', וגם לזה ייקרא 'זהות מעשים'. אולם כאשר בעבירה הראשונה קיימים יסודות א'+ב', ובשניה יסודות א'+ג', זאת איננה זהות המעשים...למשל, גניבה פשוטה ושוד הם עבירות זהות לצורך זה; ואילו גניבה וקבלת דבר הניתן להיגנב על יסוד טענת-שוא, לפי סעיף 301, אינן עבירות זהות, מפני שיש בכל אחת משתי העבירות לפחות יסוד עובדתי אחד שונה, שאיננו קיים בחברתה; כאן שולל הגנב את החזקה מן הבעלים נגד רצונו של זה: שם מוסר הבעל את החזקה בחפץ מרצונו, אם כי בהשפעת טענת-השוא" (הלכת נכט, עמ' 1551).

לאור האמור לעיל, משהואשם הנאשם בעבירות שונות ומשמדובר במעשה הכולל נסיבות שונות, דין הטענה "כבר הורשעתי" להידחות, מכאן פסק הדין ניתן כדין לאחר דחיית טענת הסף ואין כל עילה לבטל את פסק הדין.

באשר לעיכוב ביצוע, החלטתי לעכב את ביצוע רכיב הפסילה בלבד עד ליום 10/1/21, הרישיון יופקד בבית משפט קמא במועד זה. ניתן היום, י"ד טבת תשפ"א, 29 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.

בבית המשפט העליון רע"פ 6242/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: אברהם הכרי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה בתיק עפ"ת 76908-05-23 שניתן ביום 27.6.2023 על ידי כבוד השופט א' בולוס בשם המבקש: עו"ד א' אורון ][]החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' בולוס) בעפ"ת 76908-05-23 מיום 27.06.2023, בגדריו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה (כבוד השופטת ע' פלד) בתת"ע 12515-11-21 מיום 18.04.2023.

...

לאחר שמיעת עדותם של השוטר האוכף והמבקש, הורשע המבקש בביצוע העבירה, משמצא בית המשפט להעדיף את עדות השוטר על פני עדות המבקש, זאת לנוכח התרשמותו הישירה מהעדויות.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

בענייננו אנו, לאור הנמקתו של בית משפט השלום לתעבורה את גזר דינו של המבקש, ובפרט העובדה כי ציין במפורש שאין הוא מחמיר עם המבקש רק משום שבחר להישפט – סבורני כי אין חשש מפני עיוות דין או אי צדק, במקרה דנן.

סוף דבר: הבקשה נדחית.