כמצוין בפרוטוקול הועדה ולא נסתר, החבלה שהוכרה היתה "כאבי גב". מחוות דעתו של ד"ר טיטיון מטעם המבקש, שצורפה להליך, עולה כי בגין הפגיעה בעבודה נקבעה למבקש נכות משוקללת בשיעור 14.5% (10% בגין עמ"ש צוארי וניכוי 5% מצב קודם בתוספת של 10% נכות בגין עמ"ש מותני).
לכן, אני דורש בתוקף שכל הכספים שנגזלו וכל ההטבות שנגנבו ממני יוחזרו לאור המסמכים הרבים שאינם כרגע כאן ונמצאים אצלי בביתי ולאור כל השנים האלו שהם עשו לי נזקים בלתי הפיכים שבהם ביקשתי תביעת פרופיסור לוסוס שהיכה אותי על הבירכיים בחוזקה וע"פ עדות של המל"ל עצמו שהוא ביקש ממני לומר לו מי המכה וגם טוען להטרדה מינית של פרופיסור לוסוס ואף פניתי למישטרה בנושא זה. בנוסף, גניבת מסמכים של ד"ר קרסיק שגנב ממני מסמכים מאחר וטופלתי אצלו עד שנת 2000 בקופ"ח כללית ולאחר מכן התחיל לעבוד במל"ל וכשהוא ראה את המסמכים שהוא כתב על מצבי, הוא לקח וקרע אותם וחלקם הוא לקח לי. אני הייתי תמים ולא ידעתי.
לאחר שהובהר למערער כי במסגרת העירעור שבפניי ניתן לידון רק בנוגע לטעויות משפטיות של הועדה לעררים, הוסיף וטען כי מעבר לעובדה שאחד מחברי הועדה למעשה הטריד אותו מינית (!!), לא ייתכן שבדיקתה הקלינית של הועדה תגבר על המסמכים שהמציא לה.
המשיב טען מנגד כי לא נפל פגם בהחלטת הועדה לעררים, וכי מעיון בפרוטוקול עולה כי התייחסה למסמכים השונים ולאחר שגם בדקה את המערער בדיקה קלינית, הבהירה כי אין בידה לקבל את האמור בהם, שנערכו מבלי קיומה של בדיקה כזו.
לבסוף, בפרוטוקול דיון ההערכה המוקדמת נכתב כך:
"המערער: לאחר ששמעתי המלצת הגורם המעריך שלא לעמוד על העירעור משלא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה ולאחר ששמעתי דברי ב"כ המשיב, אני מבקש שהתיק יועבר לשופט."
למחרת הדיון הגיש המבקש בקשה לתיקון פרוטוקול.
...
בדיון בפני בית הדין נרשמו טענות המבקש כדלקמן:
"המערער: לשאלת בית הדין, אין פה שאלה משפטית, אלא יש פה טענה משפטית מבחינתי. כלומר, כשאנחנו באים להבין מה קרה כאן, צריך לשים את ההיבט המשפטי בצד ולהסתכל על העובדות. אני מדבר על התעללות, גניבה של כספים משנת 1979. אם אנחנו רוצים להסתכל על פני הועדות, אחרי 300 פעמים שאני מגיש ועדות ובקשות להחמרת מצב, אני לא נענה ומתעלמים ממני. ואז העוזרת המשפטית שישבה בישיבת הערכה מוקדמת, מעבירה את התיק לשופט. ואז מודיעים לי שהשופט רוטמן ידון בתיק. לפני שבוע ומשהו המל"ל קם פתאום והודיע לי בדחיפות, יש לך ועדה לנכות נפגעי עבודה שתתקיים ב-7/2."
ובהמשך:
"המערער: לשאלת בית הדין לגבי הרלוונטיות של נושא זה לתיק שבפנינו, אני מבהיר כי כיוון שיש פה התייחסות של המל"ל לתיק מ1985 שבו נפגעתי בתאונת דרכים ולא בפגיעה משנת 1979 שבה הייתי עובד כסוכן ביטוח ברמת גן בחברת מנורה ונהג בתחבורה ציבורית ואומן ביודאיקה שהייתי משווק מוצרים לחו"ל, כ-4000$ בחודש. אם המל"ל בא אחרי 300 פעמים שביקשתי ומתעלמים, מה אתם רוצים עכשיו לדון על 1985, בזמן שאני ב-2022 נאנק ונגזל, אז בואו תדונו קודם כל על זה ואח"כ נדון על העבר. מציג בפני בית הדין תלונות שהגשתי הן למבקר המדינה והן למל"ל בנוגע להתנהלות הועדות, שהכל בהן מושחת. בתאונת הדרכים שהייתה לי בשנת 1979 שבה מכונית העיפה אותי 10 מטר לכביש ואושפזתי חודש וחצי בבי"ח בלינסון ושיקום של כשנה וחצי בבית ובו רגלי השמאלית קוצרה בסנטימטר וחצי וזאת הסיבה לכל השתלשלות ההחמרות של כאבי עמוד שדרה צווארי, גבי ומותני, חוסר תפקוד שבו 5 אורתופדים מציינים החמרה קלינית קשה שבתוכם חוות דעתו של רופא שעובד במל"ל עצמו, ד"ר טיטיון שממליץ על 30% נכות בגין פגיעה צווארית ו-30% בגין פגיעה מותנית וכן על פיברומיאלגיה קשה שממנה אני סובל.
לאחר בחינת כלל חומר התיק נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להדחות.
לבסוף, בפרוטוקול דיון ההערכה המוקדמת נכתב כך:
"המערער: לאחר ששמעתי המלצת הגורם המעריך שלא לעמוד על הערעור משלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה ולאחר ששמעתי דברי ב"כ המשיב, אני מבקש שהתיק יועבר לשופט."
למחרת הדיון הגיש המבקש בקשה לתיקון פרוטוקול.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.
