מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על הכרה בנכות בגין הטרדה מינית במשטרה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בגדרה של התביעה נתבע כפל פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ לכל פירסום בהתאם לסעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, פיצוי סטאטוטורי בגין פירסום במזיד ללא הוכחת נזק לכל פירסום בסך 120,000 ₪ בהתאם לסעיף 29א(ב)(2) ולסעיף 29א(ד) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 120,000 ₪ בהתאם לסעיף 6(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, ופצוי בסך 150,000 ₪ בגין עגמת נפש.
פירסום שני פורסם בעמוד הפרטי של הנתבעת בפייס בוק ובו נכתבו הדברים הבאים: "עברתי אונס אלים במכות אלים השוטר שרעבי אריאל.ממשטרת פתח תקווה.השוטר מר אריאל שרעבי שהיכה אותי באכזריות בלי שום סיבה, אותי, רותם בן נאים.ועשה ממני צחוק למשך יומיים איך ???? כלאו אותי מאחורי סורג חבריי בלי יכולת להיתגונן. חבריי למשך יומיים על שום מה?? מר אריאל שרעבי.אתה תקבל את שלך עיין תחת עיין שם תחת שן.אתה תראה . השם יתן לך בדיוק מה שמגיע לך אתה תקבל את המכה שלך. כנראה שעל נשים יש לך המון כח זה בסדר ,מר שרעבי אריאל.מעניין אותי לדעת מה היית עושה. לו היו מתנהגים לאשתך וביתך בת החודשיים יחס משפיל ואלים כמו שהענקת לי בלי כל סיבה. מקבלות ועוברות את מה שעברתי בזכותך למשך יומיים בלי אויר, מנותקת בפתאומיות מכל עולמי,לקוחות שמנסות להשיג אותי בלי שיחת טלפון,(על פי החוק מחוייבים לתת שיחה אחת)בלי ילדי.חולת במחלת כרוהן.אנמית ,מידה 26.דתייה.בלי אפשרות לומר מילה.הפיצו בבקשה בכל הכח בכל הערוצים! החברתיים.בבקשה תמנעו את המחדל הבא זה בידיים שלכם!. אני אומנם שבורה פיזית.אבל מי שמכיר אותי יודע .אני אדם מאוד מאמין. הבחור מר שרעבי אריאל שחושב שהוא גבר להרים יד כל אישה ולהפשיט אישה נשואה. מר שרעבי פרק כול ואני נפלתי קורבן לכוחניות שלו .מאמינה שיש פה בעיה עמוקה הרבה יותר .אריאל שרעבי חיפש על מי להוציא דחפים .בבקשה אם איכפת לכם מהסביבה שלכם.אנחנו רוצים לשפר את היחס כלפינו האזרחים הקטנים שנוכל אולי להזיז איזה קמצוץ ,שבריר בתוך המערכת הרקובה שנקראת מישטרה שלכם תהפוך להיות הוגנת ונורמלית.בבקשה שתוף שתוף שתוף.בבקשה אני מתחננת לעזרה..ליותר פרטים הסיפור המלא. אשמח לשתף אתכם בוואט צאפ. תודה." (שגיאות הדפוס הן במקור -א.ב).
מהעבר השני יש לשקול בצד ההקלה בשיעור הפצוי את מצבה האישי של הנתבעת ואת סערת הרגשות בה הייתה נתונה בעת הפרסומים, ואת סופו של ארוע מצער זה. הנתבעת מציגה עצמה כנכה פיזית וכחולה בנפשה.
כך למשל; בעיניין ע"א 3405-10-08 (מחוזי מרכז) ברינה נ. אלברט (פורסם בנבו, 19.1.2009) נדון ערעור על סכום הפצוי שנפסק בגין תביעת לשון הרע (שהתקבלה בחלקה) בגין 2 פרסומים בעתון ותלונה למח"ש על אלימות שוטר, לאחר שבמהלך סיור שיגרתי ראה השוטר את הנתבע רוכב על טרקטורון ללא קסדה ובעקבות חלופי דברים בין הצדדים הופעל כוח.
...
מכל האמור התביעה בגין עילות אלה נדחית.
סוף דבר התוצאה, אפוא, היא שהנתבעת תשלם לתובע סך של 35,000 ₪.
בשים לב לכך שהפיצוי שנפסק נמוך בשיעור משמעותי מסכום התביעה ולדחיית התביעה לפגיעה בפרטיות ולהטרדה מינית, הנתבעת תשלם לתובעת את החלק היחסי של סכום האגרה ששולם (מחצית ראשונה ושנייה) כיחס סכום הפיצוי שנפסק לסכום התביעה וכן והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בגין האישום השני הורשע המשיב בריבוי עבירות של ניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 ובריבוי עבירות של ניסיון להטרדה מינית של קטינה מתחת לגיל 15, לפי סעיפי החוק הנ"ל. על פי כתב האישום המתוקן, במהלך החודשים יולי-אוקטובר 2018, ערך המשיב שיחות רבות במרשתת עם שתי סוכנות מישטרה סמויות, אשר הציגו את עצמן בפניו כבנות 13 ו-13.5.
ביום 13.12.2020, הגישה המבקשת לבית משפט זה הודעת ערעור על קולת העונש ובה נתבקש להחמיר בעונשו של המשיב ולהטיל עליו עונש מאסר לתקופה משמעותית, לריצוי מאחורי סורג ובריח.
המשיב מפנה לפסיקתו של בית משפט זה, אשר הכירה בשקול השיקומי כאנטרס ראוי שיש לתת לו משקל בעת הכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע עונש.
מעבר לכך, בשים לב לאפשרות שהמשיב עשוי לקבל קצבת נכות לתמיכה כלכלית מהביטוח הלאומי, ולאור ההודעה מטעם שירות התעסוקה, על כך שהיתקבל לתכנית מעגלי תעסוקה אשר תסייע לו במציאת עבודה – נחה דעתי כי לא ניתן לומר שעיכוב הבצוע יגרום לנזק משמעותי.
אך אין בכך כדי לשלול את סכויי העירעור, בשים לב למדיניות הענישה הנהוגה כלפי עברייני מין במרחב הוירטואלי, כפי שהיא משתקפת בפסיקתו של בית משפט זה (ראו, מבין רבים: ע"פ 3576/14 מניס נ' מדינת ישראל (29.2.2016); רע"פ 2681/19 פלוני נ' מדינת ישראל (29.05.2019); רע"פ 5248/20 פלוני נ' מדינת ישראל (18.8.2020)).
...
מעבר לכך, בשים לב לאפשרות שהמשיב עשוי לקבל קצבת נכות לתמיכה כלכלית מהביטוח הלאומי, ולאור ההודעה מטעם שירות התעסוקה, על כך שהתקבל לתכנית מעגלי תעסוקה אשר תסייע לו במציאת עבודה – נחה דעתי כי לא ניתן לומר שעיכוב הביצוע יגרום לנזק משמעותי.
מבלי לקבוע מסמרות, נראה לי כי סיכויי הערעור אינם משוללים מן היסוד.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

כמצוין בפרוטוקול הועדה ולא נסתר, החבלה שהוכרה היתה "כאבי גב". מחוות דעתו של ד"ר טיטיון מטעם המבקש, שצורפה להליך, עולה כי בגין הפגיעה בעבודה נקבעה למבקש נכות משוקללת בשיעור 14.5% (10% בגין עמ"ש צוארי וניכוי 5% מצב קודם בתוספת של 10% נכות בגין עמ"ש מותני).
לכן, אני דורש בתוקף שכל הכספים שנגזלו וכל ההטבות שנגנבו ממני יוחזרו לאור המסמכים הרבים שאינם כרגע כאן ונמצאים אצלי בביתי ולאור כל השנים האלו שהם עשו לי נזקים בלתי הפיכים שבהם ביקשתי תביעת פרופיסור לוסוס שהיכה אותי על הבירכיים בחוזקה וע"פ עדות של המל"ל עצמו שהוא ביקש ממני לומר לו מי המכה וגם טוען להטרדה מינית של פרופיסור לוסוס ואף פניתי למישטרה בנושא זה. בנוסף, גניבת מסמכים של ד"ר קרסיק שגנב ממני מסמכים מאחר וטופלתי אצלו עד שנת 2000 בקופ"ח כללית ולאחר מכן התחיל לעבוד במל"ל וכשהוא ראה את המסמכים שהוא כתב על מצבי, הוא לקח וקרע אותם וחלקם הוא לקח לי. אני הייתי תמים ולא ידעתי.
לאחר שהובהר למערער כי במסגרת העירעור שבפניי ניתן לידון רק בנוגע לטעויות משפטיות של הועדה לעררים, הוסיף וטען כי מעבר לעובדה שאחד מחברי הועדה למעשה הטריד אותו מינית (!!), לא ייתכן שבדיקתה הקלינית של הועדה תגבר על המסמכים שהמציא לה. המשיב טען מנגד כי לא נפל פגם בהחלטת הועדה לעררים, וכי מעיון בפרוטוקול עולה כי התייחסה למסמכים השונים ולאחר שגם בדקה את המערער בדיקה קלינית, הבהירה כי אין בידה לקבל את האמור בהם, שנערכו מבלי קיומה של בדיקה כזו.
לבסוף, בפרוטוקול דיון ההערכה המוקדמת נכתב כך: "המערער: לאחר ששמעתי המלצת הגורם המעריך שלא לעמוד על העירעור משלא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה ולאחר ששמעתי דברי ב"כ המשיב, אני מבקש שהתיק יועבר לשופט." למחרת הדיון הגיש המבקש בקשה לתיקון פרוטוקול.
...
בדיון בפני בית הדין נרשמו טענות המבקש כדלקמן: "המערער: לשאלת בית הדין, אין פה שאלה משפטית, אלא יש פה טענה משפטית מבחינתי. כלומר, כשאנחנו באים להבין מה קרה כאן, צריך לשים את ההיבט המשפטי בצד ולהסתכל על העובדות. אני מדבר על התעללות, גניבה של כספים משנת 1979. אם אנחנו רוצים להסתכל על פני הועדות, אחרי 300 פעמים שאני מגיש ועדות ובקשות להחמרת מצב, אני לא נענה ומתעלמים ממני. ואז העוזרת המשפטית שישבה בישיבת הערכה מוקדמת, מעבירה את התיק לשופט. ואז מודיעים לי שהשופט רוטמן ידון בתיק. לפני שבוע ומשהו המל"ל קם פתאום והודיע לי בדחיפות, יש לך ועדה לנכות נפגעי עבודה שתתקיים ב-7/2." ובהמשך: "המערער: לשאלת בית הדין לגבי הרלוונטיות של נושא זה לתיק שבפנינו, אני מבהיר כי כיוון שיש פה התייחסות של המל"ל לתיק מ1985 שבו נפגעתי בתאונת דרכים ולא בפגיעה משנת 1979 שבה הייתי עובד כסוכן ביטוח ברמת גן בחברת מנורה ונהג בתחבורה ציבורית ואומן ביודאיקה שהייתי משווק מוצרים לחו"ל, כ-4000$ בחודש. אם המל"ל בא אחרי 300 פעמים שביקשתי ומתעלמים, מה אתם רוצים עכשיו לדון על 1985, בזמן שאני ב-2022 נאנק ונגזל, אז בואו תדונו קודם כל על זה ואח"כ נדון על העבר. מציג בפני בית הדין תלונות שהגשתי הן למבקר המדינה והן למל"ל בנוגע להתנהלות הועדות, שהכל בהן מושחת. בתאונת הדרכים שהייתה לי בשנת 1979 שבה מכונית העיפה אותי 10 מטר לכביש ואושפזתי חודש וחצי בבי"ח בלינסון ושיקום של כשנה וחצי בבית ובו רגלי השמאלית קוצרה בסנטימטר וחצי וזאת הסיבה לכל השתלשלות ההחמרות של כאבי עמוד שדרה צווארי, גבי ומותני, חוסר תפקוד שבו 5 אורתופדים מציינים החמרה קלינית קשה שבתוכם חוות דעתו של רופא שעובד במל"ל עצמו, ד"ר טיטיון שממליץ על 30% נכות בגין פגיעה צווארית ו-30% בגין פגיעה מותנית וכן על פיברומיאלגיה קשה שממנה אני סובל.
לאחר בחינת כלל חומר התיק נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להדחות.
לבסוף, בפרוטוקול דיון ההערכה המוקדמת נכתב כך: "המערער: לאחר ששמעתי המלצת הגורם המעריך שלא לעמוד על הערעור משלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה ולאחר ששמעתי דברי ב"כ המשיב, אני מבקש שהתיק יועבר לשופט." למחרת הדיון הגיש המבקש בקשה לתיקון פרוטוקול.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המערערת שבה והדגישה בערעורה, שהיא עברה הטרדה מינית בנעוריה וכשהתלוננה על כך זכתה ליחס פוגעני מצד אנשי המישטרה.
" 'שוטר ממלא את תפקידו מכוח סמכויות שהקנתה לו המדינה לטובת שמירה על החוק ועל בטחון הציבור. סמכויות חשובות שניתנו לו עוסקות בשימוש בכוח, שהמדינה מייחדת לעצמה ולפועלים בשמה' ... 'על השוטרים להקפיד לשמור על מיגבלות הכוח שהם מפעילים במסגרת פעילות משטרתית, כדי שלא יחרגו מסמכות [...] זאת, מתוך הכרה בערך חיי אדם והזכות לחיים ולכבוד'... היא לא נועדה להפיל את חיתתה על הסביבה, והיא מנועה מעשיית שימוש בכוחה שלא למטרה לשמה הוא הופקד בידיה. "(בג"ץ 1397/21 אריק שקלובסקי נגד המחלקה לחקירות שוטרים (19.6.2022) פסקה 5, לרבות ציטוט מבג"ץ 4845/17 חמדאן נגד היועץ המשפטי לממשלה (28.10.2019), ומבג"ץ 7141/05 ויתקין נגד מפכ"ל המישטרה (27.2.2006)).
ובלשונו של בא כוחה, שהלין כי "... בהנתן שגם אם [השוטר שוורץ] טעה, לדידו של ביהמ"ש, על המערערת כמו על הציבור בכללותו, לפעול כנתין שחייב לציית להוראות שוטר ולשתף עמו פעולה גם עם פעולותיו הבלתי חוקיות ..." בבג"צ טבקה, נדונה הוראת סעיף 2 לחוק החזקת תעודת זהות והצגתה, תשמ"ג-1983, שזו לשונו: "תושב שמלאו לו 16 שנים חייב לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני קצין מישטרה בכיר, ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו." בדעת הרוב (מפי כבוד הנשיאה בדימוס, השופטת אסתר חיות), נקבע, כי סעיף 2 לחוק "מהוה מקור הסמיכה מפורש דיו לעצם הדרישה להזדהות" (שם פסקה 19).
השוטר אמר לה שזה איום, והיא השיבה: "בבית משפט, כפרה שלי, בבית משפט, נשמה." ובאופן כימעט ישיר הוסיפה "אני רואה בך מאיים עלי. אני פוסט טראומה ואסור לך לפנות אלי. כי אני נכה. תן לי דוח ומה שאתה רוצה." ובהמשך: "אני עברתי הטרדות מיניות כל החיים. אתה לא נוגע בי. תבוא לפה שוטרת שתקח אותי. אתה לא נוגע בי." בהמשך לשאלתו של לפידות: "ואם שוטרת תבוא, אז מה?", השיבה המערערת: "אז שתיקח אותי שוטרת." והשוטר שוורץ הוסיף: "לא צריך. ניקח אותה פשוט בכוח." (מונה 3:47).
...
בנוסף, אף אני סבורה, כי גזר-הדין בעניינה של המערערת הוא מתון ואינו מצדיק כל התערבות של ערכאת הערעור.
דנה מרשק-מרום, שופטת לסיכום: הערעור נדחה בכל הקשור להרשעה בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו; הערעור נדחה ברוב דעות, כאמור בפסק-דינו של כב' השופט צלקובניק, אשר להרשעה בעבירה של שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר וכן נדחה הערעור על גזר-הדין.
סוף דבר: הערעור נדחה על כל חלקיו.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתי הדין המינהליים שליד בית משפט השלום בתל אביב -יפו ועדות העירעור מכוח חוק ע"נ 2761-04-20 פלונית נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום וועדת עררים לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) התשי"ט-1959 לפני כבוד השופט שי מזרחי, עוה"ד חנה גלאי וד"ר מרדכי משיח המערערת: פלונית ע"י ב"כ עוה"ד אלמגור המשיב: קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום ע"י ב"כ עוה"ד לוין- וולף פסק דין
הפעם הראשונה שחוותה התקף של אובדן הכרה הייתה בעת השרות הצבאי שלה.
הכבירה לספר כי המערערת הוטרדה מינית כאשר נערים "שלחו לעברה ידיים" ואף נחשפה לאלימות מילולית על בסיס יומיומי.
על המערערת מוטל הנטל להוכיח את תביעתה וככל שלא טירחה לעשות מאמץ סביר לזמן את העד שהוחתם על תצהיר מטעמה להעיד, הרי שלא ניתן לומר כי "המשיב עצמו לא ביקש להעיד" אותו.
עם זאת, המועדונית בה שרתה המערערת "הייתה קשה ואלימה במיוחד". בחקירתה הנגדית ידעה לספר כי במועדונית שבה שרתה "גם כלפיי במועדון שלי היה אלימות...הייתי יותר לחוצה אז כן". בכל הנוגע להדרכה שעברה סיפרה בחקירתה כי "הכינו אותנו... להיתקשר למישטרה..". חומר רפואי: 16.4.2012: מוסרת שמזה כחודשיים סובלת מכאבי ראש חזקים מאד יומיומיים, חולשה כללית "מוסרת שנבדקה על ע"י רופאת יחידה ונאמר שאולי יש לה סרטן בראש ומאז נימצאת בלחץ". 24.6.2012+17.6.2012+7.6.2012: התגייסה לפני 9 חודשים, הופנתה בשל מצוקה שחוה בשירות, פונה בתחושה ש"רע לי".
...
על כן איננו מקבלים את טענות המשיב בסיכומיו כפי שבאו לידי ביטוי בסעיפים 18-20.
איננו מקבלים את מסקנת המשיב בסיכומיו כאילו התנהלותה של העדה מובילה למסקנה שהאירועים הנטענים לא אירעו (סעיף 45+ 40).
סוף דבר: אשר על כן ומכל שנשמע לפנינו אנו קבועים כי יש לקבל את גרסתה של המערערת כפי שעלתה בתצהיריה ולפנינו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו