ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ בעכו בדחיית טענת "פרעתי

טענות "פרעתי" של הנתבעת התקבלו במלואן ע"י רשם ההוצאה לפועל, אשר דחה את טענות התובע בדבר עדיפות המחאות הזכות, העומדות בבסיס התביעה דנן.

על החלטות רשם ההוצל"פ, אף הוגשו ערעורים לבימ"ש השלום בעכו (ע"א 14447-08-13 ו- ע"א 14417-08-13) ואלו נמחקו, לבקשת אותם לקוחות והתובע בעצמו, כך שבעקבות מחיקת הערעורים, הפכו החלטות רשם ההוצל"פ בטענת 'פרעתי' לחלוטות.

כמו כן, 'טענת פרעתי', היא אחת מארבע החלטות שיפוטיות שבסמכות רשם ההוצל"פ, אשר ניתנות לערעור בזכות, תוך 20 יום, לפני שופט של בית משפט שלום.

...

ביחס לטענת ההתיישנות, נטען כי מדובר בהמחאות זכות, שניתנו, לטענת התובע, במהלך השנים 2002-2003, ובהתחשב במועד מתן המחאות הזכויות, מועד מתן פסקי הדין ומועד ביצוע פעולות הקיזוז ע"י הנתבעת, על מלוא התביעה דנן להידחות או לכל הפחות דין חלק ממנה להידחות.

ככל שניתן 'לזקק' את תגובת התובע לבקשה, בבחינת 'הוצאת הבר מהתבן', טוען התובע כי דין הבקשה לסילוק תביעתו על הסף להידחות, מהנימוקים הבאים: (1) עילות התביעה בתיק דנן שונות לחלוטין מעילת התביעה בתיקי ההוצל"פ שנפתחו נגד הנתבעת.

לעניין זה צוין בספרה של פרופ' נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך האזרחי, עמ' 137: "בהבדל מכלל השתק העילה, המונע התדיינות נוספת בין בעלי הדין בגין אותה עילת תביעה, ואפילו הם מבקשים להעלות נושאים או טענות שמעולם לא הוכרעו ביניהם, מונע כלל השתק הפלוגתא התדיינות נוספת בין בעלי הדין בפלוגתא שכבר נדונה ביניהם בהתדיינות קודמת והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך בפסק דין סופי.. דגש המניעות הדיונית מושם בפלוגתא הנוספת, שנדונה בין אותם צדדים בהליכים קודמים והוכרעה בפסק דין סופי על ידי בית משפט מוסמך. תכליתו של הכלל, כלשונו של הנשיא (אגרנט) בע"א 246/66 קלוז'נר נגד שמעוני, היא "למנוע, על ידי הפחתת האפשרויות של פסקי דין סותרים את החלשת מעמדו של בית המשפט בעיני הבריות וכדי להבטיח פעולה תקינה וחסכונית של בית המשפט". לאור המסקנה כי קיים מעשה בית דין בין הצדדים מכוח השתק פלוגתא כאמור, מתייתר הצורך לדון בטענות החלופיות שהעלתה הנתבעת בבקשתה לסילוק על הסף.

סיכום: אשר על כן אני מחליט לקבל עתירת הנתבעת ומורה על דחיית התביעה על הסף.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט בסך 2,500 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה. ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ה, 30 יוני 2015, בהעדר הצדדים.

לפני ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ בעכו, הגב' בולוס, מיום 6/10/21 בתיק הוצאה לפועל 514940-03-21 במסגרתה דחתה את בקשת המערער בטענת "פרעתי". מקורם של ההליכים בין המערער למשיבים, הוא בניסיונות חיזור של המערער אחר המשיבה 2, אשר לא נענתה לו וכיום היא אשה נשואה.

...

בהתאם יש לדחות את ערעורו כנגד המשיבה 2.

משנדחו אחת לאחת טענותיו של המערער באשר לכל אחד מהמשיבים לבקשה, הרי שיש לדחות ערעורו כולו וכך אני מורה.

סוף דבר, הערעור נדחה על כלל רבדיו כנגד כל אחד מהמשיבים.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים: בפני בקשת רשות לערער על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופטת רויטל באום) שניתנה ביום 6.11.16 בתיק עש"א 28679-10-16 ולפיה היתנה בימ"ש קמא את עיכוב הליכי ההוצאה לפועל בתיק הוצל"פ 02-36767-12-0 המנוהל נגד המבקש (החייב שם) בהפקדת סך של 500,000 ש"ח. הבקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ הוגשה במסגרת ערעור שהוגש לבימ"ש קמא על דחיית רשם ההוצל"פ טענת פרעתי שנטענה על ידי המבקש.

המוטרנות היוונית קתולית באיזור חיפה, עכו ושאר הגליל, מחזיקה ומנהלת, בין היתר, בית ספר השייך לה בשפרעם שנקרא "אלמדרסה אולאוסקופייה" והמשיבים פעלו כחברי ועדת הכספים הנבחרת בבית הספר הנ"ל וכן נציגי ועד ההורים של בית הספר.

...

אמנם סבורני כי רצוי היה שבימ"ש קמא ינמק יותר, ולו גם בתמצית, את הכרעתו לעניין הסכום שחייב את המבקש להפקיד כנגד עיכוב ביצועו של פסק הדין.

על כן, ולאור העובדה שמדובר בנושא שבו התערבות ביהמ"ש שלערעור תיעשה במקרים מצומצמים בלבד [ראו: רע"א 5164/16 מאיר ורדי נ' רינה בועז ז"ל (04.07.2016); רע"א 8207/16 מאיר ורדי נ' רינה בועז ז"ל (27.10.16)], לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בימ"ש קמא או ליתן רשות ערעור בעניין זה. מכל הטעמים שפורטו - הבקשה נדחית.

בשולי האמור, וכאשר החלטתי ניתנת בין חג המולד וראש השנה לעדה הנוצרית, מצאתי לנכון להעיר כי תמוהה בעיני שדווקא סכסוך מסוג זה מגיע להתדיינות ממושכת רבת הליכים בבתי המשפט.

לטענת המשיבים 1 ו-2, לא נפלה כל טעות בהחלטת כב' רשם ההוצל"פ. בקשת המערערת בטענת פרעתי וסגירת תיק ההוצל"פ הוגשה בחוסר תום לב לאחר חלוף שנים רבות ולאחר ששילמה כספים רבים על חשבון תיק ההוצל"פ, דבר שמהוה הסכמה ואישרור של חובה של המערערת כלפי המשיבים.

כב' רשם ההוצל"פ דחה את בקשת המערערת לאחר שקבע שהמערערת לא הוכיחה שפסה"ד של בימ"ש השלום בעכו בטל מעקרו ורשם ההוצל"פ לא נידרש לתת פרשנות להחלטת ביהמ"ש ועליו ליישמה ככתבה וכלשונה.

לא זו אף זו, ובזיקה לניסיונו של כב' רשם ההוצל"פ לאבחן בין המקרה דנן להילכת בבילה, הרי שהילכת בבילה מתייחסת ספציפית גם למקרה שבו לא בוטל פסק הדין ו/או לא הוגש ערעור על פסק הדין אשר ניתן כאמור בשגגה ובנגוד לפקודת ביזיון ביהמ"ש, וקובעת כי למרות האמור, אין להתיר ביצוע פסק הדין במסגרת הליכי ההוצל"פ. לסיום אתייחס לטענות המשיבים בתגובתם ביחס להתיישנות הטענות נשוא בקשת הפרעתי ו/או השהוי בהגשתה וכי בשל כך אין להתיר דיון בבקשה ו/או כי יש לדחותה.

...

טענות אלו, עשויות להיות רלבנטיות במסגרת תביעה כספית להשבת כספים שנגבו במסגרת תיק ההוצל"פ , ואולם כאמור, אין תביעה שכזו, ואינני נדרשת להכרעה בה. משכך, כל פסקי הדין אליהם הפנו הצדדים בעניין זה אינם רלבנטיים להכרעה זו. סוף דבר: לאור כל האמור, אני מקבלת את הערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ מיום 21/9/15 ומורה על ביטולה.

כמו כן, ומהנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל, ובהתאם להלכת בבילה החלה בענייננו, אני מורה על קבלת הבקשה בטענת פרעתי ועל סגירת תיק ההוצל"פ שמספרו 08-11211-12-3, לאלתר.

לאור החלטתי זו, הדיון בטענות המשיבים ביחס לעיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ מתייתר ואינני נדרשת לו. לאור קבלת הערעור – אני מחייבת את המשיבים בהוצאות המערערת, לרבות שכ"ט עו"ד בסך של 5,500 ₪ + מע"מ, אשר תשולמנה תוך 30 יום מהיום.

זהו ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב' השופט זיאד סאלח) מיום 06.06.2012 שדחה ערעור שהגישה המערערת על החלטת רשם ההוצאה לפועל בתיק רע"צ 4865-02-12 לדחות טענת "פרעתי" של המערערת, היא החייבת בתיק ההוצאה לפועל 08-01198-09-2.

...

אני דוחה את סברתו של בית המשפט, כאילו אין די בהצגת תלוש שכר הכולל את הניכויים, ויש צורך לטעון במפורש ובנפרד שהתשלום נעשה לאחר הניכויים.

על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את הערעור, מבטל את החלטת הרשם ואת החלטת בית משפט השלום, ומפחית מחוב המערערת למשיב בתיק ההוצאה לפועל את הסך של 11,758 ₪, נכון ליום 9.8.08, ששילמה המערערת בגין ניכוי חובה שכר העבודה למשיב.

המשיב ישלם למערערת הוצאות הערעור (בנוסף להוצאות שנפסקו בגין הבקשה לרשות ערעור) בסך 7,020 ₪.