ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל ודחיית ערעור במחוזי

בית משפט השלום בתל אביב - יפו רחד"פ 47376-07-20 ארדיטי נ' לאונה(נאמן) ואח' לפני כבוד השופט רונן אילן המבקשת: שמחה ארדיטי המשיבים: 1. עו"ד אריאל לאונה (נאמן) 2. הממונה על הליכי חידלות פרעון – מחוז ת"א פסק דין

בקשה זו מוגשת בהתאם להוראות סעיף 351 (א) (2) (ב) בחוק, שלפיהם "החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך". בהתאם לתקנה 2 (א) בתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ט-2019, "תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכים בבית המשפט לפי החוק ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה". לפיכך, סדרי-הדין בבירור בקשת רשות העירעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל הנם אלו שקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

לפי תקנה 407 בתקנות, בתום הליכים אלו רשאי בית המשפט "לדחות את הבקשה" ובהתאם לתקנה 410 בתקנות רשאי בית המשפט לידון בה "כאילו ניתנה הרשות וההוגש ערעור על פי הרשות שניתנה אם הסכימו לכך בעלי הדין לערעור, ואף ללא הסכמת בעל דין לאחר שניתנה לו היזדמנות להביע את היתנגדותו ונראה לבית המשפט שלא תיפגע זכותו כבעל דין". על יסוד הוראות אלו ולאחר שהוגשו הבקשה והתגובה, ניתן לבחון את הבקשה.

...

נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

בפסק דין מיום 17.12.2004, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ערעור שהגיש הבנק על החלטת ראש ההוצאה לפועל, ובקשת רשות ערעור על פסק דין זה נדחתה גם היא, תוך שנקבע כי פסק הדין משנת 1996 "אכן קובע הוראות ועקרונות לחישוב של הסכומים במחלוקת, אך הוא אינו קובע את סכום החיובים. מדובר, איפוא, בפסק-דין הצהרתי אשר מצהיר על זכויות הצדדים, אך אין בו חיובים אופראטיביים, אשר יש בהם להפוך את פסק-הדין לבר אכיפה" (רע"א 743/05 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' בן יהודה (14.3.2006)).

...

בעניין זה הצעתי במהלך המשא ומתן לפשרה כי הסכום האמור, שהבנק נמנע מתשלומו בשל ההתדיינויות, ישא הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק, וזאת בהינתן ההלכה שנפסקה על ידי בית משפט זה בעניין ע"א 6574/99 משרד השיכון נ' עו"ד בנימין קרייתי, מפרק חברת ביתרומעץ, פ"ד נח(3) 313 (2004) (וראו גם החלטתי לאשר ניהול תובענה כייצוגית בת"צ (מרכז) 2010-06-11 מוסאי נ' המגן חברה לביטוח (12.12.2012)).

הבנק נתן הסכמתו לכך במסגרת הפשרה, אשר כאמור לעיל, לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל.

סוף דבר אם תשמע דעתי אציע לחברתי ולחברי כי הערעור והערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט קמא יתקבלו, וכי נורה במקום האמור בפסק הדין כמפורט להלן: הסכם שכר הטרחה מקנה לעו"ד פינצ'וק כלפי אמנונים זכות לשכר טרחה מוסכם בגין שירותיו בקשר לתביעת הבנק, לתביעה הנגדית הראשונה ולתביעה הנגדית השנייה בשיעור של 30% מסכום הסכם הפשרה בתוספת מע"מ, בניכוי שכר הטרחה שסוכם עם עו"ד צברי (17.5% בתוספת מע"מ מסכום הסכם הפשרה), דהיינו 12.5% מסכום הסכם הפשרה, שהם 1.5 מיליון ש"ח בתוספת מע"מ (כנגד קבלות).

ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ נדחה במסגרת עש"א (של' ת"א) 12330-07-13.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי נדחתה גם היא במסגרת רע"א (מח' ת"א) 15840-04-14.

בית המשפט קבע במסגרת הליך קודם ת"א (של' ב"ש) 46336-03-13 בין הצדדים כדלקמן: "על פניו יש ממש בטענת המבקשת, הנתבעת. הצדדים הסכימו ביניהם במפורש לצוו פינוי מהחנות, אם לא ישולמו סכומים מסוימים, לאחר שהסכומים לא שולמו במלואם, כפי שקבעה ראש הוצאה לפועל, הרי שצו הפינוי עומד בתוקפו, ומהוה פלוגתה פסוקה בין הצדדים ואין כל מקום לעיין בו מחדש במסגרת הליך זה, מחמת מעשה בית דין..." (ס' 9 להחלטה מיום 16.7.2013.

...

אשר על כן אני קובע כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט המוסמך בתל אביב.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מקבל את הבקשה ומורה על דחיית התביעה על הסף, עקב קבלת הטענה המרכזית של השתק פלוגתה.

התובעת תשלם הוצאות הבקשה לנתבעות בסך 8,000 ₪.

]השופטת ע' ברון: לפנינו עתירה המכוונת נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת י' רוטנברג) ב-עש"א 32292-11-21 מיום 11.3.2022, במסגרתו נדחה ערעור העותר על החלטת הסיוע המשפטי במחוז מרכז לדחות את בקשתו למתן סיוע משפטי.

בתמצית יצוין כי העותר פנה במהלך חודש פברואר 2018 ללשכה לסיוע משפטי במחוז מרכז בבקשה לקבל סיוע משפטי כדי להיתגונן מפני הליכי ההוצאה לפועל שבהם נקט המוסד לביטוח לאומי לגביית חוב מזונות של העותר.

סעיף 5(ב) לחוק הסיוע המשפטי קובע כי החלטת בית המשפט המחוזי בעירעור על החלטת ראש לישכה לסיוע משפטי לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק "תהיה סופית". כפי שנפסק לא אחת, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לא יתערב בהחלטה מעין זו, אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות (ראו מני רבים: בג"ץ 8735/20 פרידמן נ' הסיוע המשפטי, פסקה 2 (10.1.2021); בג"ץ 8218/20 פלונית נ' הסיוע המשפטי, פסקה 2 (7.1.2021); בג"ץ 4740/20 פלונית נ' הלישכה לסיוע משפטי – מחוז ירושלים, פסקה 2 (6.9.2020)).

...

העותר ערער כאמור על החלטת הסיוע המשפטי לבית המשפט המחוזי, וביום 11.3.2022 ערעורו נדחה בהיעדר עילה להתערבות בהחלטה.

לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.

במצב דברים זה, כאשר בעתירה שלפנינו העותר לא הניח תשתית עובדתית או משפטית המצדיקה התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, דין העתירה להידחות על הסף, וכך אנו מורים.

לפני ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם אביעד איגרא) מיום 31.1.22 שניתנה במסגרת תיק XXX בה נדחתה טענת 'פרעתי' שהגיש המערער ונקבע שלא ניתן להגיש בקשה בטענת פרעתי בתיק מזונות לתקופה העולה על שנתיים (להלן: "ההחלטה").

הלכה פסוקה היא שלא נקבע זמן מוגדר לאחר צאתו של פסק הדין להעלאת טענת "פרעתי", "הפרעון הנטען יכול שייעשה בכל תאריך שהוא, לאחר צאת פסק-הדין, והוא מנקה את החייב מן החוב, יהא אשר יהא תאריכו. הואיל וכך, אין מגבילים את החייב בזמן" [בר"ע 87/72 אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין, פ"ד כו(2), 145, 147; ראו גם: ד. בר אופיר "הוצאה לפועל - הליכים והלכות", מהדורה שביעית, בעמ' 268, והפסיקה שם; ע"א (מחוזי י-ם) 9084/06 חסון בסתוני נ' שמעון מאיר (18.12.2006)].

...

לטענת המשיבה דין הערעור להידחות.

בית המשפט מקיים דיון בטענות הצדדים טרם הכרעה אם להיעתר לבקשה לבצע את פסק הדין לתקופה הארוכה משנתיים.

לפיכך, ובהעדר הוראת דין הקובעת מועד תפוגה לטענת פרעתי מתחייבת המסקנה שלא ניתן להגביל את החייב מלטעון שפרע את החוב ולהשתיק אותו על הסף מבלי לדון בגופן של טענות.

סוגיה זו תתברר לגופה ובמקומה בפני כב' הרשם, אך אין לחסום את דרכו של המערער על הסף כבר בשלב זה. לאור האמור, דין הערעור להתקבל וההחלטה מיום 31.1.22 מבוטלת.