ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה

על כן, משניתנה החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם מר רומי) בתאריך 1.9.2010, שהמבקשים לא השלימו עימה, הגישו המבקשים בקשתם לקבלת רשות ערעור על החלטה זו לבית משפט השלום בחדרה.

...

מלכתחילה היה על המבקשים להגיש בקשתם לבטל את המכר מחמת מרמה לראש ההוצאה לפועל שאישר את המכר, ובסופו של דבר, ראש ההוצאה לפועל דן בבקשתם זו של המבקשים ודחה אותה, ונדחתה בקשת רשות ערעור שהמבקשים הגישו על החלטתו.

אשר על כל האמור לעיל, מחליט כדלקמן: (א) הנני דוחה את בקשת המבקשים לדון "בטענותיהם המהותיות הקשורות בתיק זה", שכן כל טענותיהם נדונו.

(ב) הנני מחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם למשיב מס' 1, הוצאות משפט, כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ, בסך 11,700 ₪.

בבית המשפט העליון רע"א 1860/15 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: אורות העמקים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מרדכי אלגבסי 2. בנק הפועלים בע"מ 3. עו"ד דנה אטלס 4. כונס נכסים הרישמי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 28.12.2014 בפש"ר 7469-01-12 שניתנה על ידי כב' השופט י' בן-חמו בשם המבקשת: עו"ד עיאש ג'בארין בשם המשיב 1: בשם המשיב 2: בשם המשיבה 3: בשם המשיב 4: עו"ד יגאל פרץ עו"ד ערן אסלן בעצמה עו"ד אסף קוינט פסק-דין

בעקבות כך, ביום 25.6.2012, הגישה המנהלת המיוחדת בתיק כנוס הנכסים של החייב, עו"ד דנה אטלס (להלן: המנהלת המיוחדת), הודעה לתיק ההוצל"פ של המבקשת אודות צו הכנוס, וביום 7.8.2012 ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה, שהורתה על עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ בשל צו הכנוס (להלן: החלטת ראש ההוצל"פ).

...

על פי הגישה המקלה יש לבחון את כלל הנסיבות בכל מקרה לגופו, תוך מתן משקל לכך שהנושה לא ידע אודות צו הכינוס, והארכת המועד לא תפגע ביעילות הליך פשיטת הרגל או בנושים האחרים: "אכן, כאשר טרם אירעה התקדמות משמעותית בהליך חדלות הפירעון וטרם נבדקו תביעות החוב, גובש הסדר נושים או חולק דיבידנד לנושים, הרי נראה כי יעילות ההליך והאפשרות לקידומו לא ייפגעו משמעותית, אם בכלל, כתוצאה מקבלת תביעת חוב נוספת. בשלב זה אף אינטרס ההסתמכות של הנושים האחרים, שהגישו את תביעות החוב שלהם במועד, אינו בעל עוצמה רבה במיוחד. ראשית, עצם העובדה שנושה הגיש תביעת חוב במועד אין משמעותה בהכרח כי תביעה זו תתקבל, וודאי לא במלואה. שנית, ניתן להניח כי בקיומו של חריג מפורש הקבוע בחוק, שמאפשר את הארכת המועד להגשת תביעות חוב, יש כדי להשפיע על מידת ההסתמכות הלגיטימית של הנושים שהגישו את תביעות החוב שלהם במועד על עצם חלוף הזמן. ברור, שאין לטעון להסתמכות כאשר טרם נבדקו תביעות החוב. יש לזכור, כי הסכום הכולל של תביעות החוב שהוגשו הינו בגדר נתון ראשוני בלבד. ייתכן שיהא פער גדול בין סכומן של תביעות החוב שהוגשו לבין הסכום שיאושר בסופו של דבר, לאחר בדיקתן (על ידי הנאמן או המפרק).

לעומת זאת, כאשר מדובר בנושה ששמו צוין בדוח ולא נשלחה לו הודעה מתאימה יתקשו הנאמן או המפרק להגן על טענה בדבר פגיעה בהליך כתוצאה ממתן הארכת מועד להגשת תביעת החוב, שכן מדובר בנושה ששמו והחוב כלפיו היו ידועים בהתחשב בכך שקבלת תביעת החוב לא מובילה לפגיעה משמעותית בהתקדמות ההליך ואין בה כדי לפגוע בהסתמכות הנושים, באשר אף טרם נתקיימה אסיפת נושים, אני סבור כי ניתן היה להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב במקרה דנן, ברוח עניין רתם ועניין דבריקו.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור, שנדונה כערעור, מתקבלת, ואני מורה על על הארכת המועד להגשת תביעת החוב של המבקשת בתיק פש"ר 7469-01-12 של החייב אלגבסי מרדכי.

אף בית המשפט המחוזי בבקשת רשות העירעור שהוגשה קבע שאומנם החלטת ראש ההוצאה לפועל בתיק חדרה משמעה שאין הנתבע חייב להשיב לתובע סכומים ששילם לו, אם זאת אין בה כדי לאיין את חובת הנתבע לקזז את הסכומים ששילם על חשבון החוב בהתאם.

על החלטה זו לא הוגשה כל רשות ערעור, ועל כן עומדת היא בעינה בכל הנוגע לדחיית התביעה בטענת מעשה בית דין.

...

האם יש מקום לפסוק הפרשי הצמדה וריבית כפי שנקבעו בתיק ההוצאה לפועל? לאור קביעותי לעיל באשר לתום ליבו של התובע ואשמו התורם אשר הם שגרמו בסופו של יום לפתיחת תיק ההוצאה לפועל סבורני שיש מקום לפסוק הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הסכומים כפי ששולמו כל אחד במועדו, ולא לפסוק הפרשי ההצמדה והריבית כפי שנפסקים במסגרת תיק הוצאה לפועל.

לאור כל האמור לעיל על התובע להמציא פסיקתא לחתימה לפי שיערוך כל סכום ממועד תשלומו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

כן ישלם הנתבע אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי התובע.

בהחלטתו מיום 4.3.07 נאמר: "בעקבות החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט כ' סעב) מיום 18.5.06 עבר הדיון בעיניין נשוא הבקשה לראש ההוצאה לפועל. ואכן בפני ראש ההוצאה לפועל בחדרה מיתנהל הליך. אם המבקשים לא יצליחו בטענותיהם בפני ראש ההוצאה לפועל יוכלו להשיג על החלטת בפני ערכאת העירעור, שהיא בית המשפט המחוזי בחיפה" (הדגש שלי – יא.ב).

...

הדבר היחיד שנאמר בהחלטה, ויכול היה להביא את המבקשים למסקנה האמורה הוא: "אזכיר כי בקשה (בר"ע) קודמת שהוגשה לבית משפט זה ושנדונה בפני כבוד השופט יצחק כהן נתקבלה, וזאת כדי לאפשר למבקשים לטעון את טענותיהם בפני ראש ההוצל"פ, בטרם מימוש הנכס, אך הוא לא ביטל את הליך מימוש הנכס". כלומר, לא רק שאותה החלטה לא ביטלה את הליך המימוש, אלא אין ממש בטענות המבקשים כי לא ניתן להם יומם בפני בית המשפט, לעניין טענת התרמית, או לכל עניין אחר שהעלו.

טענת התרמית נידונה לגופה, כאשר רשם ההוצל"פ דחה טענה זו: "אני דוחה את בקשת החייבים הואיל ולא רק שלא הוכיחו מאומה לעניין התרמית הנטענת, אלא נמנעו מהבאת ראיה כלשהי ועדות כלשהי להוכחתה". החלטה זו שומטת את הקרקע תחת תלונתם של סימון כי טענתם לעניין תרמית לא נבחנה ולא נידונה לגופה.

כנובע מתוצאה זו, נדחות כל בקשות הביניים שהגישו המבקשים במסגרת הבר"ע שבפני, שחלק לא מבוטל מהן כלל לא היו קשורות לבקשת רשות הערעור (כגון הבקשות מיום 4.7.21, 6.7.21 ו-11.7.21), לא נבעו ממנה ולא נדרשו לצורך ההכרעה בה. בין היתר, לאחר העיון בתגובת המשיבים 1-2 לבקשה להורות על המצאת צו ביטול המכר משנת 2003, ולאחר שעיינתי שוב בבקשת המבקשים בסוגיה זו, אני מוצאת לדחות הבקשה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 48009-05-20 שוקרון ואח' נ' עירית חדרה לפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא העותרים 1. משה שוקרון 2. כוכבה שוקרון ע"י עו"ד ר' לוי חדד המשיבה עריית חדרה ע"י ב"כ עוה"ד ו' אולשנסקי פסק דין

העותרים הגישו ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, אולם זה נדחה.

...

הגעתי למסקנה כי העתירה הוגשה בשיהוי המצדיק את דחייתה.

לגופם של דברים שוכנעתי כי חלוף הזמן אינו מונע מהעירייה למשש את שהעבודים שנרשמו לטובתה להבטחת תשלום החובות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.