ערעור על החלטת מפקחת רישום מקרקעין חיפה בביטול פסק דין בהיעדר

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופטת רויטל באום) שניתנה ביום 12.07.2021 במסגרת ה"פ 23101-12-20 ובמסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לסלק על הסף את בקשת המשיבה 1 נגדה, אשר הוגשה בהתאם לפקודת ביזיון בית משפט על תיק 8/358/2019 שנידון בפני המפקחת על הבתים המשותפים בחיפה.

הרקע לבקשה והחלטת בימ"ש קמא: לבימ"ש קמא הוגשה בקשת המשיבה 1 בהתאם לפקודת ביזיון בית משפט נגד המבקשת והמשיבים 2 - 4 ועניינה אי קיום פסק דין שניתן בהסכמה על ידי המפקחת על רישום המקרקעין ביום 18.05.2020 בתיק 8/358/2019.

טענות המבקשת בתמצית: המבקשת טוענת כי יש להורות על סילוק התביעה כנגדה או לחילופין העברת התביעה למפקחת על רישום המקרקעין בחיפה תוך ביטול ההוצאות שהוטלו על המבקשת.

נטען כי התביעה לביזיון הוגשה על אותו פסק דין לבימ"ש השלום בחיפה בהעדר סמכות עניינית וכנגד צדדים שלא היו חלק מפסק הדין או מכתב התביעה שהתנהלה לפני המפקחת.

...

ראשית יצוין כי בהתאם להלכה הפסוקה סעד של סילוק תביעה על הסף הוא סעד חריג וקיצוני ואין להיעתר לו, אלא אם ברור לביהמ"ש שאין התובע יכול לקבל את הסעד המבוקש.

כאמור, סילוק תביעה על הסף הינו צעד דרסטי ואין להיעתר לכך אלא אם ברור לביהמ"ש כי אין התובע יכול לקבל את הסעד המבוקש.

על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר) מיום 25.8.2021 ב-ת"א 52219-11-17, לפיה בוטל פסק הדין בהיעדר הגנה שניתן ביום 10.4.2018 בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים: האחד, המבקש יפקיד בקופת בית-המשפט את הסכום של 50,000 ₪ לא יאוחר מיום 19.9.21 השני, ביטול פסק הדין יהא כפוף לכך שהמבקש ישלם הוצאות משפט למשיבים בסכום של 3,000 ₪ ללא תלות בתוצאות ההליך.

לאחר שנתתי דעתי לכתב התביעה שהגישו המשיבים לבית משפט קמא, לפסק הדין מיום 10.4.18 שהוגשה בקשה לביטולו, לבקשותיו של המבקש לביטול פסק הדין ולהארכת המועד לצורך הגשת בקשת הביטול, לתגובת המשיבים שהתנגדו לבקשותיו אלה של המבקש, להחלטת בית משפט קמא מיום 25.8.21, לבקשת רשות העירעור על מצורפיה, לתגובת המשיבים על מצורפיה (ובין היתר גם הסכם הפשרה בפני המפקח על רישום מקרקעין, וההליך של ביזיון בית משפט), החלטתי שיש לידון בבקשת רשות העירעור כאילו ניתנה הרשות והוגש העירעור על-פי הרשות שניתנה, והגעתי למסקנה לפיה יש לקבל את העירעור.

...

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר) מיום 25.8.2021 ב-ת"א 52219-11-17, לפיה בוטל פסק הדין בהעדר הגנה שניתן ביום 10.4.2018 בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים: האחד, המבקש יפקיד בקופת בית-המשפט את הסכום של 50,000 ₪ לא יאוחר מיום 19.9.21 השני, ביטול פסק הדין יהא כפוף לכך שהמבקש ישלם הוצאות משפט למשיבים בסכום של 3,000 ₪ ללא תלות בתוצאות ההליך.

אני מורה למזכירות בית-המשפט להעביר את הערובה בסך 2,500 ₪ שהפקיד המבקש בבית משפט זה, לצורך הבטחת הוצאות המשיבים בערעור, לקופת בית משפט השלום בחיפה, לת"א 52219-11-17, וזאת על חשבון הפקדת הערובה בסך 10,000 ₪ כפי שקבעתי לעיל.

סכום ההוצאות בסך 3,000 ₪ שפסק בית משפט קמא לזכות המשיבים (ללא תלות בתוצאות ההליך), יעמוד בעינו ללא שינוי, ואני קובע בזאת, שעל המבקש לשלם סכום זה לא יאוחר מתאריך 15.12.2021, למשרד ב"כ המשיבים, עבור המשיבים, ולהמציא לבית משפט השלום קבלה בדבר ביצוע התשלום, שאם לא כן, יעמוד פסק הדין מיום 10.4.18 בעינו ללא שינוי, ועיכוב הביצוע יהא בטל ומבוטל.

בנסיבות העניין, אני קובע שלא יהא צו להוצאות.

התובע השתהה במשך 15 שנים בהעלאת טענותיו לזכויות כלשהן במיגרש עד הליך פירוק השתוף הראשון בשנת 2001, ואחר כך השתהה שוב עוד כ- 15 שנים בהעלאת טענותיו המועלות כיום, ואף ויתר עליהן בהתנהגותו עת חזר בו מהערעור שהגיש על החלטת הממונה בשנת 2004 ומחיקת תביעת פירוק השתוף הראשונה בבית משפט השלום בשנת 2008.

העדר הסמיכה להגשת התביעה – התובע מונה ככונס נכסים בהחלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה בתיק 48668-12-7-02 לצורך מימוש הזכויות ביחידה 2.

בהקשר זה מפנה נתבע 5 להחלטת הממונה בערר שהוגש על פסק דין המפקחת, במסגרתה הועלו שתי אפשרויות לרישום החכירה.

הממונה הצביעה אמנם בהחלטתה על שתי אופציות לרישום זכות החכירה לאחר ביטול רישום הבית כבית משותף (האחת - רישום החכירה בחלקים בלתי מסוימים על בעלותה של הנתבעת 1, והשנייה - רישום החכירה המסוימת על בעלותם של כל בעלי הזכויות במקרקעין), אולם כפי שהוסיפה וציינה: "אלא שבשני המקרים מדובר ברשום זכויות, אשר אינו מבטא את מצב הזכויות לאשורו, שכן על פי החלופה הראשונה – רישום, כאמור, אינו מבטא נאמנה את זכות החכירה המסוימת הרשומה. ולפי החלופה השניה, הרישום אינה מבטא נאמנה את החכירה הרשומה ומכפיף את רישום הזכות על חלקיהם של כל בעלי הזכויות, טרם הכרעה שיפוטית בעיניין" (הדגשות במקור).

...

זאת, לאחר שהערעור שהוגש על החלטת הממונה נמחק לפי המלצת בהמ"ש. התיישנות – המבקש טוען כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

טענת התובע למרמה בהסכם בין הנתבע 5 לעזרא היא העילה היחידה עליה הסתמך הוא בהגשת התביעה דנן, מאחר והיא התיישנה דין התביעה להידחות על הסף.

לפיכך, בשלב מקדמי זה, וכל עוד התמונה בכללותה בהקשר זה לא ברורה דיה, אין בידי לקבל הטענה להיעדר כל יריבות.

הטענה כי המבקש איננו מוסמך להגיש את התביעה ככונס נכסים, אף היא דינה להידחות.

הבקשה לסילוק על הסף נדחית אפוא.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עש"א 10472-12-23 ספיר ואח' נ' ברחוב המעגן 9 נהריה ואח' תיק חצוני: 13/84/2022 לפני כבוד השופט הבכיר, ד"ר מנחם רניאל מערערים 1.יובל ספיר 2.עידו ספיר 3.ברק ספיר משיבים 1.נציגות הבית המשותף ברחוב המעגן 9 נהריה 2.אריז' זידאן 3.שאול גד גלוברמן 4.מוריה גלוברמן פסק דין

ערעור על החלטת המפקחת על רישום מקרקעין (ע' מידן בלום) מיום 8.11.23 לפיה דחתה את בקשת המערערים, הנתבעים בפניה למחיקת התביעה, לנוכח היתנגדות התובעות.

לאחר מכן היתקיים דיון בפני המפקחת ביום 21.5.23, ונדונה בקשת המערערים לסלק את התביעה על הסף בשל העדר יריבות הואיל ולטענתם לא מדובר בעיניין הנוגע להחזקתו התקינה וניהולו של הבית המשותף אלא בתביעה הנוגעת לזכויותיהם הקנייניות של הצדדים.

על פי תקנה 138 ניתן פסק הדין בעירעור על יסוד החומר שבכתב, ואני מבטל את הדיון שנועד ליום 21.1.24.

...

על כן, לטענתם יש לקבל את הערעור, למחוק את התביעה בכפוף להצהרות המערערים, ולחייב את המשיבות בהוצאות המערערים ושכר טרחת עורך דין.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

המערערים ישלמו למשיבות 2-1 הוצאות הערעור בסך 11,700 ₪.

זהו ערעור על החלטת המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה (עו"ד יעל ליבוביץ') מיום 30.1.24 לפיה דחתה את בקשת המערערים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הופעה ביום 8.1.24, שבו חויבו המערערים לשלם למשיבה 1 את סכום התביעה.

...

כמו כן טעתה המפקחת בכך שלא התייחסה לטענת המערערים בדבר הסכם פשרה לפיו ישלמו המערערים למשיבה 1 30,000 ₪ תוך 180 יום מאישור הסכם הפשרה, המכסה את כל התחייבויות המערערים למשיבה עד יום 30.6.20.

על כן, אני דוחה את טענת המערערים שלא זומנו לדיון ליום 8.1.24, ועל כן, היה על המפקחת לשקול את בקשתם לביטול פסק דין כביטול לפי שיקול דעת בית המשפט ולא כביטול מחובת הצדק.

על פי כל האמור לעיל, בדין דחתה המפקחת את בקשת המערערים לביטול פסק הדין.

אני דוחה את הערעור ומחייב את המערערים לשלם למשיבה 1 ולמשיבה 7 הוצאות הערעור בסך 11,700 ₪ לכל אחת מהמשיבות.