ערעור על החלטת מעצר בתיק תקיפת שוטרים

בבית המשפט העליון רע"פ 235/24 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה (כבוד השופטים ר' שפירא; ב' טאובר; ע' חן-ברק) מיום 14.1.2021 ב-עפ"ג 58166-11-20 בשם המבקש: עו"ד טל אשכנזי ][]החלטה

בהתאם לאמור, נגזרו על המבקש שנים עשר חודשי מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו.

עוד נגזר על המבקש מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים לבל יעבור "עבירה על חוק הכניסה לישראל, או עבירת רכוש מסוג עוון או עבירת הפרעת שוטר בעת מילוי תפקידו"; וכן מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים לבל יעבור "עבירת רכוש מסוג פשע, או עבירת היתחזות, או עבירת תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו". לצד כל האמור, נגזרה על המבקש ענישה נלווית וכן הוטלו עליו הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 500 ש"ח, בגין זימון שני עדים שלא לצורך.

לטענתו, "לו היה נימנע בית משפט השלום מהשתת מאסר מותנה על המבקש – הרי שהמנעות זו הייתה נותנת לערכאה הדיונית בתיק עתידי שיקול דעת וגמישות רבה יותר". דיון והכרעה הלכה היא עמנו כי רשות לערעור ב'גילגול שלישי' תנתן אך ורק במקרים חריגים בהם הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר מתעורר חשש לעיוות דין או אי צדק חמור (ראו למשל: רע"פ 6365/23 קיסרי נ' מדינת ישראל, פסקה 22 (14.11.2023), והאסמכתאות שם; עניין חמיס, בפיסקה 8).

...

בהקשרם של דברים אלו, יפים הדברים שנקבעו בהלכת אלהרוש, אשר עודנה שרירה וקיימת (לעניין זה ראו: רע"פ 7908/23 אלנגאר נ' מדינת ישראל (27.11.2023)): "יש לקבוע את מתחם העונש ההולם לעבירת שב"ח לצרכי פרנסה, שנעברת לראשונה, בהיעדר עבירות נלוות, באופן הבא: עונש מאסר שנע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל למשך חמישה חודשים, כאשר חמישה חודשים אלה יכללו הן את תקופת התנאי והן את תקופת המאסר בפועל. בנוסף אני סבור כי יש לקבוע מתחם עונש לקנס שנע בין 0 ש"ח לבין 2,000 ש"ח" (רע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל, פסקה 31 (09.12.2014) (ההדגשה הוספה – ח' כ')).

סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.

נוכח מצב הדברים, ועל אף שלא נתבקשתי, הנני מורה על איסור פרסום שמו של המבקש.

בפתח הדברים אציין, כי מכוח סעיפים 182 סיפא ו-186 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, החלטתי לזכות את הנאשם מעבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274(1)(2) ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין), משתי עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1)(2) לחוק העונשין, מעבירה של הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין, ומעבירת ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

ערעור על החלטה זו שהוגש על ידי המאשימה, במסגרת עבע"ח 33508-03-19 היתקבל על ידי בית המשפט המחוזי.

כאן המקום לציין, כי ביום 13.4.2021, בסיום פרשת ההגנה, ביקשה הסנגורית לזמן לעדות מטעמה נציגת מח"ש על מנת שתעיד בעיניין נסיבות סגירת התיק במח"ש. נעתרתי לבקשה, אך ביום 12.5.2021 הגישה המאשימה בקשה לעיון חוזר בהחלטה מהטעמים שפורטו בבקשה.

מאותן סיבות, ובשל ההסברים ההגיוניים ששמעתי מעדי התביעה, המתיישבים עם צלום החבלה של השוטר, ואף עם חבלותיו של הנאשם, לא מצאתי כי הנאשם הותקף ע"י השוטרים הן בארוע והן בתחנה, אלא חבלותיו נבעו מהתנהגותו הפרועה שהקשתה על מעצרו בשטח, עד הכנעתו והכנסתו לניידת, ובהמשך, בעקבות היתנהגותו בניידת ובתחנת המישטרה.

...

שנית, אני סבור כי בנסיבות העניין, לא הייתה דרך אחרת למנוע מן הנאשם לחדול ממעשיו, זאת בפרט כאשר דורון פעל למעשה לבד מול הנאשם, הואיל ואלחנן המתנדב התקשה לסייע לו בזמן אמת.

לאור האמור, אני סבור כי בנסיבות העניין, דורון פעל בהתאם להנחייה ולא חרג מסמכותו לשימוש בנשק, לפיכך אני דוחה את הטענה.

סוף דבר אני מחליט לזכות את הנאשם מעבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, משתי עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, מעבירה של הפרעה לשוטר ומעבירת ואיומים.

במהלך ביצוע פעולות המעצר של הנאשם 2, ובעוד הנאשם 2 מסרב להכנס לניידת, תוך אחיזה בצד הניידת והתנגדות פיזית, נאלץ השוטר להשתמש בטייזר ולאזוק אותו.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג 27326-12-21 קיזר נ' מדינת ישראל, היתקבל ערעור על החלטת מותב זה שלא לבטל את ההרשעה.

חזקה על המאשימה, כי התיקון המשמעותי של בכתב האישום משקף את הבנתה בדבר סכויי ההרשעה שבתיק וצריך היה לבוא לידי ביטוי גם בעוצמת הטיעון לעונש.

הדברים באים לידי ביטוי מובהק גם נוכח עמדתה העונשית של המאשימה בעיניינו של נאשם 2, שכמפורט לעיל חלקו במסכת העובדתית גדול משמעותית, באופן שיכול היה להלום טיעון בדבר עצמת הפגיעה בערכים המוגנים בעבירה של הפרעה לשוטר, ועל גבול העבירה של תקיפת שוטר (טיעון שהועלה משום מה בעיניינו של הנאשם שבפניי אף שלא היה כל מגע או ניסיון למגע בינו ובין השוטר).

...

במקרה זה, לא ניתן להתעלם, מעבר ליתר השיקולים האופייניים והטיפוסיים לכל צעיר נורמטיבי, גם להליך אשר נוהל בעניינו של הנאשם עד כה. הנאשם נעצר לראשונה בחייו בגין חשד למעורבות גדולה הרבה יותר בפרשה מזו שמוסכם שהיתה לו בסופו של דבר.

סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל מצאתי, כי מדובר במקרה חריג, שבו עמידה על הרשעת הנאשם תוביל להפרת האיזון בין מכלול שיקולי הענישה ובין האינטרסים הפרטניים של הנאשם ושיקולי צדק ומדיניות ראויה שגם להם היבט ציבורי כללי.

משכך החלטתי שלא להרשיע את הנאשם בדינו ואני גוזרת עליו את העונשים הבאים: הנאשם יתחייב בהתחייבות כספית בסך 5,000 ₪ שלא לעבור עבירה כלפי שוטרים וזאת לתקופה של שנה מהיום.

בבית המשפט העליון בש"פ 7881/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: סמיר בשארה פראג' נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק עבשה"ת 14706-11-22 מיום 15.11.2022 שניתן על ידי כב' סג"נ שאהר אטרש בשם המבקש: עו"ד אלביר מני ][]החלטה

המבקש, כבן 62, מואשם בבית משפט השלום בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות.

בית המשפט המחוזי קבע כי נימוקיו של בית המשפט השלום בהחלטתו הראשונה להטיל תנאים מגבילים על המבקש, היתה מוצדקת; וכי מעשיו של המבקש, הכוללים הפעלת אלימות כלפי שוטרים במילוי תפקידם, אכן מעידים שאין עליו מורא של החוק; ואף נעשה עמו חסד בכך שלא נעצר עד תום ההליכים.

...

בית המשפט המחוזי הוסיף כי התרשמותו של שירות המבחן אך מחזקת מסקנה זו, וקבע כי לא היה מקום במקרה דנן לסטות מהמלצת שירות המבחן.

דין הבקשה להידחות.

אי לכך, הבקשה נדחית.

לאחר הגעתם של השוטרים למקום הוחלט על עיכובו של המערער לתחנת המישטרה, המערער סרב לעיכוב ולכן הוחלט על מעצרו.

מיד לאחר מכן, המערער היתנגד למעצרו וסרב להשמע להוראות השוטרים, ובהמשך אמר לשוטר "אימא שלך זונה יא בן זונה, יא בן שרמוטה". עם הגעתם של השוטרים לתחנה אמר המערער לשוטר "בוא פתח יא בן זונה, אימא שלך מתה יא בן זונה יא בן זונה" עוד אמר "בספר תורה את מת היום יא בן זונה". בהמשך למתואר לעיל, בנוכחות חוקרת אמר המערער "אתם מתים כולם!". המערער צירף שני תיקים.

לחובת המערער עבר פלילי הכולל עבירות של תקיפת שוטר, איומים (שתי עבירות), העלבת עובד ציבור (שלוש עבירות), הצתה, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, תקיפה סתם, היתנהלות פרועה במקום צבורי.

...

בערעור בפנינו, הודיעה באת כוח המערער כי המערער מבקש לשנות את דרכיו, ואך לאור בקשה זו, חלוף הזמן והנסיבות האישיות המורכבות של המערער, מצאנו לנכון, וגם זאת לפנים משורת הדין, לאפשר למערער הזדמנות נוספת לשנות את דרכיו בפני הממונה על עבודות שירות.

לפיכך, אנו סבורים כי יש לאפשר למערער לרצות את המאסר על דרך עבודות שירות.

אשר על כן, אנו מורים כי המאסר אשר הוטל על המערער ירוצה על דרך של עבודות שירות.