ערעור על החלטת ממונה שלא לאשר צו פתיחת הליכים

נטען עוד כי גם לבית המשפט קמא, כערכאת ערעור על החלטת הממונה, אין סמכות דומה לשלול פתיחת הליך חידלות פרעון רק משום שבסופו לא יופטר החייב ממרבית חובותיו, ולכן שגה בית המשפט קמא משקבע כך. ייאמר כבר עתה כי בטענה זו סותר ב"כ החייב טענה אחרת שלו, כי היה על הממונה שלא לידון בבקשת החייב, באם כוונתו שלא לתת צו פתיחת הליכים, ולהעביר הדיון לבית המשפט המוסמך.

כך נקבע בעחדל"פ (מחוזי חי') 5678-08-20 עוידה נ' ממונה על חידלות פרעון מחוז חיפה והצפון (30.12.2020) (להלן: "הילכת עוידה") כי: "הגם שהממונה הוא רשות מנהלית, סמכויותיו אינן סמכויות טכניות והחוק העניק לו סמכות להכריע בשאלות שבשיקול דעת. שיקול דעתו הרחב של הממונה טמון בשינוי המבני שחולל החוק, אשר העביר חלק מן הסמכויות שהיו בידי בית המשפט לפי הפקודה לידי הממונה. בדברי ההסבר לחוק הובהר (בעמ' 596), כי "מוצע להעביר את החלקים המנהליים של הליכי חידלות הפרעון לניהולו של הכונס הרישמי או בשמו המוצע – הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי (להלן-הממונה) כך, הממונה יהיה אחראי על ניהולם השוטף של ההליכים, ואילו הכרעות בסכסוכים שהן הכרעות שיפוטיות בעיקרן יהיו בסמכותו של בית משפט השלום", ואילו בדברי ההסבר לסעיף 350 לחוק (בעמ' 768 להצעת החוק ודברי ההסבר) הובהר, כי "הממונה הוא גוף מנהלי, שהחוק המוצע מעניק לו סמכות לקבל החלטות מהותיות בהליך. מוצע לקבוע כי החלטות סופיות של הממונה נתונות לערעור בזכות לפני בית משפט השלום". עיון בהוראות החוק מעלה, כי לממונה הוקנו סמכויות "מעין שיפוטיות" הדורשות הפעלת שיקול דעת ואינן טכניות או מנהליות גרידא; כך לדוגמא, מעניק החוק לממונה הסמכות לקבוע כי היחיד מצוי במצב "חידלות פירעון" (סעיף 105 לחוק), סמכות להורות לנאמן כיצד לפעול ככל שהיחיד פונה לממונה בבקשה לשנות מהחלטת הנאמן (סעיף 139 לחוק), הסמכות להסיר הגבלות שהוטלו על היחיד בצו פתיחת הליכים לרבות צו עיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 143 לחוק); מתן היתר להפעלת עסק של היחיד (סעיף 157 לחוק) ועוד סמכויות נוספות שבשיקול דעת.

...

בפרשת חימאווי הליך פשיטת הרגל נפתח לבקשת הנושה ולא לבקשת החייב כפי שעשה החייב בענייננו, ובפסק הדין שם בית המשפט מבחין במפורש בין שני סוגי הבקשות: "בטרם מסקנות, סבורני שנכון להדגיש את האבחנה לעניינו שבין הליך שנפתח לבקשת חייב לבין זה שננקט לבקשת נושה... שנגד חייב אשר עותר להכרזתו כפושט רגל קיימת סנקציה שככל שיתברר שחובותיו נוצרו בחוסר תום לב שנוגד באופן מהותי את תקנת הציבור או שלא התנהל בתום לב במהלך תקופת פשיטת הרגל, יבוטל ההליך נגדו. לעומתו, חייב אשר נגדו הוגשה בקשת פשיטת רגל מעוניין לרוב בביטול הליך פשיטת הרגל ולכן אין לשיקול של תום הלב משקל". (ההדגשות אינן במקור) בנוסף, יש לזכור כי נסיבות המקרה כאן אינן דומות לנסיבות בפרשת חימאווי.

סיכום לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי קביעותיהם של הממונה ושל בית המשפט קמא סבירות, מנומקות ומקובלות עליי ולא ראיתי לנכון להתערב בהן.

על כן אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

הסכום הופחת ל-2400 ₪ ובמסגרת ערעור על החלטת הממונה הועמד החיוב החודשי על 1000 ₪ מאוגוסט 2022.

לעניין נושים שלא הוצג לגביהם אישור מסירה נאמר כי היחידה ציינה בבקשה לצוו פתיחת הליכים דוא"ל של הנושים ומכאן שע"פ תקנה 75 לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי מלאכת המצאת צו פתיחת ההליכים לנושים אלה מוטלת על הממונה ולא עליה.

...

סבורני כי ראוי לקבוע ליחידה צו שיקום כלכלי והשאלה היא מה יהיה תוכן הצו.

אין בידי לקבל עמדה זו. ביום 22.1.23 ניתן פסק דינו של בית משפט זה בערעור על גובה החיוב שהושת על היחידה.

היחיד הגיש תגובה ביום 13.4.23 ממנה עלה, בין היתר, כי היחיד ממשיך לשלם תשלומי הלוואה בגין רכישת רכב ללא אישור.

ביום 4.5.23 ניתנה החלטת הממונה הדוחה את בקשת היחיד, בין היתר בשל אי צירוף אסמכתות מלאות בגין הוצאותיו והכנסותיו וכן אי הגשת בקשה להמשך תשלום ההלוואה הנ"ל. ביום 5.6.23 הנאמנת הגישה בקשה לביטול ההליך במסגרתה הודיעה על החלטת הממונה וציינה כי חרף שלל ההזדמנויות שניתנו ליחיד, הוא לא הסיר את מחדליו ואף צבר מחדלים נוספים.

אכן, מכלל המפורט לעיל, עולה כי היחיד לא מקיים את הוראות צו פתיחת ההליכים, לא הגיש את ההבהרות והאסמכתאות שנדרשו ולא משלם את צו התשלומים, כאשר כלל לא הוכח כי הוגשה על ידו בקשת רשות ערעור על החלטת הממונה הדוחה את בקשתו להפחתת הצוו ו/או לפריסת החוב, וזאת חרף שלל ההזדמנויות שניתנו לו. לפיכך, יש לקבוע כי היתנהלות היחיד מהוה חוסר תום לב בניהול ההליך, אשר לא מאפשר לבעלי התפקיד להיתחקות אחר מצבו הכלכלי ומסת נכסיו.

...

לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה ליחיד, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

לפניי ערעור על החלטת הממונה שלא לאשר בקשה למתן צו פתיחת הליכים, מכוח סעיף 350(א)(1) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (החוק).

...

בחינת המקרה שלפניי על נסיבותיו ועל השתלשלות הדברים בו, כפי שעמדתי עליה בהרחבה לעיל, מובילה למסקנה כי אכן צדק הממונה בהחלטתו, כי אין תוחלת בניהול הליך חדלות פירעון.

יוצא, אפוא, כי השיקול העיקרי עליו התבסס הממונה, הוא כי חובותיו של המערער נוצרו בנסיבות שאינן מאפשרות הפטר מכוח סעיף 175 לחוק, שכן המערער הודה, הורשע ונדון בגין ביצוע עבירות מין במשיב 2, כשבגין אותם מעשים נפסקו לזכות משיב 2 פיצויים, אותם מעולם לא שילם המערער לאורך שנים רבות של הליכים.

נוכח כל האמור, מורה על דחיית הערעור.

מהצעת הממונה עולה כי היחידה צברה המחדלים – שילמה תשלום חודשי אחד בלבד מתחילת ההליך, לא המציאה אישורי מסירה לנושים, אינה עובדת מאז 1989 ללא סיבה מוצדקת, הגישה דוחות חודשיים בצרוף אסמכתות חלקיות, לא המציאה מסמכים בגין עיזבון אביה.

אמנם היחידה הגישה ערעור על החלטת הממונה שלא להעתר לבקשתה להפחית את צו התשלומים (כאשר בקשתה לממונה הוגשה רק בחלוף כ 9 חודשים מאז ניתן צו פתיחת ההליכים) - ואולם אין בכך משום הכשר שלא לשלם את התשלום החודשי, ולכל הפחות את התשלום המופחת בסך של 150 ₪, שהנו גובה התשלום אשר לשיטתה בעירעור יש להשית עליה.

...

אמנם היחידה הגישה ערעור על החלטת הממונה שלא להיעתר לבקשתה להפחית את צו התשלומים (כאשר בקשתה לממונה הוגשה רק בחלוף כ 9 חודשים מאז ניתן צו פתיחת ההליכים) - ואולם אין בכך משום הכשר שלא לשלם את התשלום החודשי, ולכל הפחות את התשלום המופחת בסך של 150 ₪, שהינו גובה התשלום אשר לשיטתה בערעור יש להשית עליה.

לא שוכנעתי מטענות היחידה בדבר היעדר יכולת השתכרות ו/או ניסיונותיה להשתלב בשוק העבודה שלא עלו יפה – יובהר, כי על חובתה של היחידה להשתלב במעגל העבודה למען שיקומה, על מנת לפרוע את חובותיה, ואי מיצוי כושר השתכרותה אינו מתיישב עם חובת תום הלב, ומהווה ניצול לרעה של ההליך [ר' עחדל"פ 61148-09-23 חזן נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח' (פורסם בנבו)(4.2.2024)].

סיכום: מכל האמור לעיל, ובזיקה להתראות הרבות שניתנו ליחידה כמפורט לעיל - אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה ומוחקת את הבקשה מטעמה, על כל ההשלכות הנובעות מכך.