ערעור על החלטת ממונה חדל"פ לדחות בקשת לביטול צו עיכוב יציאה

לפני ערעור על החלטת הממונה לדחות את בקשת המערער לביטול הצוו לעיכוב יציאתו מהארץ.

בכך טוען המערער כי נקלע למצב של חידלות פרעון בתום לב. המערער כופר בתשתית העובדתית עליה התבססה החלטת הממונה ושלפיה, כביכול הוא היתנהל שלא בתום לב מאז מתן הצוו.

...

נוכח כל זאת, אני דוחה את הערעור.

בפניי ערעור על החלטת הממונה על הליכי חידלות פרעון בחיפה מיום 22.12.2020 ומיום 20.1.2021 לדחות את בקשתו של החייב/יחיד מיום 6.10.2020 ומיום 14.1.2021 להסיר את הגבלת צו עיכוב יציאתו מהארץ לצורך יציאתו מהארץ לעיר מוסקבה שבמדינת רוסיה בין התאריכים 5.2.2021 ועד 10.3.2021 בכדי להישתתף באזכרת אחיו המנוח בחלוף שנה למותו.

במקרה דנן מדובר בבקשת יציאה מהארץ לצורך הישתתפות באזכרה אשר לא רק שאינה מהוה את אחד מן מהטעמים לצורך ביטול הגבלת איסור היציאה מהארץ הנזכרים בהילכת טאהא, אלא שגם שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות סעיף 12.1 לנוהל הממונה בעת טפול בבקשה להסרת הגבלת עיכוב היציאה מהארץ (לעניין מעמדם הנורמאטיבי של נהלי הממונה ראה פסק דיני בעיניין רחד"פ (חיפה) 52725-12-20 ארז חדד נ' הממונה על חידלות פרעון מחוז חיפה והצפון מיום 18.2.2021).

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים הנני מוצא לנכון להורות על דחיית הערעור.

ודוק, סבורני שאין מקום להתערב בשיקול דעתו של הממונה משום שהמערער כבר פקד את קבר אחיו המנוח, מר חנון פייסארוב ז"ל, לאחר פטירתו בתאריך 2.3.2020 (ראה : עמוד 4 (סעיף 4) ועמוד 10 לנספח הודעת הערעור), החשיבות היחסית פחותה של השתתפות באזכרה לאחר שנת האבל, ומשום שבנסיבות העניין העובדה שההליך מצוי בתחילתו מבלי שהמערער שיתף עד כה פעולה עם אנשי המשיב בנוגע לחשיפת כל מסת נכסיו (לעניין משמעות היעדר שיתוף פעולה מלא של היחיד עם הממונה שכמוה כזניחת ההליך ראה : ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי מיום 2.10.2019).

סוף דבר : הערעור נדחה.

ערעור על פסק דינו של כב' השופטת ג. לובינסקי זיו מבית משפט השלום בראשון לציון בחדל"פ 42504-04-21 במסגרתו התקבלה בקשת המשיב 1 להכיר בהליך חידלות הפרעון המתנהל ברוסיה, כ"הליך זר עקרי", וזאת בהתאם להוראות חלק ט' לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי התשע"ח 2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון").

בנוסף, נדחתה בקשתו של המערער לביטולו של צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגדו, תוך קביעת סייגים אשר הוגדרו בגוף פסק הדין.

לבסוף נטען כנגד ההחלטה להותיר את צו עיכוב היציאה מן הארץ על כנו, תוך שהמערער מפנה לפרק זמן שחלף ממועד כניסתו להליך של חידלות פרעון ועד להגשת הבקשה לעיכוב היציאה מן הארץ, היתנהלותו בהליך, חשיבות יציאתו מן הארץ לצרכי עבודה כמו גם הוראות הדין והפסיקה ביחס לסוגיה זו. התשובה להודעת העירעור במסגרת התשובה עתר המשיב לדחיית העירעור תוך שהוא מבקש להדגיש כי המדובר במי שהיקף חובותיו עולה על 115 מיליון דולר ארה"ב ופעל לצורך הברחת נכסיו, עד כי נדרשו חקירות בינלאומיות על מנת לנסות להביא מזור חלקי לנושים.

באותו דיון הצטרף הממונה על הליכי חידלות הפרעון לטיעוני המשיב, תוך שהוא מבקש לציין כי הגם שהיה מקום כי בעל התפקיד יציין את סטטוס ההליך באנגליה עוד במסגרת בקשתו המקורית, אין מקום להתערבותה של ערכאת העירעור בהכרעתו של בית המשפט קמא, על פיה, לא מתקיימים במקרה דנן החריגים המצדיקים המנעותו של בית המשפט בישראל ממתן הכרה להליך הזר.

...

כל אלו, מכוונים למסקנה על פיה השגתן של אותן מטרות, המפורטות לעיל, יכול ותעשה אך עת ייקבעו כללי סף ברורים ופשוטים, כמות אלו אשר מצאו לבסוף ביטוי בהוראות סעיפים 300 ו-301 לחוק חדלות פירעון.

סוף דבר, הערעור נדחה.

המזכירות תתבקש להמציא לצדדים החלטתי זו ולסגור את התיק.

בפני ערעור על החלטת הממונה מיום 28.3.23 במסגרתה נדחתה בקשת היחיד לביטול ההגבלה על עיכוב יציאתו של היחיד מהארץ.

בהתאם להלכה שנפסקה ברע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרישמי (30.4.17) (להלן: "הילכת טאהא"), ביטול עיכוב יציאתו של יחיד המצוי בהליך חידלות פרעון יינתן במשורה ובכפוף להתקיימותם של שלושה תנאים עקריים: "ראשית, על בית המשפט לבחון בדקדקנות את הנימוקים לבקשה. לפי הדין הנוהג – בררת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הנה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כנוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל .....חריגה מכלל זה תתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו. טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס אפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עיסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובילבד שבמשך תקופה ממושכת היתנהל החייב כראוי. לא מדובר ברשימה סגורה, ולכן על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו...

...

דיון והכרעה: לאחר ששמעתי טענות הצדדים ולאחר עיון בכלל כתבי הטענות, אני רואה לנכון לקבל את הערעור, בהתאם לנימוקים ובכפוף לתנאים שיפורטו להלן.

לאור כלל האמור, ומשהתמלאו מלוא התנאים הנדרשים בהתאם להלכת טאהא, אני מורה על ביטול ההגבלה על עיכוב יציאתו של היחיד מהארץ בין התאריכים 18-30/6/2023 וזאת בכפוף להמצאת ערבות בנקאית בגובה יתרת הסכום הנדרש לביצוע תוכנית השיקום.

בית משפט השלום בבאר שבע עחדל"פ 21783-05-23 פוסטלניקו נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום ואח' תיק חצוני: 94690521 לפני השופט מנחם שח"ק מערער אלי לולו פוסטלניקו (היחיד) ע"י עוה"ד **** כהן משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום 2. ניר שדה (נאמן) 3. בנק הפועלים (נושה) פסק דין

לפניי ערעור על החלטת הממונה לדחות בקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ לצורך ביקור בנו, המתגורר בתאילנד.

...

לעניין משך הביקור, אני מקבל את בקשת היחיד הועלתה בדיון, לאפשר פרק זמן גמיש, שיעמוד על 30 ימים לכל היותר ועל מנת לאפשר איתור כרטיס טיסה זול עד כמה שניתן.

לעניין האפשרות שעלתה במהלך ההליך הנוכחי, לתשלום כל יתרת התשלומים ע"פ צו השיקום, היינו הקדמת תשלום, אני מקבל עמדת הנאמן שההליך הנוכחי אינו מתאים לבקשה מעין זו, שיש להגיש בהליך העיקרי ואיני מוצא צורך להכריע בה במסגרת הנוכחית.

תוצאה על יסוד כל האמור, אני מקבל את הערעור ומורה כי צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל על ידי הממונה, בכפוף למילוי התנאים הבאים: יציאת היחיד את הארץ, למדינת תאילנד בלבד, תהיה בתוך 60 הימים הקרובים בלבד, ותקופת השהות בחו"ל לא תעלה על 30 ימים.