ערעור על פסק דינו של כב' השופטת ג. לובינסקי זיו מבית משפט השלום בראשון לציון בחדל"פ 42504-04-21 במסגרתו התקבלה בקשת המשיב 1 להכיר בהליך חידלות הפרעון המתנהל ברוסיה, כ"הליך זר עקרי", וזאת בהתאם להוראות חלק ט' לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי התשע"ח 2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון").
בנוסף, נדחתה בקשתו של המערער לביטולו של צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגדו, תוך קביעת סייגים אשר הוגדרו בגוף פסק הדין.
לבסוף נטען כנגד ההחלטה להותיר את צו עיכוב היציאה מן הארץ על כנו, תוך שהמערער מפנה לפרק זמן שחלף ממועד כניסתו להליך של חידלות פרעון ועד להגשת הבקשה לעיכוב היציאה מן הארץ, היתנהלותו בהליך, חשיבות יציאתו מן הארץ לצרכי עבודה כמו גם הוראות הדין והפסיקה ביחס לסוגיה זו.
התשובה להודעת העירעור
במסגרת התשובה עתר המשיב לדחיית העירעור תוך שהוא מבקש להדגיש כי המדובר במי שהיקף חובותיו עולה על 115 מיליון דולר ארה"ב ופעל לצורך הברחת נכסיו, עד כי נדרשו חקירות בינלאומיות על מנת לנסות להביא מזור חלקי לנושים.
באותו דיון הצטרף הממונה על הליכי חידלות הפרעון לטיעוני המשיב, תוך שהוא מבקש לציין כי הגם שהיה מקום כי בעל התפקיד יציין את סטטוס ההליך באנגליה עוד במסגרת בקשתו המקורית, אין מקום להתערבותה של ערכאת העירעור בהכרעתו של בית המשפט קמא, על פיה, לא מתקיימים במקרה דנן החריגים המצדיקים המנעותו של בית המשפט בישראל ממתן הכרה להליך הזר.
...
כל אלו, מכוונים למסקנה על פיה השגתן של אותן מטרות, המפורטות לעיל, יכול ותעשה אך עת ייקבעו כללי סף ברורים ופשוטים, כמות אלו אשר מצאו לבסוף ביטוי בהוראות סעיפים 300 ו-301 לחוק חדלות פירעון.
סוף דבר, הערעור נדחה.
המזכירות תתבקש להמציא לצדדים החלטתי זו ולסגור את התיק.