ערעור על החלטת מוסד לביטוח לאומי בדבר חוב גמלאות

בכותרת כתב הטענות נרשם "ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי/מנהל מיוחד". בהחלטתי מיום 29/12/2020 הוריתי כי על המבקשים להבהיר מדוע בית משפט זה מוסמך לידון בעירעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי הדן בתביעות לגימלה לפי פרק ח', וכן כי יביעו עמדתם בדבר דרך ההשגה, קרי האם ערעור כדוגמת ערעור על החלטות נאמן בתביעת חוב, או שמא תובענה כנגד המוסד לביטוח לאומי.

...

הגשת התובענה המסקנה מן האמור עד כה היא כי הביקורת השיפוטית על החלטות פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי בתביעות לגמלה של עובד שמעסיקו נקלע להליכי חדלות פירעון, נתונה לבית המשפט של חדלות הפירעון וכי ביקורת זאת תעשה בגדרה של הכרעה בתובענה שתוגש.

הערות לפני סיום המסקנה מן האמור היא כי השגות של עובד על החלטות פקיד התביעות שניתנו בתביעה לגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי יתבררו כתובענה שתוגש במסגרת בקשה למתן הוראות ותתברר בפני בית המשפט של חדלות פירעון.

סוף דבר לאור כל האמור, אני קובע כי ההליך שבו נקטו המבקשים, ערעור על החלטת פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי, אינו מתאים לבירור טענותיהם.

במסגרת תביעה זו, מבקשים התובעים, גב' כדורי רבקה ומר יחזקאל כדורי, לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי, שדחתה את תביעותיהם לקיצבת אזרח ותיק, נוכח קביעת הנתבע לפיה התובעים אינם תושבי הארץ , לתקופה הרלוואנטית לתביעה, קרי מיום 24.1.18 עד ליום 18.11.19.

ביום 25.3.20 היתקיים דיון בבקשה לצוו מניעה ובמסגרתה הסכים הנתבע להמלצת בית הדין: "לאור המלצת בית הדין ולאחר ביצוע היתייעצות מול האגף של המלל – ולנוכח מצב החירום השורר במדינה, אנו מוכנים לתת ביטוח בריאות למבקשים באופן מיידי, עד לסיום מצב החירום, בכפוף להמצאת התחייבות מטעם התובעים וצד ג', אשר יוגשו לבית הדין עד ליום א' הקרוב, 29.3.20. הנתבע יבהיר כי מדובר אך ורק בבטוח בריאות ולא במתן גמלאות ו/או החזר חוב. הנתבע יבהיר עוד כי יעודכן במחשבי המלל, תושבות מ 1/19, וזהו אך ורק לסעד הזמני, ולא לעניין המהות כאמור בהחלטת הנתבע, מחודש 8/19." ביום 9.12.21 היתקיים דיון הוכחות בתיק.

בעב"ל 386/99 אילנה דונייבסקי- המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע לז 696 נקבע כי נטל ההוכחה בדבר תושבות מוטל על הטוען לקיומה.

...

עוד עולה מהראיות, כי הארכת השהות הנוספת נבעה בשל מצב בריאותה של אם התובעת היתה "מוגדרת וזמנית" כעולה מהמסמכים הרפואיים ומשכך שוכנענו כי אינה שוללת את זיקתם הקבועה לארץ.

לסיכום, בבואנו ליישם את ההלכות אשר הובאו לעיל על המקרה שבפנינו, ולאור העובדות כפי שקבענו לעיל, וממכלול הראיות שהוצגו בפנינו כמפורט לעיל, שוכנענו כי יש להכיר בתובעים כמי שמרכז חייהם ועיקר הזיקות שלהם- לישראל אולם זאת מתחילת שנת 2019 ולא לפני כן. משכך, הננו קובעים שהחל מינואר 2019 , יש לראות בתובעים כתושבי ישראל.

משכך התביעה מתקבלת בחלקה.

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 51712-10-22 ניתנה ביום 03 ינואר 2023 אוריאל גדייב המבקש המוסד לביטוח לאומי המשיב בשם המבקש – עו"ד סופי טיקוצקי בשם המשיב – עו"ד ענבל קמיור החלטה

רקע הבקשה בתמצית בבית הדין האיזורי תל-אביב מתבררת תביעתו של המבקש נגד המשיב למתן סעדים אלה: ביטול החלטת המשיב מיום 11.1.2021 בדבר דחיית תביעתו של המבקש לקיצבת שאירים בשל פטירת אישתו; ביטול החלטת המשיב מיום 8.3.2021, בדבר שלילת זכאותו של המבקש לקיצבת אזרח ותיק, ובדבר קיומו של חוב גמלת אזרח ותיק אשר שולמה למבקש בגין התקופה 8/2018-2/2021; קביעה בדבר זכאות המבקש להמשך תשלום קצבת אזרח ותיק מחודש 3/2021 ואילך.

לטענתו, המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי בנושא רשימת הפלוגתות חלף, משום שבית הדין האיזורי החליט בעיניין זה עוד ביום 28.9.2022 והמבקש בחר שלא לערער על החלטה זו. הכרעה בפתח הדברים יצויין, כי אכן כטענת המשיב, בקשת רשות העירעור סבה במהותה על החלטת בית הדין האיזורי מיום 28.9.2022, בה נקבעה רשימת הפלוגתות בהליך.

...

  לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל.

לאמור יש להוסיף, כי לאחר עיון בהחלטת בית דין האזורי ובחומר הקיים בתיק בית הדין שוכנעתי, שיש מקום להביא את טענותיו של המבקש בבקשת רשות הערעור לבחינת ערכאת הערעור.

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי בתביעת חוב שהגיש המערער.

אשר לפסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה, הוא כלל חובות נטענים עבור כל תקופת ההעסקה, שחלקם הארי כלל לא ניתן לתשלום במסגרת תביעת חוב לגימלה.

סמכות המוסד לביטוח לאומי: בעיניין עחדל"פ (מחוזי מרכז) 66894-10-21 רן שרייבר נ' המוסד לביטוח לאומי (11.1.23) קבע בית משפט זה (כב' השופטת ע. וינברג- נוטביץ') כי ההכרעה של פקיד התביעות בתביעת חוב של העובד היא הכרעה מעין שיפוטית לכל דבר ועניין, שעשויה להתייחס לשאלות עובדתיות ומשפטיות, כגון: הכרעה בסטטוס של העובד.

...

לסיכום, הנאמן ציין כי טקיה לא חלק על העסקתו של המערער, אך מסר שהמערער הועסק בחברה עד לשנת 2012, אז החברה צמצמה את פעילותה באופן משמעותי.

לאור האמור, אני מורה כדלקמן: המערער ימציא למוסד לביטוח לאומי את כל המסמכים מתיק התביעה בבית הדין לעבודה – בתוך 20 ימים מהיום.

עוד צוין כי היחידה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן - המל"ל) כבעלת נכות רפואית לצמיתות בשיעור 74%, ודרגת אי כושר יציבה בשיעור 100%.

ביום 17.7.23 הוגשה תגובת הנאמן, על דעת הממונה, שבה צוין כי החוב לביטוח לאומי נוצר בחוסר תום לב וכן כי הוא החוב הארי בתיק שכן מהוה סך של 80% מתוך מצבת הנשייה המאושרת.

הנאמן ציין כי מדובר בחוב בן 19 שנים, כאשר במהלך השנים היחידה לא פעלה לערער על החלטת המל"ל ואף שילמה עשרות אלפי שקלים, כלומר, לטענת הנאמן, היחידה השלימה עם חובה למל"ל. בנסיבות העניין, המליץ הנאמן על ביטול ההליך הן לאור היתנהלות היחידה בהליך תוך צבירת חוב פיגורים בסך 24,500 ₪ והן לאור יצירת החוב כלפי המל"ל, החוב העקרי בהליך.

ביום 7.12.23, ובעקבות החלטה שניתנה במסגרתה התבקש המל"ל להגיש עמדה מפורטת לעניין הטענה כי היחידה יצרה את החוב במירמה בצרוף אסמכתות, הגיש המל"ל תגובה נוספת במסגרתה חזר על טענותיו וצרף אסמכתות הכוללות: מכתבים של המל"ל ליחידה בדבר יצירת החוב ועדכונה במימצאי החקירה, העתק מהתביעה לגימלת הכנסה המשותפת שהוגשה על ידי היחידה ובן זוגה לאחר הודעת המל"ל כי נוצר חוב וכי הנמצא שהם מתגוררים יחד, העתק ממספר הודעות עיקול שנשלחו בגין חוב זה וכן העתק מכתב שנשלח בהתאם לפניית ב"כ בשנת 2009.

...

אחרי ששקלתי בעניין אני סבור שישנם קשיים ניכרים בתגובת היחידה שהוגשה בעניין זה: תגובת היחידה בעניין זה הוגשה ללא שצורף לה תצהיר כדין ועל כן לא ניתן לתת משקל לטענות הנטענות בו, זאת שעה שנטענות במסגרתו טענות עובדתיות רבות ביחס לאופן יצירת החוב כלפי המל"ל. מדובר בחוב בן 19 שנים כאשר היחידה לא פעלה לערער על קיומו.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה.

לאור החלטתי האמורה לא מצאתי טעם לדון בטענת היחידה לקיזוז אותו מבצע המל"ל. צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינה של היחידה יבוטלו בתוך 60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.