במסגרת תביעה זו, מבקשים התובעים, גב' כדורי רבקה ומר יחזקאל כדורי, לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי, שדחתה את תביעותיהם לקיצבת אזרח ותיק, נוכח קביעת הנתבע לפיה התובעים אינם תושבי הארץ , לתקופה הרלוואנטית לתביעה, קרי מיום 24.1.18 עד ליום 18.11.19.
ביום 25.3.20 היתקיים דיון בבקשה לצוו מניעה ובמסגרתה הסכים הנתבע להמלצת בית הדין:
"לאור המלצת בית הדין ולאחר ביצוע היתייעצות מול האגף של המלל – ולנוכח מצב החירום השורר במדינה, אנו מוכנים לתת ביטוח בריאות למבקשים באופן מיידי, עד לסיום מצב החירום, בכפוף להמצאת התחייבות מטעם התובעים וצד ג', אשר יוגשו לבית הדין עד ליום א' הקרוב, 29.3.20. הנתבע יבהיר כי מדובר אך ורק בבטוח בריאות ולא במתן גמלאות ו/או החזר חוב. הנתבע יבהיר עוד כי יעודכן במחשבי המלל, תושבות מ 1/19, וזהו אך ורק לסעד הזמני, ולא לעניין המהות כאמור בהחלטת הנתבע, מחודש 8/19."
ביום 9.12.21 היתקיים דיון הוכחות בתיק.
בעב"ל 386/99 אילנה דונייבסקי- המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע לז 696 נקבע כי נטל ההוכחה בדבר תושבות מוטל על הטוען לקיומה.
...
עוד עולה מהראיות, כי הארכת השהות הנוספת נבעה בשל מצב בריאותה של אם התובעת היתה "מוגדרת וזמנית" כעולה מהמסמכים הרפואיים ומשכך שוכנענו כי אינה שוללת את זיקתם הקבועה לארץ.
לסיכום, בבואנו ליישם את ההלכות אשר הובאו לעיל על המקרה שבפנינו, ולאור העובדות כפי שקבענו לעיל, וממכלול הראיות שהוצגו בפנינו כמפורט לעיל, שוכנענו כי יש להכיר בתובעים כמי שמרכז חייהם ועיקר הזיקות שלהם- לישראל אולם זאת מתחילת שנת 2019 ולא לפני כן.
משכך, הננו קובעים שהחל מינואר 2019 , יש לראות בתובעים כתושבי ישראל.
משכך התביעה מתקבלת בחלקה.