ערעור על החלטת ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי (דוגמה)

המשיב הגיש ערר על החלטה זו וביום היתקיימה 16.3.2023 היתקיימה ועדת הערר אשר ציינה בפרוטוקול את תלונות המערערת ואת מצבה הרפואי כדלקמן: "תלונות ותולדות של המחלה או הפגיעה:

המסגרת המשפטית סעיף 10 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 קובע כי החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי הסכם הניידות, ניתנת לערעור בפני בית הדין האיזורי בשאלה משפטית בלבד.

במסגרת זו מוסמך בית הדין לבחון, האם נפלה בהחלטת הועדה הרפואית לעררים טעות בשאלה שבחוק, האם הועדה חרגה מסמכותה, נסמכה על שיקולים זרים, או היתעלמות מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999).

בהקשר זה אעיר כי מעיון בריכוז הנתונים מבית החולים אסף הרופא עולה כי המערערת אושפזה במיון ביום 1.7.2022 וכי ביום זה וביום 2.7.2022 נזקקה לעזרת הזולת בהליכה ואולם יומיים לאחר מכן, ביום 3.7.2022 מצוין כבר כי היא הולכת בעזרת מכשיר (דוגמאת מקל, קביים או הליכון).

...

המשיב טוען כי דין הערעור להידחות הואיל ואינו מצביע על פגם משפטי בהחלטת ועדת הערר.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שבתיק הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור והמפורט לעיל, הערעור נדחה.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 54915-06-23 21 פברואר 2024 לפני: כב' השופטת, סגנית הנשיאה רוית צדיק המערער עבדללה קאדי ע"י ב"כ: עו"ד יעקב כהן המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי פסק דין

דיון והכרעה בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") ולהלכה הפסוקה, הבקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על החלטות הועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמאת טעות שבחוק, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או היתעלמות מהוראה מחייבת (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).

החלטת הועדה ניתנה לאחר שעיינה בכלל מיסמכי התיק וקבעה כי בהיעדר תלונות סמוכות לארוע אין קשר סיבתי בין הארוע לפגימות האורתופדיות מושא הליך זה. מדובר בהחלטה מנומקת וברורה אשר מצויה במיתחם שיקול דעתה המקצועי רפואי של הועדה, ולא מצאתי כל בסיס להתערבות בהחלטתה.

...

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 23.4.2023 , במסגרתה נדחה הערעור באופן חלקי.

מקובלת עלי טענת ב"כ המערער כי בעת קבלתו לחדר מיון בהיותו מעורפל ומחוסר הכרה אין ביכולתו להתלונן על כאבים בתחום האורתופדי אולם, לא ברור מדוע בעת בדיקתו במועד שחרורו ובמהלך האשפוז , לא הועלתה טענה לפגיעה או כאב באיברים מושא הליך זה, כאשר במכתב השחרור אין זכר לתלונות אלו ועיקר הסיכום עוסק בחבלה ובפגיעה נוירולוגית.

לאור האמור לעיל, אני סבורה כי החלטת הוועדה המבוססת על העדר תלונות בסמוך לתאונה אלא זמן רב לאחר מכן, נסמכת על מסמכי התיק והתיעוד הרפואי ולא ניתן לגרוס כי דבק פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

סוף דבר לאור כל המקובץ, דין הערעור להידחות.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 49737-06-23 05 מרץ 2024 לפני: כב' השופטת מיכל נעים דיבנר המערערת: נחמה טוליאן ע"י ב"כ עו"ד יואב גפני המשיב: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד ירון לוין פסק דין

ערעור על החלטות ועדה רפואית לעררים (אי כושר) (להלן - הועדה), אשר היתכנסה ביום 23.5.2023 בעקבות פסק דין שניתן ביום 13.3.2023 במסגרת ב"ל 44501-09-22 (להלן- פסק הדין המחזיר).

הועדה החליטה לדחות את הערר, וכך נימקה החלטתה נשוא העירעור: "הועדה עיינה בפס"ד בית הדין האיזורי לעבודה ת"א מיום 13.3.23. הועדה עיינה בפרוטוקול ועדה רפואית מיום 8.2.22, לפיו נקבעה נכות משוקללת בשיעור 74% בגין הליקויים הבאים: FMF 30% זמני עד 31.10.22 בגין מחלה זו, הנ"ל מוגבלת בתפקודה במהלך התקפים חריפים, דלקת פרקים זו בתקופות בהם מחלתה בהפוגה היא כשירה לעבודה פיזית קלה. בנוסף, לוקה בפסוריאזיס 15% ללא השפעה על כושרה לעבודה. יש לה דלקת מפרקים 20% מוגבלת בעבודה פיזית מאומצת כולל הרמת משא כבד ועבודת כפיים מאומצת. עם זאת, כשירה לעבודה משרדית פקידותית, CTS ימין 5% ללא השפעה על כושרה לעבודה, CTS שמאל 0% כאב ראש 5%, חומרה קלה ביותר ללא השפעה על כושר עבודה. סחרחורת 10% מוגבלת בעבודה לגובה ו/או משטחים בלתי יציבים (לדוג' סולם) ובעמידה ממושכת, איבוד שתן 10% זקוקה לנגישות לשירותים, קרישיות יתר 20% מוגבלת בעבודה ממושכת תחת קרינת שמש ישירה. מוגבלת בישיבה ממושכת, בעיה מסתמית 10% מוגבלת בעבודה פיזית מאומצת, הרמת משא כבד ופעילות בעצימות אירובית בינונית ומעלה.

כידוע, כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לועדה רפואית לעררים לדיון מחודש בעקבות פסק דין שבו נקבעו הוראות, על הועדה לקיים את הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, להתייחס לאמור בפסק הדין ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו (דב"ע (ארצי) נא/29-01 מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160( 1992)).

עיון בפרוטוקול שצוטט לעיל מעלה כי, הועדה אכן פירטה את ליקוייה הרפואיים של המערערת, ניסיונה התעסוקתי ודנה בהשפעה התפקודית של כל ליקוי ופרטה את העבודות אשר לדעתה מתאימות למערערת.

...

דיון והכרעה לאחר שקילת טענות הצדדים ועיון בתיק בית הדין, נחה דעתי כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הטעמים אשר להלן.

לפיכך, שעה שהוועדה לא פעלה כמצוות פסק הדין המחזיר, החלטתה אינה מאפשרת להתחקות אחר הלך מחשבתה ואף אינה עומדת בחובת ההנמקה הנדרשת ומשכך שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל.

סוף דבר הערעור מתקבל.

המסגרת המשפטית בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לידון בשאלות משפטיות בלבד, ובכלל זה לבחון האם טעתה ועדת הערר בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, שקלה שיקולים זרים או היתעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד, 213 (1999).

בהתייחס להקף הבקורת על ועדות ערר (אי כושר) נפסק בעיניין מוהרה כי: "נקודת המוצא לקביעת דרגת אי הכושר כאמור צריכה להיות, כי ליקוייו הרפואיים ניתן של המערער כפי שנקבעו על ידי הועדה הרפואית לעררים מבטאים דרגה אובייקטיבית של אי כושר לעבוד. מתוך נקודת מוצא זו, על הועדה לקבוע את דרגת אי כושרו על פי נסיבותיו האישיות של הנכה. למשל, יכולת לחזור לעבודה קודמת, גיל, השכלה ויכולת אינטלקטואלית ופיסית. שהרי אין דומה לדוגמא כושר העבודה של מי שמסוגל לעבוד עבודה עיונית משרדית לכושר העבודה של הסובל מאותם ליקויים שאינו מסוגל על פי השכלתו וכושרו האינטלקטואלי לעבודה שכזאת"( עב"ל (ארצי) 327/03 מוהרה - המוסד לביטוח לאומי (15.04.2004)).

...

הכרעה ודיון לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ובחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות ולהלן יפורטו הנימוקים לכך: מעיון בפרוטוקול ועדת הערר עולה כי ועדת הערר נתנה דעתה לגילה של המערערת, לעברה התעסוקתי, להשכלתה וכן לנכויות השונות מהן היא סובלת.

סוף דבר לאור האמור והמפורט לעיל, הערעור נידחה.

בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי ולהלכה הפסוקה, הבקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על החלטות הועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמאת טעות שבחוק, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או היתעלמות מהוראה מחייבת (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).

כמו כן, במקרה של ערעור על החלטת הועדה ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין (דב"ע (ארצי) נא/29 – 01 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160; עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי -המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם, 8.1.2008).

...

הכרעה לאחר שעיינתי בפסק הדין המחזיר, בהחלטת הוועדה, ונתתי את דעתי לטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי.

בנוסף, וזה החשוב, לא שוכנעתי כי במקרה שלפניי קיים חשש ממשי שהוועדה תהיה נעולה בהחלטתה.

סוף דבר הערעור מתקבל.