ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (ניידות) בדבר אי-מוגבלות בניידות

לפניי ערעור על החלטת הועדה רפואית לעררים (ניידות) מיום 4/2/13 (להלן: "הועדה"), אשר דחתה את ערעור המערערת וקבעה כי הממצאים אינם מזכים את המערערת בגימלת ניידות שכן אינם ניתנים ליישום בהתאם לרשימת הליקויים הכלולה בהסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1/6/1977 (להלן: "הסכם הניידות").

מטעם זה יש לדחות את הטענה בדבר אי מתן משקל מתאים, לכאורה, לטענות המערערת בפני הוועדה.

בטרם סיכום מסקנותיה ביקשה הוועדה השלמת מסמכים וציינה את הדברים הבאים: "דלקת מפרקים רמטואידית קשה. מטופלת בטיפול ביולוגי. התנועות כפי שצויינו. הוועדה מבקשת צלומי אגן וצילומי ברכיים APּּ+LATERAL עדכניים ותסכם את ענינה ללא נוכחות לאחר קבלת הצילומים." במועד היתכנסותה השלישי של הוועדה ביום 4/2/13 צויין ביחס לצילומי הרנטגן "ברכיים 2/3/13-ב.מ.פ. אגן – שינויים נווניים מינימאליים בעיקר משמאל". הוועדה מסכמת את החלטה, כדלקמן: "דלקת מפרקים עם טיפולים ביולוגיים. תנועות מפרקי הירכיים והברכיים והקרסוליים כמצויין. הוועדה מודעת לסבלה אולם הממצאים אינם ניתנים ליישום". המערערת הגישה את ערעורה לועדה על בסיס סעיף ג' (7) לרשימת הליקויים בהסכם הניידות, כעולה מאישורו של ד"ר בונדר מיום 24/6/12, אשר ניתן על גבי טופס הבקשה לבדיקה רפואית לקביעת מוגבלות בניידות.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, מצאתי כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר – הערעור נדחה.

בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בענף הניידות מיום 2.4.13 (להלן - הועדה), שקבעה כי סוג הליקוי ממנו סובל המערער אינו נכלל ברשימת הליקויים המזכים לעניין גמלת ניידות.

באשר לטענה בדבר אי-ספיקה ואפשרות יישמו של פריט ליקוי ח' לרשימת הליקויים בניידות – הרי שעל אף שקיים ספק אם היה על הועדה לבחון את שאלת התאמת מצבו של המערער לפריטי המוגבלות הדנים באי ספיקה של עורקי הגפיים התחתונות, בין השאר בהתייחס לכך כי לא הוצע יישומו של פריט ליקוי זה בטופס התביעה והמערער לא המציא כל בדיקה המצביעה לכאורה על בעיית אי ספיקה היקפית בעורקי הגפיים התחתונות, מצאתי כי ראוי לאפשר למערער להעלות טענותיו בעיניין זה ולהשלים בדיקתה של הועדה.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור בחלקו, מהטעמים שיפורטו להלן.

בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ניידות) הפועלת מכוח ההסכם בדבר גמלת ניידות שנחתם בין ממשלת ישראל לבין המל"ל. ועדה מדרג ראשון קבעה למערער דרת נכות בשיעור של 60% בגין מוגבלות בניידות, לפי סעיף ו-א-3 להסכם הניידות (נספח א' לערעור).

...

עיון בהחלטת הוועדה מדרג ראשון מעלה כי זו ציינה במפורש "בברך שמאל חוסר יישור כ -10 מעלות" (ההדגשה הוספה) וכן בסעיף ג' לפרוטוקול: "כיפוף - 10 משמאל". העולה מהמקובץ, כי המונח "- 10 ", משמעו חוסר יישור של 10 מעלות, קרי 170 מעלות.

לפיכך, אינני מקבלת את טענת המערער לפיה תנאי סעיף ו-א-3 התמלאו במלואם.

סוף דבר, משלא נמצאה טעות משפטית בעבודת הוועדה, דין הערעור להידחות.

בפסק הדין, דחה בית הדין האיזורי את ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (ניידות) מיום 20.8.14 (להלן גם: הועדה).

הועדה קבעה כי סוג הליקוי הרפואי ממנו סובל המבקש אינו נכלל ברשימת הליקויים המזכים לעניין גמלת ניידות, כפי שמפורטים בתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות (להלן: רשימת הליקויים).

אשר לטענות המבקש בדבר אי הצגת מסמכים המעידים על שימוש במכשירי עזר, הועדה סימנה כי הוא אינו משתמש בכסא גלגלים.

אשר להחלטת הועדה טוען המבקש, כי הועדה לא התייחסה לאישור הרפואי שהגיש, לפיו יש לקבוע את מוגבלותו בניידות לפי סעיף ליקוי א(6).

...

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקולי הוועדה הרפואית לעררים ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי מתבקשת תשובת המוסד לביטוח לאומי לשאלה מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה, על מנת שתידרש פעם נוספת לערר שהגיש המוסד על החלטת הדרג הראשון.

לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים בניידות מיום 22.8.19 (להלן- הועדה) אשר קבעה כי הליקוי ממנו סובל המערער אינו מצוי ברשימת הליקויים המזכים בגימלת ניידות.

המשיב הגיש ערר על החלטה זו וביום 22.8.19 היתכנסה הועדה ושמעה את תלונות המערער שנרשמו כדלקמן: "כפות רגלים שטוחות. הלוקס ולגוס דו צדדי. כאבים בשוקיים. פקקת ורידים. אישור מרופא תעסוקה שלא יכול ליסחוב דברים כבדים ולכן זקוק לרכב." הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ופרטה את ממצאיה: "כפות רגליים שטוחות. הלוקס ולגוס ימין ושמאל. אצבעות פטיש 2-5 בשתי כפות הרגליים. הליכה פלנטיגרדית דו צדדית." לאור ממצאים אלו, קבעה הועדה כי הליקוי ממנו סובל המערער אינו נכלל ברשימת הליקויים בהסכם הניידות ומכאן העירעור שלפניי.

דיון והכרעה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 ולהלכה הפסוקה, הבקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על החלטות הועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמאת טעות שבחוק, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או היתעלמות מהוראה מחייבת (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).

שלישית – אשר לטענת המערער בדבר אי היתייחסות לפקקת הורידים ממנה הוא סובל – הרי שאף דינן של טענות אלו להדחות.

...

ראשית, אשר לטענת המערער אשר עניינה בפגיעה בזכות הטיעון בשל כך שהערר שהוגש מטעם המשיב היה בלתי מנומק – דינה להידחות.

שלישית – אשר לטענת המערער בדבר אי התייחסות לפקקת הורידים ממנה הוא סובל – הרי שאף דינן של טענות אלו להידחות.

סוף דבר הערעור נדחה.