ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (מס הכנסה) בדבר אי זכאות לפטור ממס

המערער הגיש ערעור על החלטה זו (על"ח 5589-08-20) וביום 24.11.20 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה: "עניינו של המערער יושב לועדה על מנת שתנמק מדוע לא אומצה הנכות הקוגניטיבית בשיעור 50% לפי פריט ליקוי 34(א)(5) שנקבעה ע"י ועדת נכות כללית מיום 14.12.14, וזאת לאור הפסיקה שניתנה ב- ע"ע 45848-11-16, פלוני נגד רשות המיסים (26.7.18), אשר קבע כי החלטת ועדה רפואית הפועלת מכוח חוק רלבאנטי בדבר דרגת נכות תחייב את המשיב וזאת אף אם שעור הנכות כשלעצמו אינו מזכה בפטור". ביום 9.6.21 היתכנסה הועדה וקבעה את הדברים הבאים: "הועדה עיינה בפסק הדין מיום 24/11/2020 ומתייחסת אליו. הועדה סבורה שדרושה הבהרה לגבי תוכן הסעיפים שנקבעו בועדת נכות כללית ב- 2014 לבין חוות דעתו של ד"ר בנימין מ- 9/2017.

המדובר בקביעה רפואית מובהקת, מנומקת וברורה אשר אין להתערב בה. דיון והכרעה בהתאם להלכה הפסוקה, העירעור לבתי הדין לעבודה על החלטות של ועדות לעררים מכוח פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] הוא בהתאם להוראות סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) לפיו מוסמך בית הדין לידון בערעורים על החלטות אלה בשאלות משפטיות בלבד (בג"צ 7078/08 הסה נגד משרד האוצר אגף מס הכנסה (24.8.08); ע"ר (ארצי) 21998-06-13 אליעזר זר חן נ' מדינת ישראל משרד האוצר אגף מס הכנסה (28.10.14).

לאחר קביעה זו, ועדה לעררים לעניין מס הכנסה קבעה כי לעותר 20% נכות לתקופה של שבעה חודשים בלבד ועל כן נמצא כי הוא אינו זכאי לפטור ממס הכנסה.

בית המשפט העליון קיבל את העתירה ופסק כי יש להכיר בזכאותו של העותר לפטור ממס על פי סעיף 9(5) לפקודה גם בגין התקופה בה קיבל "דמי פגיעה", תוך שצוין כי "רק משלא נקבע לאדם אחוז נכות על פי אחד החוקים המנויים, ניתן לקבוע את נכותו על פי ועדה המוקמת מכוח סעיף 9(5)(א)(ב) לפקודת מס הכנסה ותקנה 2(א) לתקנות מס הכנסה". בהילכת פלוני (ע"ע 45848-11-16 פלוני נגד רשות המיסים (26.7.18), להלן – הילכת פלוני) נדון עניינו של מערער אשר נקבעה לו דרגת נכות נפשית שונה על ידי שתי ועדות, בתחילה ועדה רפואית הפועלת לפי חוק נכי המילחמה בנאצים, התשי"ד-1954 קבעה לו דרגת נכות נפשית בשיעור של 30% ולאחריה ועדה רפואית לעניין מס הכנסה קבעה לו דרגת נכות נפשית בשיעור של 5% בלבד.

...

עוד הוסיף כי אין המדובר בכפל נכויות שכן הפסיכיאטר, ד"ר בנימין, קבע כי הוא מעניק למערער נכות פסיכיאטרית אשר אינה חופפת את הנכות הנוירולוגית שהוא לא דן בה. לטענת המשיב, דין הערעור להידחות הואיל והוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה דין הערעור להידחות ולהלן אפרט נימוקיי.

אין בידי לקבל טענות אלו, ואפרט.

משכך ומאחר שכאמור, המדובר באחוזי נכות זהים (50%), לא מצאתי להידרש לעניין זה. כללו של דבר הערעור נדחה.

השאלה הדרושה הכרעה היא האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] מיום 14.5.19 (להלן – הועדה).

ביום 19.6.19 נשלחה למערער החלטת הועדה לעררים אשר קבעה כי למערער דרגת נכות רפואית המקנה פטור ממס רק החל מיום 8.5.17.

מצב דברים זה מחייב כי המערער יועמד מידית על טעותו ויופנה להגיש ערעור לבית הדין, אך תגובת המשיב נשלחה כעבור 5 חודשים.

היינו, למערער לא ניתנה הלכה למעשה זכות הטיעון המלאה שכן לא היה מודע בזמן אמת למהות הליך המתקיים בעיניינו.

...

איני מקבלת כלל את עמדת המשיב לפיה לכאורה מהמכתב עולה, כי המערער כותב מכתב לוועדת הערר.

לאור מכלול הנסיבות כפי שפורטו לעיל אני סבורה כי התגבש במקרה זה טעם מיוחד.

לסיכום, המועד להגשת הערעור מוארך.

לפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (מס הכנסה) שקבעה ביום 19.11.2020 כי נכותו הכללית של המערער היא בשיעור 86.12% (להלן – ועדת הערר).

רקע עובדתי המערער, יליד שנת 1986, סובל מתסמונת נדירה (אהלרס דנלוס) הגיש ביום 12.11.2017 תביעה לפטור ממס הכנסה.

בבחינת השיקולים להארכת המועד להגשת ערעור, סכויי העירעור יכול ויעלו כדי טעם מיוחד להארכת המועד וזאת מתוך שאיפה לברר את זכויותיהם המהותיות של מבוטחים וראיית סדרי הדין ככלים שנועדו לשרת את המטרה העיקרית של בירור המחלוקות בין הצדדים (עב"ל (ארצי) דולאני נ' המוסד לביטוח לאומי (26.9.2017)).

לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי משעה שועדת הערר לא התייעצה עם מומחה שקום על אף המלצה מפורשת של מומחה הועדה לעשות כן, וזאת מבלי שנמקה מדוע סבורה היא שאין הדבר נידרש - הרי שנפל פגם בהחלטתה ועל כן דין העירעור להיתקבל.

...

" בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענת המשיבה כי הערעור הוגש בשיהוי של אחד עשר חודשים וזאת משום שעד לראשית חודש יולי 2021 המתין המערער לתשובת המשיבה, בה צוין במפורש כי בקשתו נדחית ויש להגיש ערר "בדרכים המקובלות". אמנם, הערעור הוגש בסופו של דבר רק ביום 16.12.2021, ואולם בשים לב לכך שהעיכוב נבע בחלקו בשל התנהלות המשיבה, הרי שאין מקום לנעול את דלתות בית הדין בפני המערער, מקום בו פרופ' טישלר קבע בבירור כי יש להיוועץ עם מומחה שיקום טרם קבלת החלטה.

באופן דומה אין בידי לקבל את טענת המשיבה כי משעה שפרופ' טישלר נכח בוועדה ניתן להבין מכך שחברי ועדת הערר הסכימו שניתן לקבוע את שיעורי הנכות ללא מומחה שיקום.

לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי משעה שוועדת הערר לא התייעצה עם מומחה שיקום על אף המלצה מפורשת של מומחה הוועדה לעשות כן, וזאת מבלי שנימקה מדוע סבורה היא שאין הדבר נדרש - הרי שנפל פגם בהחלטתה ועל כן דין הערעור להתקבל.

סוף דבר: ערעור המערער מתקבל לאור הנימוקים שפורטו לעיל.

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] אשר קבעה ביום 16.6.21 את דרגת הנכות הרפואית של המערער בהתאם לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), התש"ם - 1979 (להלן - תקנות מס הכנסה).

בשנת 2013 המערער הגיש בקשה לפטור ממס לפי סעיף 9 (5) לפקודה.

על פני הדברים, מוקשת טענת המערער, כי הוא זכאי לנכות בשיעור 70% בנוסף לנכות בשיעור 50%, שהרי כלל ידוע הוא, כי בהתייחס לאותו מצב תיפקודי לא תקבע כפל נכות.

סוף דבר בהתאם להסכמת הצדדים עניינו של המערער יוחזר לועדה באותו הרכב על מנת שתשקול מחדש קביעתה בנושאים הבאים ותנמק החלטתה: הועדה תתייחס לטענת המערער שיש לקבוע לו נכות בשיעור 10% בגין אבני כיס מרה על פי חוות דעת פרופ' שנקמן מיום 18.3.19.

...

לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי בנושא שנותר במחלוקת דין הערעור להידחות כפי שיפורט להלן.

לסיכום, הוועדה נתנה דעתה לשאלה שעמדה לדיון בנוגע לליקוי האורולוגי וקיבלה את טענת המערער כפי שפורטה בערר.

סוף דבר בהתאם להסכמת הצדדים עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתשקול מחדש קביעתה בנושאים הבאים ותנמק החלטתה: הוועדה תתייחס לטענת המערער שיש לקבוע לו נכות בשיעור 10% בגין אבני כיס מרה על פי חוות דעת פרופ' שנקמן מיום 18.3.19.

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה) מיום 29.12.2021 (להלן – הועדה).

בעקבות ערר שהגיש המערער על החלטת ועדה מדרג ראשון היתכנסה הועדה וקבעה למערער נכות בשיעור הנמוך מזה המקנה פטור ממס.

תיפקודי ריאות – הועדה קובעת כי המערער קיבל את אחוזי הנכות התואמים בגין כריתת שני חלקי ריאה וכן מציינת כי בועדה קודמת היה זכאי לנכות בשיעור 100% בשל סרטן הריאות.

אוסיף, כי במצב דברים זה אף היה נכון לעתור למינוי מומחה יועץ לועדה בתחום הצר, אך משהדבר לא התבקש אין מקום לידון בכך.

סוף דבר דין העירעור להיתקבל בחלקו כדלקמן: עניינו של המערער יוחזר לועדה באותו הרכב על מנת שתשקול מחדש את קביעותיה בתחומים הבאים: הועדה תשקול שנית את שיעור הנכות בגין תיפקודי כליות וזאת תוך היתייחסות לשאלת קיומה של מגמת העלייה בערך הקריאטנין כמצוין בסעיף 4 לחוות דעתה של ד"ר חגית שלנגר מיום 26.5.2020 וכן להמצאות אוראה בדם וככל שאינה מקבלת את המלצת חוות הדעת לגבי שיעור הנכות תנמק טעמיה.

...

לסיכום סוגיה זו, התיק יוחזר לוועדה לדיון נוסף בנושא האסטמה ושאלת הנכות בגינה תוך התייחסות לשתי חוות הדעת בנושא כמפורט לעיל.

לא שוכנעתי כי יש הצדקה להשיב את המקרה לוועדה לעניין הערכה חוזרת של הנכות בגין פרקינסון.

סוף דבר דין הערעור להתקבל בחלקו כדלקמן: עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתשקול מחדש את קביעותיה בתחומים הבאים: הוועדה תשקול שנית את שיעור הנכות בגין תפקודי כליות וזאת תוך התייחסות לשאלת קיומה של מגמת העלייה בערך הקריאטנין כמצוין בסעיף 4 לחוות דעתה של ד"ר חגית שלנגר מיום 26.5.2020 וכן להימצאות אוראה בדם וככל שאינה מקבלת את המלצת חוות הדעת לגבי שיעור הנכות תנמק טעמיה.