ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בעניין סחרחורות ודלקות אוזניים

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 18.4.19, אשר קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 59% מיום 25.2.16 ועד 31.8.19, וכן דרגת נכות צמיתה בשיעור 49% מיום 1.9.19.

המערערת הופיעה לבדיקה בלווי בא כוחה והתלוננה שהיא סובלת מליקוי שמיעה, טינטון, דלקות חוזרות באוזניים, כאבים כרוניים וסחרחורות.

לטענת המערערת, שגה היועץ לועדה ביישום פריט הליקוי, והיה מקום ליישם בעיניינה את פריט ליקוי 73(2)(ב)(1), התואם את הקביעה של המומחה בדבר הגבלה קלה.

...

הוועדה התכנסה לישיבה מסכמת ביום 18.4.19, וקבעה את נכויותיה הרפואיות של המערערת כדלקמן: 5% בגין ליקוי שמיעה, לפי פריט ליקוי 72(1)(ב)(2), מיום 25.2.16 0% בגין טנטון לא תמידי, לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)(1), מיום 25.2.16 10% בגין חסימה אפית בינונית, לפי פריט ליקוי 69(2)(ב), מיום 1.1.14 אין נכות בגין סחרחורות 20% בגין מ/א אנדומטריוזיס עם סיבוכים כולל הפרעות במתן שתן, לפי פריט ליקוי 13(4)(א), מיום 25.2.16 10% בגין השמנת יתר, לפי פריט ליקוי 14א(3), מיום 24.1.19 10% בגין כאבים במפרקי הלסת, לפי פריט ליקוי 73(2)(ב)(1), מיום 25.2.16 עד 31.12.17 10% בגין הפרעה קלה בלעיסה, לפי פריט ליקוי 73(2)(א)(2), מיום 1.1.18 20% בגין הפרעה אפקטיבית, לפי פריט ליקוי 34(ב)(3), מיום 25.2.16 20% בגין כאבי ראש, לפי פריט ליקוי 29(5)(א)(2), מיום25.2.16 עד 31.8.16 דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.

דין טענות המערערת להידחות.

טענת ערעור זו נדחית אף היא.

לנוכח האמור, לא שוכנעתי מטענת המערערת שנפלה טעות משפטית במסקנת היועץ בנוגע ליישום פריט הליקוי המתאים, והטענה נדחית.

סוף דבר לנוכח כל האמור, הערעור נדחה.

לפניי ערעור על החלטה של הועדה הרפואית לעררים מיום 16.10.18 אשר קבעה כי למערער 10% נכות בגין הפגיעה בעבודה מיום 26.5.14, ליקוי שמיעה לפי פריט 72(1)א14 לרשימת הליקויים שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956 (להלן – התקנות) תוך ניכוי של 5% בגין מצב קודם: דרגת נכות מיום 26.8.14 בשיעור 5%.

החלטת הועדה הועדה לעררים קיימה דיון ארוך ומעמיק בעיניינו של המערער.

טענות ב"כ המערער נרשמו באופן מפורט וכן ציינה הועדה את נימוקי החלטתה, כדלקמן: "מחלת חירשות פתאומית היא מחלה בה נפגעת האוזן הפנימית. הסיבה להופעת המחלה מקובלת בספרות הרפואית כתוצאה מחסימה בכלי הדם של האוזן או דלקת ויראלית. ההחלטה בין שתי האבחנות אלו איננה חשובה במקרה זה. מה שחשוב הוא שאין קשר בין מחלה זו לחבלה אקוסטית שהיא הסיבה לה טוען התובע שגרמה לליקוי בשמיעה.

אשר לתלונה על סחרחורת, טען ב"כ המשיב כי היא הועלתה לראשונה בעירעור, אולם אין הדבר נכון, מאחר שבטענות ב"כ המערער לפני הועדה נרשם: "מהטנטון סחרחורת אבדן שיווי משקל, בחילות הקאות...". לטענות אלה אף לא התייחסה הועדה.

...

בשל כלל הפגמים שהוזכרו והעובדה שהוועדה הושפעה מהשקפתה שלפיה אין ולא יכול להיות קשר בין הפגימות של המערער ובין התאונה בעבודה שהוכרה, נראה לי שהוועדה "נעולה" על עמדתה, ולא תוכל לשנותה.

לכן, אני מורה על העברת עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר.

לסיכום נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור.

במסקנותיה, במסגרת ההחלטה האמורה, ציינה הועדה הרפואית מדרג ראשון כך: "8 חודשים אחרי הארוע, עדיין סובל מכאבים בצואר, גב עליון ותחתון וישנה הגבלה קלה בתנועות באזורים אלו, ישנה האדרה ברורה בבדיקתו. בשלב זה נכות זמנית". המערער הגיש ערר על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון.

הועדה הרפואית לעררים (להלן – הועדה) אשר היתכנסה בתאריך 22.10.18 לידון בעיניינו של המערער, החליטה לדחות את הערר תוך שציינה במסקנותיה כדלהלן: "א.א.ג – בעיון במסמכים, אין עדות לחבלת ראש בחדר מיון, בדיקת השמיעה הנה תקינה לחלוטין – אין קש"ס, אין נזק.

אלא קבעה בתמציתיות כי "אין עדות לחבלת ראש". בדיקת שמיעה בבדיקת השמיעה שנערכה למערער בחודש 9/2017 צוין באנמזה: "לפי הפניית דר אלואלידי מתאריך: 28.8.17 אוטוסקופיה תקינה. לדברי הנבדק: חש ששמיעתו איננה טובה. לפני כחודש עבר תאונת דרכים ומאז חש בטינטון דו-צדדי. מדווח/ת על סחרחורת לעתים קרובות. שולל/ת דלקות אוזניים חוזרות. שולל/ת כאבי אוזניים, ללא תלונות נוספות בד"כ בריא/ה". בתוצאות צוין כי "תוצאות הבדיקה בספק אין התאמה בין חלקי הבדיקה". והומלץ "לחזור לרופא אף אוזן גרון" (נספח ח לנימוקי העירעור).

...

בתחום הנפשי אני מקבל את טענת המערער כי הוועדה לא התייחסה לאמור במסמך הרפואי מאת הפסיכיאטר - ד"ר איגור ארונוב – והתעלמה מהמלצתו להעלאת מינון אלטרול עד 100 מג בשל מצבו של המערער (נספח יב לנימוקי הערעור).

" הוועדה לא התייחסה כלל לעניין הטיפול התרופתי, וכן לצורך בתור למרפאת בריאות הנפש בסורוקה ולקבלת טיפול פסיכולוגי, אלא קבעה באופן תמציתי ביותר "נפשי – הועדה דוחה את הערר" לאור כל האמור, הערעור מתקבל.

כמו כן תפרט ותנמק הוועדה את קביעתה, ביחס לכל אחד מהתחומים בפגימות הנ"ל, באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה ולא באופן תמציתי כפי שעשתה בקביעתה מושא פסק דין זה. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ תוך 30 יום.

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות), אשר היתכנסה בשלוש ישיבות בתאריכים 9.1.20, 12.2.20 ו- 16.7.20 ובפניה עמדו חוות דעת יועצים בתחום האורולוגיה, הפסיכיאטריה ואף אוזן גרון (להלן: "הועדה").

ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער ביום 12.7.19 נכות רפואית יציבה בשיעור 48%, החל מיום 1.3.19 בגין ליקויים אלה: 10% בגין טינטון; 10% בגין הרחבה של האורטה; 10% בגין הפרעת היסתגלות; 10% (מנופה) בגין ליקוי שמיעה; 0% בגין דלקת בכבד; 20% בגין יתר לחץ דם; 0% בגין מחלת ריאה; 10% בגין הגבלה קלה בגין ע"ש מתני.

מלפני חודשים עקב סחרחורות נפל וקיבל מכה בכף היד הימנית.

" אמנם הועדות הרפואיות לעררים אינן כבולות לתוכנן של הנחיות כאלה ואחרות ועליהן לפעול באופן עצמאי, בהתאם לשיקול דעתן המקצועי; עם זאת, החלטת הועדה בעיניין הפחתת הנכות שנקבעה בגין יתר לחץ דם, הנסמכת על מדידת לחץ הדם שבוצעה במעמד הדיון בועדה מיום 16.7.20, אינה מנומקת דיה ואינה מאפשרת מעקב אחר הלך מחשבת הועדה, קל וחומר עת עיון בפסיקה האזורית אשר צוטטה בטיעוניו המשלימים של המערער מלמד, כי אכן במקרים אחרים הועדות ביקשו לעיין בתוצאות של עשר מדידות לחץ דם לצורך קביעת הנכות בגין יתר לחץ דם. בנסיבות אלה מצאתי, כי דין העירעור להיתקבל באופן בו יוחזר עניינו של המערער לועדה על מנת שתשקול ותנמק קביעתה בעיניין הפחתת הנכות בגין יתר לחץ דם, תוך היתייחסות לטענת המערער, כי לצורך קביעת/הפחתת נכות בגין יתר לחץ דם, נידרשת הועדה לעיין ביותר מתוצאה אחת של מדידת לחץ דם על מנת שתועמד בפניה תמונה מלאה ונכונה.

...

מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

אשר להשגות המערער בהתייחס ל"הנחיות המוסד" – דינן להידחות, שכן מתוקף מעמד הוועדה זו אינה מחויבת לחוזרים כאלה ואחרים, יהא תוכנם אשר יהא, ובהיותה ערכאת ערעור בלתי תלויה, על הוועדה לפסוק בהתאם לממצאיה ושיקול דעתה המקצועי.

" אמנם הוועדות הרפואיות לעררים אינן כבולות לתוכנן של הנחיות כאלה ואחרות ועליהן לפעול באופן עצמאי, בהתאם לשיקול דעתן המקצועי; עם זאת, החלטת הוועדה בעניין הפחתת הנכות שנקבעה בגין יתר לחץ דם, הנסמכת על מדידת לחץ הדם שבוצעה במעמד הדיון בוועדה מיום 16.7.20, אינה מנומקת דיה ואינה מאפשרת מעקב אחר הלך מחשבת הוועדה, קל וחומר עת עיון בפסיקה האזורית אשר צוטטה בטיעוניו המשלימים של המערער מלמד, כי אכן במקרים אחרים הוועדות ביקשו לעיין בתוצאות של עשר מדידות לחץ דם לצורך קביעת הנכות בגין יתר לחץ דם. בנסיבות אלה מצאתי, כי דין הערעור להתקבל באופן בו יוחזר עניינו של המערער לוועדה על מנת שתשקול ותנמק קביעתה בעניין הפחתת הנכות בגין יתר לחץ דם, תוך התייחסות לטענת המערער, כי לצורך קביעת/הפחתת נכות בגין יתר לחץ דם, נדרשת הוועדה לעיין ביותר מתוצאה אחת של מדידת לחץ דם על מנת שתועמד בפניה תמונה מלאה ונכונה.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל , הערעור מתקבל באופן בו יוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות), בהרכבה מיום 16.7.20 על מנת שתשקול ותנמק ביתר שאת קביעתה בעניין הפחתת הנכות בגין יתר לחץ דם, תוך התייחסות לטענת המערער, כי לצורך קביעת/הפחתת נכות בגין יתר לחץ דם, נדרשת הוועדה לעיין ביותר מתוצאה אחת של מדידת לחץ דם על מנת שתועמד בפניה תמונה מלאה ונכונה.

המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בתוך 30 ימים.

לפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נכות כללית) מיום 8.3.2021 (להלן – ועדת ערר).

ועדת הערר קבעה למערער ביום 8.3.2021 נכות בשיעור של 63% בגין הליקויים הבאים: ירידה בשמיעה 0%, צפצופים באוזניים 10%, דום נשימה חסימתי בשינה 10%, שיתוק או חולשה של חצי גוף לאחר שבץ מוחי 10%, כאב במפרק הכתף 10%, כאב בטן אפיגסטרי 20%, ירידה בשמיעה 0%, צפצופים באוזניים 10%, הפרעת אישיות 10%, יתר לחץ דם 10%, מחלת לב איסכמית 20%, מחלת כלי דם 20%.

אעיר כי הבדיקה היא מיום היתכנסות הועדה ולא ממועד המאוחר להתכנסותה ובנסיבות אלה, וכן בשים לב לכך שב"כ המערער ציינה בפני ועדת הערר כי המערער סובל מ-CTS דו צדדי וטענה בתשובה לערעור כי הציגה את הבדיקה בפני חברי הועדה (סעיף 2 לתשובה מיום 27.4.2022) הרי שיש מקום כי ועדת הערר תתייחס לתלונות המערער בעיניין זה. בתחום הפנימי - עיון בפרוטוקול מעלה כי ב"כ המערער ציינה בפני הועדה כי המערער סובל מכאבים בכל הגוף, ואולם בבדיקה הקלינית אשר נערכה ובממצאי הועדה לא עולה כי ניתנה לכך היתייחסות מפורשת וועדת הערר לא נתנה דעתה לבדיקת מפוי עצמות מיום 16.9.2020 שבה מצוין כי המערער סובל מכאבים בכל הגוף ומכאבי מפרקים על רקע שינויים נווניים או דלקתיים ככל הנראה.

סוף דבר דין העירעור להיתקבל באופן שעניינו של המערער יוחזר לועדת הערר בהרכבה מיום 8.3.2021 על מנת שתפעל כדלקמן: בתחום הנורולוגי ועדת הערר תידון בתלונות המערער לכאבי ראש וסחרחורות ותאפשר למערער להציג מסמכים רפואיים הקודמים למועד היתכנסותה והנוגעים לתלונותיו על כאבי הראש וסחרחורות בעקבות ארוע מוחי שעבר.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל המקנה כי דין הערעור להתקבל ברובו וזאת מהנימוקים המפורטים להלן.

בעניינו לא הראה המערער טעם מיוחד המצדיק סטייה מדרך המלך ולא שוכנעתי כי מדובר במצב בו קיים חשש שהוועדה נעולה בעמדתה, באופן המצדיק את החלפת ההרכב ומשכך נדחית הבקשה להחלפת הרכב.

סוף דבר דין הערעור להתקבל באופן שעניינו של המערער יוחזר לוועדת הערר בהרכבה מיום 8.3.2021 על מנת שתפעל כדלקמן: בתחום הנוירולוגי ועדת הערר תדון בתלונות המערער לכאבי ראש וסחרחורות ותאפשר למערער להציג מסמכים רפואיים הקודמים למועד התכנסותה והנוגעים לתלונותיו על כאבי הראש וסחרחורות בעקבות אירוע מוחי שעבר.