כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בעניין נכות בגין תסמונת התעלה הקרפלית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים בעיניין נכות כללית מיום 25.10.15 (להלן: "הועדה") שקבעה למערער נכות יציבה בשיעור של 41% בתחולה מיום 01.11.15.
ביום 01.02.15 היתכנסה הועדה בשנית, ולאחר שעיינה במסמכים הרפואיים, סיכמה את דיונה ללא נוכחות המערער, ולאמור – "המשך דיון מוועדה לעררים מיום 16.10.14, התקבלה תוצאות בדיקת EMG מ – 17.12.14. בסיכום: CTS דו"צ קל יותר מימין, ללא עדות לפולינוירופטיה וללא נזק שורשי בהתאם לתוצאות הבדיקה, הועדה קובעת נכות בשיעור 5% לפי סעיף 31(4)(א')(1) לכל צד החל מ – 1/12/14.
יתר הבדיקה על ידו תקינה, הוועדה מסכימה לקיום תיסמונת ותעלה קארפלית וגם קובעת לתובע נכות בגין כך, הוועדה לא מקבלת את מסקנתו לקיומה של נוירופטיה פריפרית שלא הודגמה קלינית ולא בבדיקה אלקטרו פיזיולוגית מקובלת".
סיכומו של דבר עניינו של המערער מוחזר לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתפעל כדלקמן: תנמק את החלטתה בישום פריט ליקוי 72(4)(ד)(2) לרשימת הליקויים שנבחר בגין בעיית הטנטון, וזאת בהיתחשב בכך שלמערער נקבעה נכות בגין ליקוי השמיעה (תשומת לב הועדה מופנית לפריט ליקוי 72(4)(ד)(3) לרשימת הליקויים, ולפיו "כשקיימת הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור, יש להוסיף את אחוזי הנכות שנקבעו ללקויי השמיעה בהתאם לתקנה 12 לתקנות אלו").
...
לסיכום: מבחינה פנימית הערעור נדחה בנושא הלב והאסטמה.
מבחינה אורטופדית הערעור נדחה בנושא ע"ש מותני, אך מתקבל בגין כתף ימין בגין כאבים ונקבעת נכות 10% זמנית לפי 35(1) מ – 31.7.15-1.1.14.
ביום 25.10.15, הוועדה התכנסה בישיבתה השלישית וסיכמה את דיוניה, כדלהלן – "עיינו בתגובה שהתקבלה ובתוכה ממצאי EMG 17.12.14 שעמד בפנינו ביום ישיבתנו ב – 1.2.15. אין עדות לנוירופטיה פריפרית קלינית ואין עדות לנזק שורשי. הועדה מממשת את כוונתה". באשר לטענות ב"כ המערער, כי היה על הוועדה לכלול בהרכבה מומחה בתחום הקרדיולוגיה והריאות, הרי שדינן להידחות.
סיכומו של דבר עניינו של המערער מוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתפעל כדלקמן: תנמק את החלטתה בישום פריט ליקוי 72(4)(ד)(2) לרשימת הליקויים שנבחר בגין בעיית הטינטון, וזאת בהתחשב בכך שלמערער נקבעה נכות בגין ליקוי השמיעה (תשומת לב הוועדה מופנית לפריט ליקוי 72(4)(ד)(3) לרשימת הליקויים, ולפיו "כשקיימת הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור, יש להוסיף את אחוזי הנכות שנקבעו ללקויי השמיעה בהתאם לתקנה 12 לתקנות אלו").
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 22.2.18 אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 58% והכל בהתאם לפריטי הליקוי הקבועים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956.
לגבי נכותו עקב תיסמונת תעלה הקארפלית 10% לצד ימין סעיף 31 4א' ולצד שמאל 5% לפי סעיף 31 4 א מ 1/7/16 על פי בדיקת EMG לגבי איבחנה של רדיקולופתיה צוארית ומותנית לא נימצאו סימנים מוטוריים שמקנים נכות לפי התקנות והבדיקה התחושתית לא היתה מלמדת במובן של ממצאים אלה פיזיולוגיים אין משקל בנושא לקביעת נכות שהיא רק לפי בדיקה קלינית.
...
ראשית אציין כי מקובלת עלי עמדת המשיב שהנחיית פסק הדין אשר מורה לוועדה לשקול עמדתה מחדש טומנת בחובה את שיקול דעתה המקצועי לבצע בדיקה חדשה.
בכל הנוגע לטריגר פינגר מקובלת עלי טענת המערער כי נכות יש לקבוע בהתאם לממצאי הבדיקה הקלינית ככל שהם מעידים על פגם תפקודי.
סוף דבר: עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים (נכות כללית) אשר תשקול עמדתה מחדש בתחומים הבאים: בתחום הנוירולוגי - תתייחס בהחלטתה לפער בין בדיקתה הקלינית בישיבתה הראשונה לעומת ממצאיה בבדיקה הקלינית לאחר פסק הדין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 26/3/12 ("הועדה").
לעניין הנכות שנקבעה למערערת בכפות הידיים: המערערת טענה כי היה מקום לקבוע נכות בגין כריתת גנגריון ונוירופתיה אולנארית בנפרד מהנכות בגין תיסמונת התעלה הקארפלית.
בעיניין זה הסכים המשיב, כי יש להחזיר את עניינה של המערערת לועדה, על מנת שתשוב ותשקול קביעתה בדבר הנכות בכפות הידיים, ובין היתר תידון בטענת המערערת לנכות בגין כריתת הגנגליון, וכן בטענתה לכאבים במרפק דו צדדי, כאמור במסמך רפואי מיום 8/8/10.
עניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים, בהרכב זהה, על מנת שתפעל באופן הבא: (א) הועדה תשוב ותשקול קביעתה בדבר הנכות בכפות הידיים, ובין היתר תידון בטענת המערערת לנכות בגין כריתת הגנגליון, וכן בטענתה לכאבים במרפק דו צדדי, כאמור במסמך רפואי מיום 8/8/10.
...
לטענת המשיב, מרבית טענות המערערת דינן להידחות שכן לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.
לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: ליקויים בתחום הנפשי: לטענת המערערת, הוועדה לא התייחסה לכך שהמערערת נמצאת במעקב קבוע ונוטלת טיפול תרופתי.
בעניין זה, מקובלת עלי טענת המשיב, כי אין מדובר במסמכים מהותיים הדורש התייחסות הוועדה.
לאור האמור, גם טענה זו דינה להידחות.
אשר על כן, הערעור מתקבל בחלקו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

זהו ערעור המוסד על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 17.06.20 (להלן: "הועדה"), אשר קבעה למשיב נכות בשיעור 9.75% (5% בגין CTS ימין ו- 5% בגין CTS משמאל) החל מ- 03.11.13 (להלן: "ההחלטה") .
טענות הצדדים להלן פירוט טענות המערער: טעותה הראשונית של הועדה היא בכך שדנה וקבעה נכות בגין תיסמונת ה- CTS מימין עת פסק הדין בהליך ההכרה שלל ההכרה בפגימה זו. מאחר וההכרה בתיק זה נעשתה על בסיס תביעת מקרוטראומה, הועדה אינה כפופה לפסיקה דוגמאת הילכת זכי מזרחי האומרת, כי באם פקיד התביעות לא שלל קשר סיבתי ביחס לפגימה מסוימת או אז עוברת הסמכות לועדה.
. תנאי עבודתו, כפי שתוארו בהחלטת ביה"ד- סביר שגרמו להופעת התיסמונת התעלה הקארפלית התחושתית בשורש כף היד השמאלית" (ההדגשות לא במקור) בכל הנוגע לחוות דעת המומחה מטעם המשיב, ד"ר ראובן יעקובוביץ, הקובע תיסמונת CTS בשתי הידיים, קבע ד"ר פעילן את הדברים הבאים: "עיינתי בחוות דעתו של ד"ר יעקובוביץ ראובן, מומחה ברפואה תעסוקתית, מיום 26.11.13, הקובע כי תיסמונת CTS דו"צ בשורשי כפות הידיים ותסמונת קוביטלית מימין הנם כתוצאה מתנאי עבודתו.
...
להלן פירוט טענות המשיב: א. המשיב טען כי דין הערעור להידחות.
לסיכום, טוען המשיב כי בשעה שהמומחה מטעם בית הדין קבע כי CTS ביד שמאל, אין בכך כדי להעלות או להוריד מאחר והמחלה של המשיב מסוג CTS קיימת, ולפיכך ככל שהמחלה נוגעת לצד אחר, אין מקום לשלול זאת לאור קביעת המומחה שנודעת לשאלה בקשר זיבתי לעצם קיום CTS כתוצאה מהתאונה אשר הוכרה.
לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן, המשיב הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בתסמונת תעלה קרפלית (CTS) ותסמונת תעלה קוביטלית, מהם הוא סובל לטענתו בכפות ידיו, כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.
סוף דבר- הערעור של המוסד מתקבל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

על החלטת הועדה הרפואית לעררים הגיש המערער ערעור לבית דין זה במסגרת תיק ב"ל 60627-01-20 וביום 04.08.20 ניתן פסק דין מנומק אשר קיבל ערעור המערער והורה כדלקמן: "עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות), בהרכבה מיום 17.12.19 על מנת שתפעל כדלקמן:
CTS: הועדה תשקול ותנמק קביעתה בנוגע לקיומה של תיסמונת תעלה קארפלית אצל המערער, תוך היתייחסות ללשון פריט הליקוי הרלוואנטי.
בית הדין גם השיב את עניינו של המערער בעיניין ה- CTS אך המערער שבע רצון מהחלטת הועדה להעניק לו 5% נכות והוא אינו מלין לגביה.
" בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שהועדה אינה כבולה להנחיות פנימיות אלה של המוסד לביטוח לאומי, על הועדה היה להפעיל שיקול דעת עצמאי ולבחון את מימצאי בדיקת השינה שהוצגה לפניה; לחלופין, על הועדה היה לשקול עצירת הדיון ומתן אפשרות למערער להציג בפניה בדיקת שינה ממעבדה מוסמכת ולדון בטענת המערער בעיניין קביעת נכות בגין תיסמונת דום נשימה בשינה באופן עינייני, ולא להסתפק בדחיית הטענה על הסף בנימוק סתמי שגוי ויחיד לפיו, בהתאם ל"תקנות המל"ל אין להתייחס לבדיקת שינה ביתית".
...
נימוק שכאמור נדחה על ידי בית הדין בהיותו "נימוק סתמי שגוי ויחיד". לפיכך, מצאתי, כי דין הערעור להתקבל בהתייחס לקביעת מועד התחולה, באופן בו יוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) באותו הרכב, על מנת שתשקול מחדש את קביעת מועד התחולה תוך התייחסות לבדיקה הביתית.
ככל שהוועדה סבורה כי אינה מקבלת את מועד התחולה בהתאם לבדיקה הביתית, עליה לנמק את החלטתה באופן ענייני ושניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה, ולא להסתפק בנימוק כי המדובר "בבדיקה ביתית". סוף דבר על יסוד כל האמור, דין הערעור להתקבל.
המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו