מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת ועדה לעררים (נפגעי עבודה) בעניין נכות בגין פיברומיאלגיה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 4/11/13 (להלן: "הועדה"), אשר דחתה את ערעורה של המערערת והותירה על כנה את הנכות שהותאמה למערערת בשיעור 10% בגין מחלת הפיברומיאלגיה, ללא הפעלת תקנה 15 (להלן: "החלטת הועדה").
על החלטה זו הוגש ערעור אשר בעקבותיו ניתן פסק דין מיום 18/11/12 בתיק ב"ל 26448-06-12 (להלן: "פסק הדין המחזיר"), אשר הורה לועדה לפעול כדלהלן: "22.1. עניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתידון בשנית בעיניינה של המערערת, כמפורט להלן:
בענין הטינטון – הועדה תידון בשאלת התאמת נכות בגין טינטון למערערת, בשים לב לתוצאות בדיקת הטינטון מיום 11/10/11.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועיינתי במסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, מצאתי כי דין הערעור להתקבל ברובו, ואפרט.
אשר על כן אני סבור כי אין מקום לפסוק נכות אך ממליץ להתייעץ בענין זה עם נוירולוג.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העירעור נסוב על החלטת הועדה ולפיה אין להגדיל את שיעור הנכות של המערער לפי תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות).
] "עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), על מנת שתשקול מחדש את השאלה האם יש להעניק למערער נכות בגין מחלת פיברומיאלגיה הנטענת.
גם החלטה באשר לגובה אחוזי הנכות בגין פיברומיאלגיה נומקה בנימוק תלוש וקלוש, המלמד על תיפקודה של הועדה.
...
] הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.
] "לצורך הפעלת התקנה נדרשים אם כן שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת לחזור לעבודה או לעיסוק שלפני הפגיעה; וירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו של הנפגע בעקבות הפגיעה. במקרה שלפנינו הוועדה קבעה בהחלטתה כי המבקש יכול לחזור לעבודה סדירה במקצועו שכן 'אין בפגיעה כדי למנוע ממנו לעסוק בעבודתו באופן מלא'. לא שוכנעתי כי נפל פגם כלשהו בקביעה רפואית-מקצועית זו, ומשכך בדין קבעה הוועדה כי אין מקום להפעיל את התקנה, ללא צורך להידרש לירידה בהכנסותיו של המבקש (ככל שישנה כזו)". בנסיבות אלה לא מצאתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה שלא להגדיל את שיעור הנכות הרפואית שנקבעה למערער מכוח תקנה 15 לתקנות.
סוף דבר הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עו"ד: תאונת דרכים מינואר 2017 שהועדה דרג א קבעה כי אין נכות בגין הצואר והגבלה מזערית בתנועות הגב בשיעור של 5 אחוזים ומכך נוכו 5 אחוזים בגין העבר והועדה הראומטולוגית קבעה כי המערער קובע מפיברומיאלגיה אך ניתקה את הקשר הסיבתי לתאונה.
המסגרת המשפטית סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 מסמיך את בית הדין לידון בעירעור על החלטה של הועדה הרפואית לעררים בענף נפגעי עבודה בשאלות משפטיות בלבד.
כאן המקום לציין כי במסגרת התיקון האחרון שנערך בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) (תיקון) התשפ"ב – 2021 התווסף פריט ליקוי 92 המגדיר את תיסמונת הפיברומיאלגיה כליקוי ספציפי, ומשכך היה מקום כי ועדת הערר תיתן דעתה לפיברומיאלגיה גם בהיבט זה. נוכח האמור לעיל מצאתי לקבל את טענות המערער כי נפל פגם משפטי בהחלטת ועדת הערר בשאלת הפיברומיאלגיה וכי היה על ועדת הערר להפנות אותו ליועץ מתחום הראומטולוגיה, על מנת שעניינו ייבחן על ידי מומחה לעניין הנידון.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק, ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, וזאת מהטעמים המפורטים להלן.
מעיון בפרוטוקול ועדת הערר עולה כי המערער התלונן גם בפניה, באמצעות בא כוחו, על הפיברומיאלגיה, וציין בהקשר זה: "אי אפשר להתעלם מנושא כאב הדומיננטי אצל המערר מטופל כבר שנים במרפאות כאב טופל בתרופות מקבל קנביס ברישיון מטופל בזריקות בעבר תחת שיקוף היום סטרואידים, לדוקאין במקביל לכל זה אובחן כסובל מפוסט טראומה והתפתחו אצלו תנועות של דיכאון כעסים עצבנות קשיי שינה עייפות כרונית ירידה במשקל וכאבים קשים לכל הגוף. היות ורק בשנת 2020 צוות מרפאת הכאב הפנה אותו לבדיקה ראומטולוגית הוועדה הראשונה שללה קשר סיבתי עקב הזמן הרב שחלף לתאונה. כך יוצא שלמעשה המערר שמטופל באינטנסיביות כבר הרבה שנים נופל בין הכיסאות בין ועדה אורטופדית שקבעה 5 אחוזי נכות בלבד לבין ועדה ראומטלוגית שמצאה פיברומיאלגיה אך לא קושרת אותו לתאונה." לאחר כל אלה ועדת הערר ציינה במסגרת מסקנותיה: "הוועדה אינה מוצאת קשר סיבתי בין התלונות הקשורות לפיברומיאלגיה לתאונת הדרכים הנידונה". קביעת ועדת הערר כי לא מצאה קשר סיבתי בין התלונות לפיברומיאלגיה והתאונה היא קביעה סתמית, לאקונית הנעדרת הנמקה מינימאלית ומשך היא בגדר מסקנה ולא הנמקה עליה ניתן להעביר ביקורת שיפוטית.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להתקבל ביחס לפיברומיאלגיה כדלקמן: עניינו של המערער יוחזר לוועדת הערר (נפגעי עבודה ) בהרכבה מיום 13.4.2022 על מנת שתשקול בשנית את קביעתה בעניין שאלת הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים לפיברומיאלגיה לאחר שתיוועץ עם ראומטולוג.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 16.8.21 אשר היתכנסה מכוח פסק דין וקבעה למערערת נכות זמנית בגין פיברומיאלגיה בשיעור 5% וכן קבעה כי לא נותרה נכות יציבה בגין הצואר (להלן – הועדה).
נוכח האמור, על היועץ לידון בנכות היציבה והועדה תיקבע מסקנותיה לאחר חוות דעתו הנוספת בעיניין זה. בכל הנוגע לגובה הנכות, אמנם מדובר בשאלה רפואית מקצועית, אשר ככלל בית דין זה אינו מיתערב בה אלא שבמקרה הנידון ההחלטה אינה ברורה ולכן יש להשיב את התיק לדיון חוזר גם לעניין זה. היועץ קבע, כי חומרת התיסמונת קלה משום שהמערערת חזרה לעבודתה.
...
מסקנה זו של הוועדה היא בבחינת טעות שבעובדה, שכן היא אינה נובעת מחוות דעת היועץ.
בעניין זה מקובלת עליי עמדת המערערת, כי קביעה זו מעוררת קושי, שכן לא זו בלבד שלא נערך בירור לגבי אופן החזרה לעבודה, אלא שבוועדה מיום 4.11.19 צוין במפורש, כי המערערת חזרה לעבוד במקום עבודה אחד בלבד, ולא חזרה לעבודה כמדריכת הליכה.
סוף דבר – הערעור מתקבל בחלקו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 8.12.22 במסגרתו העלתה הועדה את דרגת נכותו של המערער מ-48% ל-56%.
בהמשך לפסה"ד המחזיר נבדק המערער על ידי הפסיכיאטר ד"ר אידלמן, אלה ממצאיו - "בבדיקה – נעזר בקב בהליכתו מסודר בהופעתו החיצונית, משת"פ בבדיקה אפקט מעט ירוד, עונה ללא עיכוב, קצב דיבורו תקין. התלונן על כך שחייו השתנו בגלל מצבו הגופני. התלונן על כאבים. דיווח על צימצום בקשריו החברתיים עקב תחושתו שבסביבתו לא אוהבים לשמוע את תלונותיו על מצבו. ללא עדות לסימנים פסיכוטיים שיפוט ותובנה תקינים. הועדה עיינה בסיכומי פגישות עם פסיכולוגית החל מ 20.1.19 ועד 20.5.19 בו מתוארת דרך היתמודדות של התובע עם מצב גופני וניתוחים שעבר. מתאפיין כאב כרוני. תעודה רפואית של ד"ר ברבר אשר קובע שמצבו של התובע תואמת 30% נכות בשל מצב דכאון וחרדות. וכמו כן הוצגו חוות דעת של ד"ר רסקין מ 30.8.20 ו 28.11.21 בהם מוערכת נכותו של התובע כ 15% במסמך המוקדם יותר ו 10% במסמך המאוחר יותר בגין הפרעת היסתגלות". הפוסק סיכם את הדיון כי לדעתו, "יש קש"ס בין מצבו הנפשי לתאונה הנדונה. הנ"ל סובל מהפרעת היסתגלות עם סימני דכאון קלים מאוד, המתאימה ל-5% נכות לפי 34(ב)1-2 מותאם. אך נכות זאת מהוה פגימה נלווית לתיסמונת פיברומיאלגיה ולכן בהתאם לתקנות המעודכנות יש לנכות 5% בגין פיברומיאלגיה שיקבל. הפוסק אינו מקבל את מסקנותיהם של פרופ' ברבר וד"ר רסקין בנוגע לגובה הנכות בגלל שוני בממצאים, לדעת הפוסק מצבו קרוב לתגובה נורמאטיבית לאור מצבו הגופני, הממצא האובייקטיבי שנצפה היה ירידה קלה באפקט". לאור זאת המליץ הפוסק כי יש לקבוע למערער דרגת נכות בשיעור 5% ממנה יש לנכות 5%, כך שדרגת נכותו בתחום זה תהא בשיעור 0%.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בערעור, בכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו.
לענין זה מקובלת עלי עמדת המשיב ולפיה סעיף הליקוי הייעודי חל לגבי מי שעניינו נדון בוועדה הרפואית לעררים מיום התחילה ולאחריו – דהיינו, מיום 1.3.22 ואילך.
איני מקבלת עמדה זו. תסמונת הפיברומיאלגיה היא תסמונת מורכבת שלה רבדים רבים בתחומים רפואיים שונים – לרבות בתחום הנפשי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו