ערעור על החלטת וועדת ערר ביטוח לאומי

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 31.7.18 (להלן – הועדה) אשר היתכנסה מכוח פסק דין ושבה על הקביעה כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 10% החל מיום 18.3.15 בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 ומבלי לקבוע נכות זמנית.

על כן, מקום בו המשיב אינו מציין במכתב ההחלטה את פרק הזמן העומד לרשות המבוטח להגיש ערעור על החלטת הועדה, אין להעלות טענת היתיישנות (ראו: עב"ל 31/98 אליהו סולן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד, 488).

...

. הסדר הטוב מחייב, במקרה כגון זה העומד לדיון, שהוועדה הרפואית תנתח את חוות-הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על הנראה בעיניה כטעות בחוות-דעת, ותנמק שלילת מסקנה שבחוות-הדעת.

במצב דברים זה, נראה, כי דעתה של הוועדה נעולה ויש הצדקה להיעתר לבקשת המערער להעביר את המקרה לוועדה בהרכב חדש.

סוף דבר עניינו של המערער יועבר לוועדה בהרכב חדש אשר תדון בערר שהוגש על החלטת הוועדה מדרג ראשון מיום 29.5.16.

דיון והכרעה בהתאם להלכה מוסמך בית הדין לעבודה להאריך מועד להגשת ערעור על החלטת ועדות רפואיות מכוח תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – תקנות בית הדין) ( ראה: עב"ל 33351-11-12 מוחמד דולאני – המוסד לביטוח לאומי (26.9.17), להלן גם – עניין דולאני).

המועד להגשת ערעור על החלטת ועדה לעררים נקבע בתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל"ז-1977 (להלן – התקנות) ובהתאם לתקנה 2 לתקנות עומד על 60 ימים.

...

לסיכום: המבקשת לא פעלה בשקידה ראויה וסבירה בעת הגשת הערעור.

לסיכום, טיעוני המבקשת אינם עולים כדי טעם מיוחד להארכת מועד כפי שפורט בהרחבה לעיל.

לסיכום, הבקשה להארכת המועד נדחית.

תקנה 1 לתקנות קובעת כי: " 'החלטה' - כל אחת מאלה: החלטה של ועדה רפואית לעררים כאמור בסעיף 123 לחוק, החלטה של ועדה רפואית לעררים או של ועדה לעררים כאמור בסעיף 213 לחוק, או קביעת דרגת נכות כאמור בסעיף 10 לחוק". תקנה 2 לתקנות קובעת כי: " ערעור על החלטה יוגש לבית הדין האיזורי לעבודה תוך שישים ימים מהיום שבו נימסרה ההחלטה למערער...". על פי הלכה עדכנית בית הדין מוסמך להאריך מועד להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית מכוח תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (עב"ל 33351-11-12 דולאני – המוסד לביטוח לאומי (26.9.17)).

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל.

סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתדון בשאלת הפעלת תקנה 15 במנומק.

רקע לערעור ביום 24.05.2021 הגיש המערער לבית דין האיזורי לעבודה חיפה הודעת ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן- הועדה הרפואית) מיום 26.03.2021 אשר קבעה למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור של 10% החל מיום 05.08.2018.

ביום 03.11.2022 נתן בית דין זה תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים, על ידי מותב תלתא מפי כבוד סגן נשיאת בית הדין הארצי לעבודה הש' אילן איטח, שבו נקבע כי, עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית של המשיב באותו הרכב על מנת לברר את עניינו בתחום הנפשי, הפרעות השינה ותחום העור כמפורט בפסק הדין בבר"ע. ביום 15.02.23 הגיש המערער ערעור לבית דין האיזורי לעבודה חיפה [ב"ל 35277-02-23 יבדיב –המוסד לביטוח לאומי] על ההחלטה החוזרת של הועדה הרפואית, אשר דנה בעיניינו של המערער בהתאם לפסק דינו של בית דין זה בבר"ע (להלן-העירעור השני).

...

בית הדין קמא הגיע למסקנה כי לאחר בחינת טענות המערער הוא לא מצא כי הן מעידות כי דעתו נעולה וכי קיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

כן אני סבורה כי המקרה דנן אינו נכנס לגדר "מקרה קיצוני" הדורש את התערבותה של ערכאה זו. כמו כן, לא מצאתי מקום להתערב במסקנתה של הש' אלקאסם כי אין מקום לפסילתה מלדון בתיק בשל עבודתה בעבר במשיב.

נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי כי המערער הוכיח קיומו של חשש ממשי ל"נעילת" דעתה של השופטת אלקאסם בשל ההליך הקודם, וכן לא מצאתי כי קיים חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים בניהול ההליך על ידי השופטת אלקאסם, ומשכך דינו של ערעור הפסלות להידחות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

באופן דומה, פסק בית הדין הארצי בעיניין דולאני[footnoteRef:5], כי תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה מסמיכה את בית הדין להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטות ועדות ערר של המוסד לביטוח לאומי וזאת בהתקיים טעם מיוחד לכך.

...

על רקע האמור, התובע טוען כי מחלת הסכרת ממנה הוא סובל התפרצה אצלו בשל האירוע החריג/המיוחד מיום 22.10.2018 וכי מאחר והמחלה נגרמה תוך כדי ועקב העבודה, יש להכיר במחלה כתאונת עבודה.

עיקר טענות הנתבע יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, שעה שהתביעה הוגשה בניגוד למועדים הקבועים בתקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי.

] לאור כל האמור לעיל, שוכנענו, כי אכן התרחש בעבודת התובע ביום 22.10.18 אירוע שיא מיוחד וכי בנסיבות אלה, יש מקום למנות מומחה רפואי אשר יבחן את שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע המיוחד מיום 22.10.18 לבין פרוץ מחלת הסכרת אצל התובע.

החומר הרפואי שצורף כנספח 2 לכתב התביעה מתייחס ליום 13.12.2018 וצוין בו "תחושת יובש, צימאון, השתנה ושתייה מרובה בחודש האחרון". על כן, לא מצאנו לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לקיומן של תופעות אלה במסגרת העובדות שיועברו למומחה מטעם בית הדין.

זאת ועוד, מצאנו כי יש להעביר למומחה גם את הצהרת התובע לפני חוקר הנתבע לעניין מצבו הנפשי בחודש יולי 2018.