ערעור על החלטת הרשות לניירות ערך בדבר עבירות ניירות ערך

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת חופית גרשון יזרעאלי; סע"ש 54-01-18) מיום 6.10.2021, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לקבל לידיו העתק מפוליסת הביטוח של המשיבה שעניינה כסוי הנזקים שנגרמו לטענתה על ידי המבקש לקרנות הפנסיה בניהולה.

בחודש דצמבר 2015 הורשע המבקש על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד והלבנת הון.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת ההחלטה, בקשת רשות הערעור וכלל חומר התיק, הגעתי למסקנה לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא קבלת תשובת המשיב.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

עילות התביעה פורטו בסעיף 2 לבקשת האישור כדלקמן: קיומם של פרטים מטעים בתשקיף המשיבה 1 מיום 27.7.00 - כמשמעות הדבר בחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968; קיומם של פרטים מטעים ואי דיווח נאות בדוחות הכספיים השנתיים של משיבה 1 בשנים 2000, 2001; הפרת חובות הנאמן כלפי מחזיקי אגרות החוב נושא ההנפקה; הפרת חובות הזהירות, המיומנות, האמון ותום הלב המוטלות על המשיבים כלפי מחזיקי האג"ח מכח דיני החברות דיני החוזים דיני ניירות ערך ודיני הנזיקין; והפרת חובות חקוקות כמשמעותן בפקודת הנזיקין, התשכ"ח-1968.

יצוין כי במהלך השנים החברה ומספר חברי דירקטוריון הורשעו בעבירות לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת מינוי התובע החלופי (רע"א 2590/17) נמחקה, בהסכמת הצדדים, ביום 2.10.2018.

יתרת סכום הפשרה, בנכוי הוצאות ההסדר, ההחזר לרשות ניירות ערך והגמול לתובע הייצוגי ושכ"ט לב"כ הקבוצה (כמפורט להלן) תועבר אל הקרן לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד לפי סעיף 200ג)(2) בחוק תובענות ייצוגיות.

...

אני סבורה כי יש חשיבות ציבורית לתובענה הייצוגית ככזו בכלל, ובתחום שהוגשה, בפרט.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.

לפני בקשה להורות על משפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) בעניינינו של המבקש, מר סטפן מנדל, אשר הורשע בעבירה של הפרת הוראת סעיף 15 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק ניירות ערך) כדי להטעות משקיע סביר, וזאת בנגוד לסעיף 53(א)(1) לחוק ניירות ערך, ובעבירה של בריחה ממשמורת חוקית, שהוא היה נתון לה בשל עבירה פלילית, וזאת בנגוד לסעיף 257(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

כן נטען כי הפעולות נעשו על-ידי: האגודה, המבקש ומר עמוס בן **** דורון (נאשם נוסף), ביודעין, ללא פירסום של תשקיף, שרשות ניירות ערך התירה את פירסומו ותוך הטעה של משקיע סביר.

בהמשך לכך יש לציין כי סעיף 208א(א) לחוק סדר הדין הפלילי מסמיך את בית המשפט לבטל את ההחלטה על דחיית העירעור מחמת אי התייצבות של המערער, אם השתכנע כי: "...היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עוות דין". מכוח האמור לעיל – ההלכה היא כי ערעור עשוי להדחות על הסף במקרים שבהם המערער נימלט מאימת הדין (ראו: ע"פ 1903/99 חסין נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(2) 429, 431 (2001); ע"פ 6429/05 רן נ' מדינת ישראל (17.07.2005)).

...

גם לגופו של עניין המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות, מכיוון שלא הוצגה תשתית מספקת לביסוסה של עילה למשפט חוזר.

בהמשך לכך יש לציין כי סעיף 208א(א) לחוק סדר הדין הפלילי מסמיך את בית המשפט לבטל את ההחלטה על דחיית הערעור מחמת אי התייצבות של המערער, אם השתכנע כי: "...היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין". מכוח האמור לעיל – ההלכה היא כי ערעור עשוי להידחות על הסף במקרים שבהם המערער נמלט מאימת הדין (ראו: ע"פ 1903/99 חסין נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(2) 429, 431 (2001); ע"פ 6429/05 רן נ' מדינת ישראל (17.07.2005)).

לגישתי, בנסיבות מקרה זה מוצדקת איפוא המסקנה כי יש למצער למחוק על הסף (ולא לדחות על הסף, כעתירת המשיבה) את הבקשה שלפניי למשפט חוזר.

בנסיבות אלה אני סבור כי אין המבקש יכול לאחוז בחבל בשני קצותיו ולנצל את ההליך השיפוטי, כך שמצד אחד יידון בית המשפט בבקשתו למשפט חוזר ומן הצד השני הוא ימשיך ויעשה דין לעצמו (עיינו והשוו: מ"ח 2969/14 פניני נ' ועדה מקומית לתכנון ולבניה "שורקות", פיסקה 8 (23.06.2014); מ"ח 6033/11 כהן נ' מדינת ישראל, פיסקה 7 (11.03.2012)).

אני סבור כי המבקש לא עמד בנטל זה, ומשכך מסקנתי היא כי דין הבקשה למשפט חוזר – להימחק על הסף, וכך אני מורה, בכפוף לאמור בפיסקה 16 שלהלן.

השופט י' עמית: ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' נד"ב) מיום 13.3.2011 בת"צ 5286-08-07 ולפיה נדחו חלקים רבים מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית, והיא נדחתה כלפי חלק מהנתבעים.

מאז קריסת החברה ועד היום חלפו, כמאמר המשורר, "כימעט עשרים שנה". בתקופה זו חלו התפתחויות רבות, ובין היתר: החברה ומספר חברי דירקטוריון הורשעו בעבירות לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק) (ת"פ 40136/05); התביעה נגד החתם נדחתה בהסכמה; בעל השליטה נפטר; התביעה נגד ד"ר כמיל משיעור, אחד הדירקטורים, הסתיימה בפשרה (פסק דין מיום 28.6.2015); התובע המייצג הוחלף (בעקבות פסק דין מיום 28.6.2015 בע"א 3103/11) והוגשה בקשת רשות ערעור נגד מינויו של התובע המייצג הנוכחי (רע"א 2590/17); הבקשה לאישור תובענה ייצוגית תוקנה; נגד המשיב 4 ניתן צו כנוס נכסים והוא ביקש לעכב את ההליכים נגדו.

בנושא זה הוגשה בקשת רשות ערעור (רע"א 2590/17) אשר על פי החלטתו של השופט נ' הנדל מיום 31.12.2017 מעוכבת עד להכרעה בעירעור זה. מכל מקום, נתנו דעתנו לטענותיהם של המערער והמשיבים, לא מצאנו בהחלטתו של בית משפט קמא טעות המצדיקה את התערבותנו, ואנו מאמצים את ההחלטה מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

סוף דבר, הממצאים שנקבעו בהחלטתו של בית משפט קמא מקובלים עלינו; אנו סבורים כי ממצאים אלה תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט; ולא מצאנו בהחלטה טעות שבחוק.

...

מסקנה זו מקובלת עלינו, ולכן לא נדרשנו לטענות נוספות שהועלו על ידי המשיבים, כמו הטענה שהמערער לא יכול היה להוכיח ולקשור בין ירידת מחיר האג"ח לבין הפרטים שנטענו להיות מטעים.

סוף דבר, הממצאים שנקבעו בהחלטתו של בית משפט קמא מקובלים עלינו; אנו סבורים כי ממצאים אלה תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט; ולא מצאנו בהחלטה טעות שבחוק.

הערעור נדחה אפוא.

יוער כבר עתה כי בהכרעת הדין נושא העירעור שלפנינו זיכה בית המשפט המחוזי את נבון ווינטראוב (להלן גם: סוחרי דויטשה) מהאשום שיוחס להם ולכן נדרש לקביעות בעיניינם אך ככל שאלו יהיו רלוואנטיות לטענותיהם של אדרי ובן דוד בהליך זה. כמו כן, אשר לורמוס ולירון, אלה נחקרו באזהרה ברשות לניירות ערך (להלן גם: הרשות או הרשות לני"ע) והוזמנו להליך שימוע, אולם בסופו של יום הוחלט שלא להעמידם לדין פלילי.

הנדבך הרביעי לערעורים על ההרשעה בעבירת התרמית עניינו בממצאים שנקבעו על יסוד העדויות שנשמעו לפני בית משפט קמא ובהסתמך על גרסאות המערערים כפי שנמסרו בחקירותיהם ברשות ניירות ערך.

לעניין זה, נטען, כי הודעתו של נבון ברשות ניירות ערך מהוות ראיה משמעותית שנעלמה מטיעוני המערערים; כי, כקביעת בית משפט קמא, עדותו של העד אולסקר, אשר לא נסתרה, תומכת בהוכחת כוונת המערערים להשפיע על שערי ניירות הערך הרלוואנטיים; וכי להודעתו הראשונה של בן דוד ברשות ניירות ערך יש משקל ראייתי לחובתו, ויש לדחות את השגותיו לעניין זה. לעמדתה של המשיבה, אין גם כל מקום להתערבות ערכאת העירעור בהרשעת המערערים בעבירות קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, והרשעה זו מתחייבת עקב הרשעתם בעבירת התרמית.

...

אמנם למעורבים אחרים נערך שימוע, ואפשר שעניינם השפיע גם על האישומים נגד המערערים, אולם בראייה כוללת של הדברים אני סבור שהעיכוב הכולל בשלב זה היה ארוך מהראוי (ראו והשוו ע"פ 7989/17 דשקוב נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (18.4.2018); ע"פ 4434/10 יחזקאל נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (16.3.2011); ע"פ 6922/08 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 44 (1.2.2010)).

בית משפט זה עמד לא פעם על הצורך להטיל קנסות משמעותיים בעבירות כלכליות, כדי שאלו תיהפכנה לבלתי משתלמות גם מן ההיבט הכלכלי: "לצד הטלת עונשי מאסר בעבירות כלכליות ישנה חשיבות רבה לפגיעה בכיסו של העבריין שהורשע בעבירות כלכליות, שכן למען 'התפחתו' של כיס זה בוצעו העבירות לכתחילה. מכאן, שככלל על הקנס להיות גבוה יותר מכפי הסכום שגרף העבריין, או התכוון לגרוף, לכיסו, שאחרת נמצאנו אך משיבים את פירות העבירה אך ללא עונש של ממש" (ע"פ 2103/07 הורוביץ נ' מדינת ישראל, פסקה 342 (31.12.2008)).

סוף דבר: אציע לחבריי כי נקבל באופן חלקי את הערעורים על חומרת העונש כך שעונשו של אדרי יעמוד על 42 חודשי מאסר בפועל ועונשו של בן דוד יעמוד על 22 חודשי מאסר בפועל.