מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות תביעת דמי פגיעה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין ערעור התובע על החלטת פקיד תביעות מיום 25.06.17 בו דחה המוסד לביטוח לאומי את תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין בקע מיפשעתי מיום 25.10.16.
...
נוכח כל האמור לעיל, יש לקבל את התביעה ועל המוסד להכיר בבקע המפשעתי אשר התרחש ביום 25.10.16 כפגיעה בעבודה העונה על כל הנדרש בסעיף 84 לחוק והנדרש על פי הפסיקה.
בדקנו שוב את השאלות אותם הגיש הנתבע ביום 27.06.19 ואת ההחלטה מיום 19.08.19 ומצאנו כי אכן ענה המומחה לשאלות שנשאל, לא בצורה לקונית אלא בצורה מדויקת, תוך התייחסות לכל הנדרש לרבות ספרות מקצועית הנוגעת לאירוע חריף חד פעמי.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, העובדות המוסכמות, שהוכחו, המסמכים הרפואיים שהציג התובע וחוות דעת המומחה, שאין חולק על מומחיותו, הברורה והמפורטת שאין שום הצדקה לסטות ממנה או לחקור עליה, התביעה של התובע להכרה בבקע מפשעתי שארע ביום 25.10.16, דינה להתקבל.
נוכח כל האמור לעיל, הבקשות שנדרש ב"כ התובע להגיש, התגובה לשאלות ההבהרה, הזמן שחלף בעמידת הנתבע על עמדתו חרף חוות דעת המומחה, בנסיבות הליך זה מצדיקות כי הנתבע ישלם לתובע הוצאות בסך 1,000 ₪ וכן ישלם שכר טרחת ב"כ התובע בסך 3,500 ₪.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי בבית הדין האיזורי מתבררת תביעתו של המבקש נגד החלטת המשיב (להלן – המוסד), אשר דחה את תביעתו לקבלת דמי פגיעה בגין מחלת הסוכרת ממנה סובל המבקש.
להלן נימוקיי להחלטה זו. הלכה היא, כי "לערכאה הדיונית שיקול דעת במינוי מומחה רפואי נוסף וככלל ערכאת העירעור אינה נוהגת להתערב בו" (בר"ע (ארצי) 63159-02-20 יגאל כחלון - המוסד לביטוח לאומי (15.3.2020), בפיסקה 2).
זאת, בשל העובדה כי החלטה על מינוי מומחה נוסף או המנעות ממינוי שכזה היא בגדר "החלטת ביניים, הנתונה ככלל לשיקול דעתו של בית הדין האיזורי" (בר"ע (ארצי) 34426-05-18 דמרי רות - המוסד לביטוח לאומי (23.1.2019), בפיסקה 20)).
...
כמו כן, נטען כי הפגמים שנתגלו בתשובות ההבהרה של המומחה יורדים "לשורשו של עניין". לשיטת המבקש, שעה שהמומחה לא נחקר על חוות דעתו ועל תשובות ההבהרה שהגיש, הרי שהספקות שעלו מהם נותרו בעינם ועל כן "ראוי במקרה חריג זה לאפשר מינוי מומחה נוסף, ו/או לזמן את המומחה לחקירה נגדית...". הכרעה לאחר בחינת הבקשה וחומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המוסד.
מקובלת עליי קביעת בית הדין האזורי, לפיה גם לאחר הנחיות נשיאת בית הדין הארצי בדבר מינוי מומחים ויועצים רפואיים מיום 10.9.2019 (להלן – ההנחיות), אשר הגמישו את התנאים למינוי מומחה רפואי נוסף, נותר מינוי כאמור בגדר "חריג" לכלל, לפיו "על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת". כך לפי ההנחיות עצמן (ראו סעיפים 16-17 להנחיות) וכך לפי הפסיקה (ראו לדוג' עב"ל (ארצי) 6949-10-12 יחזקאל בבאי - המוסד לביטוח לאומי (23.2.2015)).
כללו של דבר: הבקשה נדחית, החלטת בית הדין האזורי מיום 23.12.2020 תישאר על כנה.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי וההליכים עד כה בבית הדין האיזורי התבררה תביעת המערער אשר השיגה על החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), לדחות את תביעת המערער לתשלום דמי פגיעה בגין מחלת הסרטן בה לקה לאחר שנות עבודה רבות במיתקן התפזורת בנמל אשדוד (להלן – הנמל).
...
בענייננו, לא מצאנו כי יש מקום לתת משקל לחוות דעתה של ד"ר ציקל שלום, נוכח העובדה כי היא מבוססת על חוות דעתו של ד"ר הוכמן כי המערער חלה ב- SNC, וכמו כן התעלמה תחילה מהיותו של המערער מעשן.
כללו של דבר: דין התביעה להידחות גם על יסוד מכלול חוות הדעת של המומחים הרפואיים מטעם בית הדין בהליך.
סוף דבר – הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתביעה זו עותר התובע כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין ארוע נטען מיום 24.7.2019.
והשאלה העומדת לבירור בעירעור זה היא: באילו צעדים נקט המערער כדי להביא לידי רשומו במוסד? כפי שעולה מפסק-הדין שבערעור, קנה המידה לפיו אומדים את פעלו של המבוטח (עשיית 'המוטל עליו') אינו תום הלב, או העידר כוונה להישתמט מחובת הרישום ו/או חובת התשלום, ואף לא פעולה סידורית בגוף כל שהוא שאינו המוסד".
...
לא מצאנו שיש לקבל את טענות התובע לעניין שינוי גרסה של הנתבע.
עוד לא מצאנו לקבל את טענת התובע לפיה "ייתכן מאוד שטפסי הרישום הועברו באיחור מסניף תל אביב לסניף חולון, אשר ביצע את הרישום בפועל", אשר לא נתמכה בכל ראיה.
סוף דבר המסקנה איפוא כי התובע לא הוכיח כי עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעצמאי במוסד, ולפיכך התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

להלן עיקר טענות ב"כ הצדדים בערעורו של מר פרידמן: טענות מר פרידמן: ביום 28.1.2021 ניתן פסק דין אשר קיבל את התביעה להכרה בפגיעה שעבר מר פרידמן ביום 6.2.2015 כפגיעה בעבודה, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה לדמי פגיעה.
לסיכום לנוכח האמור לעיל - ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת הועדה – נדחה וערעורו של מר פרידמן על החלטת הועדה מתקבל כך שעניינו יוחזר לדיון בפניי הועדה, באותו הרכב שבו היתכנסה ביום 23.11.2022, על מנת שתיתן את דעתה למפורט בסעיפים 12 א-ה לפסק דין זה ותשקול במנומק, על בסיס ממצאיה שלה, יישום פריט ליקוי 32א(1)(ג) לתוספת תקנות.
...
בהעדר התייחסות לכך על ידי הוועדה, יש לקבל את הערעור ולהחזיר את עניינו של מר פרידמן לוועדה על מנת שתתייחס לאמור בסעיף הליקוי, בחוות הדעת של פרופ' גרוס ובדו"ח הנוירוקוגניטיבי וככל שתבקש הוועדה לחלוק על האמור בדו"ח יהיה עליה להפנות ולקיים בדיקות נוירוקוגנטיביות כתנאי לשלילתו.
דיון והכרעה - לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הן ביחס לערעור המוסד לביטוח לאומי והן ביחס לערעורו של מר פרידמן וכן לאחר שבחנתי את כל החומר שבשני התיקים/הערעורים (שאוחדו), הגעתי למסקנה כי דין ערעור המוסד לביטוח לאומי להידחות וכי דין ערעורו של מר פרידמן להתקבל.
לסיכום לנוכח האמור לעיל - ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת הוועדה – נדחה וערעורו של מר פרידמן על החלטת הוועדה מתקבל כך שעניינו יוחזר לדיון בפניי הוועדה, באותו הרכב שבו התכנסה ביום 23.11.2022, על מנת שתיתן את דעתה למפורט בסעיפים 12 א-ה לפסק דין זה ותשקול במנומק, על בסיס ממצאיה שלה, יישום פריט ליקוי 32א(1)(ג) לתוספת תקנות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו