כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי בדבר הפסקת תושבות

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הפסקת התושבות נומקה בכל אחד מהמכתבים בעובדה לפיה "אינך מתגורר בתחום מדינת ישראל בתקופה זו". במכתבים צוין כי המערערים רשאים לערער על הקביעה בתוך 45 ימים ממועד קבלת המכתבים ולהמציא הוכחות לעניין תושבותם, שאם לא כן יקבל האמור במכתבים תוקף של החלטה סופית (להלן – ההחלטה).
משאין חולק, לפי ההחלטה על שלילת התושבות וחזית המחלוקת בהליך, כי המערערים היו תושבי ישראל עד לשנת 2001 (והמערערת היא אף אזרחית ישראלית), נטל ההוכחה והשכנוע בסוגית התושבות יקבע על פי המצב הקודם לתקופה שבמחלוקת: "אם לפני התקופה הרלבנטית היה התובע תושב ישראל, הרי שחובת ההוכחה תוטל על כתפי המוסד להראות כי העתיק את מרכז חייו אל מחוץ לתחומי מדינת ישראל בתקופה הרלבנטית" )עב"ל (ארצי) 470/08 אינאס - המוסד לביטוח לאומי (18.8.2009)).
סוף דבר – ערעור ההורים מתקבל וההחלטה על שלילת התושבות מתבטלת בזה.
...
המוסד טען ב"כתב הגנה ובקשה לסילוק על הסף" שהגיש, כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות נוכח עיתוי הגשת התביעה.
משלא נטען כי מרכז חייהם של ההורים אינו בישראל (ועל פני הדברים הוא באופן מובהק בישראל, כעולה מתצהיר המערער שלא נסתר לעניין זה), דין ערעורם של ההורים להתקבל.
בנסיבות אלה, ומשהדיון סב על החלטה שונה מההחלטה בעניינו של הבן, מצאנו לנכון להחזיר את הדיון בעניינו לבית הדין האזורי, בכפוף להודעת הבן בתוך 30 ימים מיום מתן פסק דיננו כי הוא עומד על טענותיו.
סוף דבר – ערעור ההורים מתקבל וההחלטה על שלילת התושבות מתבטלת בזה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

15/01/2002 ועד 31/03/2009 10/10/1970 ועד 21/07/1991 באפשרותך לערער על החלטה זו בפני בית הדין לעבודה תוך 12 חודשים מיום קבלת מכתב זה. יש לציין, שקביעת מעמד "תושב" כשלעצמה אינה מזכה לגימלאות לפי חוק הביטוח הלאומי ולקבלת שירותים רפואיים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
מלבד השיקולים הערכיים קיימים שיקולים כלכליים, שהפסיקה הכירה בהם כשיקולים "עניינים וסבירים", להפעלת מבחן התושבות כתנאי לזכאות לקבלת גמלאות, שכן למדינת ישראל אין משאבים בלתי מוגבלים והיא נידרשת להקצות את המשאבים הקיימים בהתאם לסדר עדיפויות, כך שעליה לדאוג ראשית לתושביה שלה (עב"ל 375/99 יוסף אייזן – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לג(87), 32); עב"ל (ארצי) 23260-09-10 יוכי לפידות – המוסד לביטוח לאומי (29.4.13)).
גם אם בחלק מההחלטות לא צוין החוב הכספי הנובע מההחלטה בדבר שלילת התושבות, הרי שככל שמדובר בפגם במתן זכות טיעון, הרי שזה נרפא במסגרת בירור תביעה זו. על יסוד האמור והמפורט עד כה, אנו קובעים כי דין התביעה להדחות לאחר שלא הוכח שנפל פגם בהחלטות הנתבע מהחודשים 6/17 ו- 12/17 המורות על שלילת מעמד התושבות של התובע החל מחודש 4/09 עד לחודש 5/17.
...
כל אלה מלמדים על ניתוק זיקת התושבות לישראל בתקופה זו. לא מצאנו שיש בטענות בדבר העסקה על-ידי מעסיק ישראלי במהלך התקופה שמחודש 5/15 ועד לחודש 5/17 כדי לבסס זיקה לישראל המלמדת על תושבות.
לא מצאנו שנפגעה זכות הטיעון של התובע.
גם אם בחלק מההחלטות לא צוין החוב הכספי הנובע מההחלטה בדבר שלילת התושבות, הרי שככל שמדובר בפגם במתן זכות טיעון, הרי שזה נרפא במסגרת בירור תביעה זו. על יסוד האמור והמפורט עד כה, אנו קובעים כי דין התביעה להידחות לאחר שלא הוכח שנפל פגם בהחלטות הנתבע מהחודשים 6/17 ו- 12/17 המורות על שלילת מעמד התושבות של התובע החל מחודש 4/09 עד לחודש 5/17.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לפני ערעור על החלטת מחלקת הגבייה מיום 13.12.2018, לפיה התובעת אינה תושבת ישראל החל מיום 15.5.2015.
אולם, כפי שנקבע בעיניין חנין צלאח עזה: "נטל ההוכחה בדבר תושבות מוטל, ככלל, על הטוען לקיומה (עניין דונייבסקי). עם זאת, סעיף 3 לחוק מירשם האוכלוסין, התשכ"ה - 1965 קובע כי "הרישום במירשם, כל העתק תמצית ממנו וכן כל תעודה שניתנה לפי חוק זה יהיו ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום...". מכאן שתעודת זהות אינה רק אמצעי לזיהויו של אדם אלא גם ראיה - הנתנת לסתירה - לגבי מקום מגוריו (דב"ע נה/0-132 המוסד לביטוח לאומי – חלואני מלכה עלי, פד"ע כט 197 (1995)).
לפיכך, הנטל להוכיח כי התובעת הפסיקה להיות תושבת ישראל במועד זה או אחר רובץ על כתפי הנתבע.
כפי שנכתב בב"ל (ת"א) 10339-07-18 חדרה סרסור נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 16.3.2019) – "אין לקבל את ההנחה כי בהיות בני הזוג יחידה משפחתית אחת, לא ניתן לראות כל אחד מהם כבעל מרכז חיים נפרד." (פס' 24 והאזכורים שם, ערעור המוסד לביטוח לאומי נמחק לבקשתו).
...
הגם שדוחות החוקרים כשלעצמם אינם משקפים תמונה מלאה ביחס לתקופה זו, עדותה הפתלתלה ותשובותיה הסותרות של התובעת הובילו למסקנה זו. כך, ציינה בטופס דין וחשבון (נ/1) כי היא נמצאת בסמוע רק בימים שישי ושבת, אך בתצהיר ציינה כי היא שם מיום חמישי אחר הצהריים עד שבת.
לפיכך, כפי שציין הנתבע, אין מנוס מהגשת תביעה נוספת המתייחסת לתקופה המאוחרת למועד הגשת התביעה, ולהציג במסגרתה את הראיות התומכות לטענתה בתושבותה בתקופה זו. במסגרת התביעה דנן לא ניתן להכריע ביחס למועדים המאוחרים למועד הגשת התביעה.
סוף דבר דין התביעה להתקבל בחלקה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 13401-06-22 16 נובמבר 2022 לפני: כב' השופט בועז גולדברג המערער מוסטפא חסארמה ע"י ב"כ: עו"ד עידן שטרית המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד פסק דין
רקע לפי העולה מהתיק, המערער יליד 1961, ובמועדים הרלבאנטיים לארוע, כיהן כראש הרשות המקומית ביישוב "בענה- נוג'ידאת". ביום 11.06.13 נגרם למערער "ארוע מוחי" עקב "התפרצות של תושבים כלפיו". ארוע זה הוכר על ידי המשיב כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
על החלטה זו הוגש ערר, אליה צורף אישור רפואי של ד"ר עידית ורבר, מומחית בנוירולוגיה, אשר קבעה למערער נכויות כדלקמן: 30% בגין חולשת פלג גוף עם פרונציה סימנים פירמידאליים והפרעה תפקודית ביד דומינאנטית לפי סעיף 29(1), 10% בגין ירידה קוגניטיבית לפי סעיף 32(א)(1)(II) ו- 10% בגין כאבי ראש כרוניים לפי סעיף 29(5)(א)(II).
הפסיקה ברורה בנושא, די לה לועדה כי תנמק מדוע ממצא זה או אחר אינו קשור לתאונה.
הועדה כלל לא התייחסה לבקשת ב"כ המערער ולמרות אמירה מפורשת באיבחון הנוירופסיכולוגי בדבר טפול תמיכתי, טפול פסיכולוגי ומעקב פסיכיאטרי, הועדה לא ראתה לנכון להפנות עניינו לייעוץ פסיכיאטרי.
...
מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות, מן הנימוקים שלהלן: יש לדחות טיעון המערער בנוגע להפנייתו לייעוץ פסיכיאטרי, שכן לא הגיש כל חוות דעת בתחום הנפשי ועל כן אינו עומד בקריטריונים של הלכת "יהודה סעדיה" ולא היה על הוועדה כל צורך להיוועץ עם מומחה בתחום הנפשי, ודי היה כי בהרכב הוועדה ישבו פנימאי, נוירוכירורג וכירורג אורטופד אשר להם המומחיות המתאימה לדון בתלונות המערער.
בסיכומו של דבר, המאבחן המליץ על טיפול תמיכתי, טיפול פסיכולוגי ומעקב נוירולוגי ופסיכיאטרי.
סוף דבר הערעור מתקבל באופן שעניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 03.04.22, על מנת שתיוועץ עם מומחה בתחום הפסיכיאטרי.
המשיב ישלם למערער, תוך 30 ימים, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי בתביעת חוב שהגיש המערער.
במסגרת זו המערער צירף תצהיר ושב וציין כי במשך כל תקופת העסקתו החברה לא הנפיקה עבורו תלושי שכר, גם חברת יגור לא הנפיקה עבורו תלושי שכר, וכמו כן החברה לא דיווחה עליו לאגף מת"ש. טענות המערער: המערער, תושב השטחים, טען שהוא הועסק כעובד ניקיון, תחילה בחברת יגור שמירה ואבטחה בע"מ, שנתנה שירותים באתר בו הועסק, ולאחר מכן בחברה, שהחליפה את חברת יגור באותו אתר (של חברת מכשירי תנועה).
זאת ועוד, לעניין הרצף התעסוקתי, מחקירת טקיה נלמד שהמערער לא המשיך אוטומאטית לעבוד באותו מקום, והייתה הפסקה בין העסקתו בחברה לבין תחילת העסקתו בחברת אפיק, כך שעל המערער מוטל הנטל להוכיח שאין מדובר בתקופה שיש בה כדי לקטוע את הרצף התעסוקתי.
סמכות המוסד לביטוח לאומי: בעיניין עחדל"פ (מחוזי מרכז) 66894-10-21 רן שרייבר נ' המוסד לביטוח לאומי (11.1.23) קבע בית משפט זה (כב' השופטת ע. וינברג- נוטביץ') כי ההכרעה של פקיד התביעות בתביעת חוב של העובד היא הכרעה מעין שיפוטית לכל דבר ועניין, שעשויה להתייחס לשאלות עובדתיות ומשפטיות, כגון: הכרעה בסטטוס של העובד.
...
לסיכום, הנאמן ציין כי טקיה לא חלק על העסקתו של המערער, אך מסר שהמערער הועסק בחברה עד לשנת 2012, אז החברה צמצמה את פעילותה באופן משמעותי.
לאור האמור, אני מורה כדלקמן: המערער ימציא למוסד לביטוח לאומי את כל המסמכים מתיק התביעה בבית הדין לעבודה – בתוך 20 ימים מהיום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו