הבנק, לנוכח היתעלמות המערער מן ההתראות שקבל והמשך היתנהלותו הפסולה בחשבון, החליט לסרב שיקים שהופקדו בחשבון, כל עוד הייתה יתרה בחשבון מסיבת "פעילות אסורה על פי דין" (נספח ב לכתב התשובה), וכאשר לא הייתה יתרת זכות בחשבון מסיבת "אין כסוי מספיק".
המערער טוען כי הבנק מנע מחשבון הבנק להיות ביתרת זכות.
נטען כי סרובו של הבנק לקבל את ההפקדות הללו היה פסול ולא סביר, שכן מנע מן המערער לדאוג ליתרה מספקת בחשבון לצורך פרעון השיקים, על מנת שלא יסורבו מסיבת "אי כסוי מספיק". טענה זו אינה יכולה לעמוד.
יתר על כן, גם אם היה הבנק מאשר את ההעברות והייתה יתרה מספקת בחשבון כך שהשיקים שסורבו מסיבת "אין כסוי מספיק" היו מסורבים מסיבת "פעולה אסורה על פי דין", הרי שלאחר מועד סגירת החשבון ביום 24.09.21, הוצגו בו לפרעון בין התאריכים 7.10.21-15.10.21, 10 שיקים נוספים שסורבו מחמת "אין כסוי מספיק" ו-"חשבון סגור", וזאת על פי דין, וכפי שגם הובהר לו בסעיף 10 למכתב מיום 24.8.21.
באין חולק כי חשבונו הפרטי של המערער שמש הלכה למעשה לצורך פעילות עסקית של החברה, ובאין חולק כי המערער על אף ההתראות שניתנו לו המשיך בפעילות זו, הרי שיש לקבוע כי הבנק הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח קיומה של היתנהלות בלתי תקינה, שהצדיקה היתנהלותו תוך סרוב לאשר העברות הכספים מן החשבון עסקי לחשבון הפרטי, וסרובו לפרוע שיקים שנמשכו לפקודת ספקי החברה.
...
לנוכח כל האמור יש לקבוע, כי לא נטען על ידי המערער, ממילא לא הוכח, כי היה לו 'יסוד סביר להניח' שהבנק מחויב היה לכבד את השיקים המסורבים לפי סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי ובקשתו לגריעת השיקים דינה להידחות.
בין היתר הטענה להתנכלות הבנק כי הפסיד למערער בהליכים משפטיים קודמים ביניהם, שלא מצאתי לה יסוד בראיות, אף להיפך; או הטענה כי לדעת רואה החשבון שלו הפעילות שביצע בחשבון אינה אסורה, שדינה להידחות מן האמור לעיל.
סוף דבר;
הערעור נדחה.