ערעור על החלטת בנק לסגור חשבון עקב שיקים ללא כיסוי

כן נתבקש בית המשפט לקבוע שהחלטת הבנק לסגור את חשבון הבנק של המבקשת באופן מידי "ובאין מפריע ומתריע" נעשתה בחוסר תום לב ובנגוד להוראות הדין, וליתן צו עשה המורה למשיב לכבד את כל השיקים אשר מגיעים לחשבון נשוא בקשה זו, כל עוד המבקשת מפקידה בגינם ו/או עבורם כספים אשר יש בהם בכדי לכסותם.

לעמדת הבנק בתקופה שבין יום 14.03.2022 ועד ליום 06.09.2022 סורבו בחשבון המערערת 14 שיקים מחמת העדר כסוי מספיק, ובעקבות זאת ביום 07.09.2022 שלח הבנק למערער, לפי כתובתה כפי שנמסרה על ידה לבנק, הודעת הגבלה כמתחייב מהוראות חוק שיקים ללא כסוי.

...

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה וטענות הצדדים בהליך הראשון, ניתנה החלטתי מיום 25.12.22 אשר במסגרתה הובהר למבקשת כי לאור מועד הדיון הקבוע בהליך הראשון , ולאור העובדה כי מתנהל הליך באותו עניין לפני בית המשפט, לא מצאתי מקום למתן הצו המבוקש במעמד צד אחד.

המערערת הגישה ערעור על הגבלת חשבון הבנק שלה אצל המשיב, לפי סעיף 10 לחוק שקים ללא כסוי, התשמ"א-1981.

טענות המערער ושיקים נשוא המחלוקת המערערת משיגה על החלטת הבנק המשיב לסרב שני שיקים שנמשכו מחשבונה שהתנהל אצל המשיב בסניף עכו ושמספרו 228611 (להלן: "החשבון").

6.4 ביום 2.3.22, כך לפי תצהירו של מר בכרי, יצרה עימו קשר נציגה מטעם הבנק, הודיעה לו שהחשבון עומד להכנס להגבלה ושהשיקים שלא יכובדו לאחר סגירת החשבון ייחשבו כשיקים ללא כסוי.

כן הוסיפה המערערת בטיעוניה המשפטיים שהיא לא נדרשה להפקיד כספים בחשבון כנדרש עפ"י סעיף 7(א) לחוק שיקים ללא כסוי וכי מטעמים אלו ובשל הסכמה בין המערערת לבין נציגי הבנק שהשיקים יכובדו, היה על הבנק לכבדם ויש בכך להוות טעם לגריעת ממניין השיקים בגינם הוגבל החשבון.

...

טענה זו אין בידי לקבל.

טענות כלליות של המערערת לעניין חובת הבנק לאפשר לה חריגה ואי מסירת הודעה בדבר צורך בהפקדה; עיינתי עיון יסודי בתצהיר נציג המערערת והגעתי לכלל מסקנה שהטיעונים שנטענו בו, נטענו בחלקם באופן סתמי ביותר ובחלקם בחוסר רלוונטיות לשיקים נשוא הערעור.

מכל האמור, לא מצאתי כי המערערת הוכיחה את טענותיה לעניין שני השיקים ועל כן, אני דוחה את הערעור.

הבנק, לנוכח היתעלמות המערער מן ההתראות שקבל והמשך היתנהלותו הפסולה בחשבון, החליט לסרב שיקים שהופקדו בחשבון, כל עוד הייתה יתרה בחשבון מסיבת "פעילות אסורה על פי דין" (נספח ב לכתב התשובה), וכאשר לא הייתה יתרת זכות בחשבון מסיבת "אין כסוי מספיק". המערער טוען כי הבנק מנע מחשבון הבנק להיות ביתרת זכות.

נטען כי סרובו של הבנק לקבל את ההפקדות הללו היה פסול ולא סביר, שכן מנע מן המערער לדאוג ליתרה מספקת בחשבון לצורך פרעון השיקים, על מנת שלא יסורבו מסיבת "אי כסוי מספיק". טענה זו אינה יכולה לעמוד.

יתר על כן, גם אם היה הבנק מאשר את ההעברות והייתה יתרה מספקת בחשבון כך שהשיקים שסורבו מסיבת "אין כסוי מספיק" היו מסורבים מסיבת "פעולה אסורה על פי דין", הרי שלאחר מועד סגירת החשבון ביום 24.09.21, הוצגו בו לפרעון בין התאריכים 7.10.21-15.10.21, 10 שיקים נוספים שסורבו מחמת "אין כסוי מספיק" ו-"חשבון סגור", וזאת על פי דין, וכפי שגם הובהר לו בסעיף 10 למכתב מיום 24.8.21.

באין חולק כי חשבונו הפרטי של המערער שמש הלכה למעשה לצורך פעילות עסקית של החברה, ובאין חולק כי המערער על אף ההתראות שניתנו לו המשיך בפעילות זו, הרי שיש לקבוע כי הבנק הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח קיומה של היתנהלות בלתי תקינה, שהצדיקה היתנהלותו תוך סרוב לאשר העברות הכספים מן החשבון עסקי לחשבון הפרטי, וסרובו לפרוע שיקים שנמשכו לפקודת ספקי החברה.

...

לנוכח כל האמור יש לקבוע, כי לא נטען על ידי המערער, ממילא לא הוכח, כי היה לו 'יסוד סביר להניח' שהבנק מחויב היה לכבד את השיקים המסורבים לפי סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי ובקשתו לגריעת השיקים דינה להידחות.

בין היתר הטענה להתנכלות הבנק כי הפסיד למערער בהליכים משפטיים קודמים ביניהם, שלא מצאתי לה יסוד בראיות, אף להיפך; או הטענה כי לדעת רואה החשבון שלו הפעילות שביצע בחשבון אינה אסורה, שדינה להידחות מן האמור לעיל.

סוף דבר; הערעור נדחה.

מנהל המערערת אישר את חתימתו על הבקשה לסגירת חשבון, וכן אישר, כי באותה העת היה לו רואה חשבון וגם עורך דין שייעץ לו. כן הוא אישר, כי הבקשה לסגירת חשבון הבנק נחתמה לאחר אספת דירקטוריון שבה התקבלה החלטה לסגור את החשבון, והוא חתום על הפרוטוקול.

ערעור על פי חוק שיקים ללא כסוי מוגבל לעילות הקבועות בחוק עצמו, ועל כן – לא זה המקום לבחון אם בדין נחסמה הפעילות בחשבון, ואם היה על המשיב להסתפק במסמכים ששלח לו מנהל המערערת ולהמנע מחסימת הפעילות.

מדובר, איפוא, בשיקים שסורבו, כהגדרת מונח זה בחוק, וככאלו הם באים במניין השיקים לצרכי הגבלה.

המערערת עצמה ביקשה לסגור את חשבון הבנק, ובטופס הבקשה לסגירת החשבון שעליו חתם מנהלה צוין, בין היתר, כי הבנק יחזיר שיקים שיוצגו לחשבון לאחר סגירתו, וכי אלו יבואו במניין שיקים מסורבים כמשמעותם בחוק (סעיף 7(ג) לטופס הבקשה לסגירת החשבון, שצורף לתגובת המשיב).

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן.

לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.

הבנק מפנה בעיניין זה למכתב מיום 3.8.2021 בו הודיע למערערים על סגירת החשבון, ולכך שבאותו מכתב נכתב כי אם יוצגו שיקים לחשבון לאחר מועד סגירתו הם יוחזרו לפי הדין ויימנו במניין השיקים המסורבים לפי חוק שיקים ללא כסוי.

כמו כן, מקום בו סגירת החשבון נעשית לבקשתו של הלקוח ומטעמיו, קשה יותר לשמוע מפיו טענה כי לא היה ער להשלכות של סגירת החשבון בכל הנוגע להמחאות שנמסרו על ידו טרם קיבל החלטה על סגירתו.

אולם לסברתי, במצב הדברים עליו עמדתי, בו סגירת החשבון נעשתה ביוזמת הבנק כצעד חד צדדי; כאשר בחשבון המערערים היתה יתרת זכות בסכום העולה על סכום שתי ההמחאות האמורות; משלא הוכח כי טרם שסכום זה הושב למערערים באמצעות שיק בנקאי, וידא הבנק עם המערער 1 האם יש המחאות שצפויות להיות מופקדות בגובה סכום זה; משנציגת הבנק לא ידעה להשיב מה הנוהל בסיטואציה בה במועד סגירת החשבון מודיע הלקוח על המחאות הצפויות להיות מופקדות בחשבון; משעולה מהשתלשלות הדברים לעיל כי המערערים לא ביקשו לכתחילה למשוך המחאות בהעדר כסוי אלא התוצאה נוצרה בעקבות סגירת החשבון בידי הבנק, וגם בנותני דעתי לגישה המחמירה המתחייבת מתכלית חוק איסור שיקים ללא כסוי, סבורה אני כי מקרה זה נימנה עם המקרים בהם יש להורות על גריעת שתי ההמחאות עליהן עמדתי מחמת שקולי צדק (וראו והשוו העמדה שהובעה בפסק הדין בעש"א (שלום קרית-גת) 18090-01-10 בוכובזה נ' הבנק הבנלאומי הראשון, סניף באר שבע (12.12.2011)).

...

בנסיבות העניין, ולאחר ששקלתי בדבר, מצאתי להיעתר לכך.

בנסיבות המתוארות לעיל, סבורה אני כי הכף נוטה למסקנה לפיה ראוי לגרוע את שתי ההמחאות מיום 11.10.2021 ומיום 17.10.2021, מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט להורות על גריעת המחאה מחמת שיקולי צדק (ראו: עמית,471-478; עש"א (שלום ראשל"צ) 31602-04-18 טסמה נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ (10.6.2018) והאסמכתאות המובאות שם).

מכל הטעמים עליהם עמדתי הערעור מתקבל בחלקו, ואני מורה על גריעתן של שתי המחאות, המחאה מיום 11.10.2021 (מספר 010559) והמחאה מיום 17.10.2021 (מספר 010719), ממניין השיקים המסורבים.