מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בסעיף 219(א) לחוק חדלות פירעון

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון ע"א 6150/21 ע"א 8472/21 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המערער: שמואל לאופר נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יששכר בר הלל בתפקידו כנאמן לאקסס קרדיט בע"מ 2. הממונה על הליכי חידלות פרעון בקשה לסילוק העירעור על הסף; בקשה לאיחוד דיונים ][]החלטה
הנאמן עתר להורות למערער להשיב לידי החברה את הסכום האמור, בטענה כי מדובר בפעולה המקנה עדיפות לנושים, כאמור בסעיף 219(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חידלות פרעון).
סעיף 349(א) לחוק חידלות פרעון קובע כי פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה הראשונה שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.
אם כן, ההחלטה מיום 10.10.2021 אינה באה כאמור בגדר המקרים המנויים בסעיף 349(א) לחוק חידלות פרעון, ובפרט לא במקרה המנוי בסעיף 349(א)(2) לחוק זה. אולם בכך לא תם דיוננו, שכן כעת יש להמשיך ולבחון את סיווגה של ההחלטה מיום 10.10.2021 בראי כללי העירעור הרגילים.
...
המסקנה היא אפוא כי למערער לא נתונה זכות ערעור על ההחלטה מיום 10.10.2021.
משכך, בשלב זה ובטרם נדונה בקשת רשות הערעור בפני המותב המוסמך, אין מקום להורות על איחוד ההליכים שבכותרת והבקשה נדחית.
אשר על כן, אני מורה כדלקמן: המזכירות תשנה את סיווגו של ע"א 8472/21 מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור, ותתייק בתיק השופט, וכן בתיקי השופטים של ע"א 6150/21, את החלטתי זו. יומן בית המשפט ייקבע את ע"א 6150/21 לדיון בשים לב למועד שבו הוגש.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 44294-07-18 דהן נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' מספר בקשות:33, 35 לפני כבוד השופטת אורלי מור-אל המבקש: יגאל סולימן - נושה משיבים: 1. אייל דהן – החייב 2. אסף שמרת עו"ד, בתפקידו כמנהל המיוחד 3. כונס נכסים רישמי תל אביב החלטה
בהתאם לפקודת פשיטת רגל משהוגשה בקשה לפשיטת רגל על ידי חייב או נושה רשאי בית המשפט ליתן צו כנוס להגנת נכסי החייב (סעיף 6), משניתן צו הכנוס, מופקד המנהל המיוחד לרכז ולשמור על נכסי החייב לקראת מימוש מאוחר יותר לכשיוכרז החייב פושט רגל (דוד האן, דיני חידלות פרעון, מהדורה שנייה עמ' 150 (2018)).
בהקשר זה מעניין להפנות להוראות סעיף 220 לחוק חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חידלות פירעון"), המעניק לבית המשפט סמכות כללית להורות על בטלות הפעולה, מבלי לקבוע שההענקה בטלה כלפי הנאמן ומבלי להתייחס לשלב בו מצוי הליך פשיטת הרגל.
ואכן במקרים בהם בוטל ההליך לאחר מתן צו כנוס ובטרם הוכרז החייב כפושט רגל, הועברו הכספים להוצאה לפועל (ראו לדוגמא: פשר (ב"ש) 53459-02-14 אבי בבר דן מיירה נ' כונס נכסים רישמי באר שבע והדרום (3/2/16), יוער שערעור שהוגש בתיק זה לבית המשפט העליון נדחה לאחר שב"כ המערער הודיעה שאינה עומדת על העירעור בעקבות הערות בית המשפט (ע"א 2053/16 אבי בבר דן מיירה נ' כונס הנכסים הרישמי (25/6/17)).
סעיף 223 (א) לחוק קובע, שאם ביטל בית המשפט פעולה המקנה עדיפות לנושה, פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס, ייכללו הנכסים שהושבו בשל הביטול בקופת הנשייה.
בית המשפט הקיש מהוראות סעיף 55ד' לפקודה גם כאשר דובר בבטול הליך הנוגע לתאגידים ולמד שלא ניתן להעתר לערעור שתוצאתו היא ביטול מעשה עשוי בגדר ההליך (ראו: עא 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, פיסקה 74 (19/3/18)) ובית המשפט המחוזי בחר בהליך אחר, להחריג דירת מגורים של החייבים מביטול ההליך, עקב הפעולות וההליכים שננקטו לגביה עד למועד הביטול (פשר (ת"א) 32941-04-17 רונן (אילן) ישר נ' כונס הנכסים הרישמי תל-אביב (20/7/20), פיסקה 64).
...
התוצאה היא שדינה של הבקשה להידחות.
בעניין חלוקת הכספים מקובלת עלי ככלל עמדת המנהל המיוחד ואולם טרם מתן החלטה בעניין זה, יש צורך במתן החלטה בבקשה 7 במסגרת עש"א 70961-10-21, לפיכך ההחלטה תינתן לאחר הכרעה שם. כמובן שטרם חלוקת הכספים יש לפסוק את שכר טרחת המנהל המיוחד והוצאות ההליך, בהקשר זה תלויה ועומדת בקשה מס' 34 שממתינה לתגובת כונס הנכסים הרשמי.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8175/19 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין המערער: שלומי שלמה נ ג ד המשיבים: 1. ליאור מזור, עו"ד - הנאמן על נכסי החייב 2. עופר חליוה 3. הכונס הרישמי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30.10.2019 בפש"ר 51728-09-16 שניתנה על ידי כב' השופטת ישראלה קראי-גירון תאריך הישיבה: כ"ז באייר התש"ף (21.05.20) בשם המערער: עו"ד אברהם גדות בשם המשיב 1: בעצמו; עו"ד ענבל-בית הלחמי בשם המשיב 2: עו"ד חליל עואד בשם המשיב 3: עו"ד חיים זקס; עו"ד אסף ברקוביץ' ][]פסק-דין
עניינו של העירעור שלפנינו בהחלטת בית המשפט קמא להורות לנושה להשיב את הכספים שקבל מהחייב לפרעון החוב, וזאת לאור קביעתו כי העברת הכספים הללו הוותה "הענקה בטלה כלפי הנאמן", בהתאם לסעיף 96(א) לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת רגל").
וראו גם סעיף 219 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון")).
...
לאחר שעיינו בטיעוני באי כוח הצדדים, ושמענו את טיעוני המנהל המיוחד בעל-פה, הבענו לפניהם את עמדתנו, המאמצת את עמדת הכונס הרשמי, לפיה פירעון חוב, דהיינו פעולה שיש בה כדי להביא לסילוק הנשייה באופן מלא או חלקי, איננה באה בגדר "הענקה" הנבחנת במסגרת סעיף 96 לפקודת פשיטת רגל.
מסקנה זו נובעת מכך שפקודת פשיטת רגל קובעת הסדר מיוחד לעניין העדפת נושים, שהמקרה הגרעיני בו הוא מיועד לטפל הוא פירעון חוב לאחד הנושים באופן המקנה לו יתרון על פני הנושים האחרים (סעיף 98 לפקודת פשיטת רגל, שעניינו ביטול העדפות מרמה.
אנו מורים איפוא על ביטול החלטת בית המשפט קמא מושא הערעור שלפנינו (החלטה בבקשה 86 מיום 30.10.2019), ועל השבת הכספים ששולמו על ידי המערער מכוחה למנהל המיוחד (ובכלל זה הוצאות הבקשה שנפסקו בבית המשפט המחוזי).

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

][ כיצד יש להשיג על החלטתו של בית המשפט המחוזי שניתנה מכוח סעיף 219(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חידלות פרעון) – באמצעות הגשת ערעור בזכות או שמא בקשת רשות ערעור? ואלה בקצרה העובדות הצריכות לעניין: חברת היי-ווד דבליו.פי.סי תעשיות (2013) בע"מ (להלן: החברה) הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה לאישור הסדר חוב בינה לבין נושיה שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים (חדל"ת 44405-03-20).
...
התוצאה היא כי סיווגו של ההליך ישונה לערעור בזכות על כל המשתמע מכך.
המבקש ישלם את הפרש האגרה עד ליום 29.10.2020 ויגיש, עד למועד זה, דף פתיחה מתוקן לכתב הטענות הפותח כך שהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר היה צד להליך קמא, יתווסף כמשיב לערעור (וזאת בהתאם להוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

כלומר, בוצעה הענקה טרם חלפו שנתיים מיום הענקה, ובית המשפט של חידלות הפרעון "קנה סמכות לידון בטענה להעדפת נושים." לטענת הנתבע, יש לבית משפט של חידלות פרעון הסמכות ליתן החלטות בעיניין נכס שמכר הנתבע לתובעים, במקרה בו מצא, כי לא התמלאו התנאים הקבועים בחוק חידלות פרעון, ובפרט, "כאשר לא ניתנה תמורה בעד הנכס ו/או כי התמורה לא הייתה מלאה ו/או כי התמורה היתה בגין חוב עבר, שעלולה להביא לביטול המכר והעברתו לטובת הנושים." עוד טוען הנתבע, כי בית המשפט המחוזי במסגרת פסק הדין, הותיר את ההכרעה בעיניין העדפת הנושים, לבית משפט השלום.
תקנה 81 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 עוסקת בתביעה לפינוי מושכר וקובעת כדלקמן: "81.(א)תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת, יודיע על כך התובע לבית המשפט ויידרש לציין אם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר." עיון בפסק הדין שניתן ביום 18.6.20, בבית המשפט המחוזי בחיפה (על ידי כבוד השופט רניאל) מעלה, כי הוא ניתן, בהסכמת הנתבע.
החלטת כבוד השופט צ'יזיק ומשמעות פסק הדין שניתן בעירעור על ההחלטה; ככלל, סעיפים 219-220 לחוק חידלות פרעון עוסקים בבטול פעולה המקנה עדיפות לנושים וכן בבטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה.
...
עוד יש לציין, כי לאור העובדה כי מדובר בתביעה לפינוי מושכר, ובית המשפט סבור כאמור, כי התובעים הם בעלי הזכויות במושכר, ונוכח העובדה שאין מחלוקת שהנתבע לא שילם דמי שכירות, הרי שנטל הראיה להוכחת הטענה לפיה, סוכם שהנתבע לא ישלם דמי שכירות, מוטל על כתפי הנתבע, והלה לא עמד בו. נוכח כל האמור לעיל, באיזון הראוי בין טענות הצדדים, אני סבור, כי דין התביעה לפינוי מושכר, להתקבל.
אני מורה על פינוי הנתבע וכל המתגוררים ו/או המחזיקים בנכס המקרקעין הידוע כגוש 12842 חלקות 10, 11 שהוא דירת קוטג' המצויה ברח' סייפן 6 דירה 8, בחיפה נשוא כתב התביעה.
בשל מצב החירום השורר במדינה, והעובדה שהתובע נשוי ואב לארבעה ילדים, אני מורה על עיכוב הפינוי למשך 90 יום מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו