ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו במניעת הטרדה מאיימת

בגין שורה של אירועים בין הצדדים, הוצאו במשך השנים צוים למניעת הטרדה מאיימת ואחרים למערער מהמשיבה 2 והמערער חויב בתשלום הוצאותיה.

עוד טענו המשיבים 1-2 כי המערער הפך הגשת בקשות סרק וערעור על כל החלטה או פסק דין אשר ניתן בעיניינם של הצדדים לדבר שבשיגרה והכל בכדי להקשות על המשיבה 2 ובן זוגה ומונע מהם מלחיות בשלוה.

על אף האמור, הוגש העירעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, בבית משפט השלום בחיפה.

בהחלטותיי מיום 26/10/21 ומיום 27/10/21 ניתנה למערער האפשרות להשיב מדוע הגיש את עירעורו דוקא לבית משפט השלום בחיפה במקום לבית משפט השלום בעכו הסמוך ללישכת ההוצאה לפועל בעכו, בה ניתנה ההחלטה עליה הגיש המערער את עירעורו.

...

בהתאם יש לדחות את ערעורו כנגד המשיבה 2.

משנדחו אחת לאחת טענותיו של המערער באשר לכל אחד מהמשיבים לבקשה, הרי שיש לדחות ערעורו כולו וכך אני מורה.

סוף דבר, הערעור נדחה על כלל רבדיו כנגד כל אחד מהמשיבים.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה שניתנה בה"ט 13053-03-21 בבית משפט השלום בעכו ביום 4.4.21.

בהחלטה נדונו שני הליכים העוסקים בבקשות למתן צו למניעת הטרדה מאיימת (ה"ט 13053-03-21 וה"ט 53013-02-21) וניתנו צוים הדדיים כנגד המשיבים 1, 2 ו-5 וכנגד המבקשים.

...

עוד נטען כי ההחלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא, הנה החלטה מבוססת היטב שהתקבלה לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, בחינת מכלול הטענות והעובדות ולאחר שהוגשו סיכומים, והואיל ולא צוין נימוק ענייני אחד לבקשת המשיבים מלבד קבלת אישור מהסיוע המשפטי – יש לדחות את הבקשה.

בית משפט השלום בעכו ת"א 58003-06-18 ואכד ואח' נ' כיאל ואח' לפני כב' השופטת אביגיל זכריה, סגנית הנשיאה התובעים: 1.נג'יה חוסין ואכד 2.תורכי ואכד ע"י ב"כ עוה"ד אמין יזאבכי הנתבעים: 1.חוסין עלי כיאל 2.אשרף כיאל ע"י ב"כ עוה"ד סמיח סאלם ואח' פסק-דין

ככל שניתן לזקק את טענות התובעים הרי שהן מגולמות בסעדים שפורטו בכתב התביעה: · מתן צו עשה המורה על החזרת המצב לקדמותו על ידי הריסת הבניה שבוצעה, לרבות הסרת חסימת הדרך; · מתן צו עשה המורה על סילוק ידם של הנתבעים מחלקת התובעים; · מתן צו מניעה קבוע לפיו תאסר כניסת הנתבעים לחלקת התובעים; · מתן צו מניעה קבוע או צו למניעת הטרדה מאיימת לפיו ייאסר על הנתבעים לפגוע בתובעים, בגופם וברכושם.

הבקשה לעיון מחדש נדחתה מהנימוקים שצוינו בה. התובעים הגישו בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.

...

לסיכום, טענות התובעים לעניין הדרך ופעולות הבניה שנלווו לכך לרבות חסימת חלונות, שערים והעתקת נקודת הגז - נדחות וכפועל יוצא מכך: התביעה כולה נדחית.

למען הסר ספק, כל טענות התובעים - נדחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

בית משפט השלום בעכו ת"א 14900-01-20 פלונים נ' פלונית בפני כבוד השופטת דנה עופר התובעים 1. פלונית 2. פלוני שניהם ע"י עוה"ד אלינור גוזמן פרץ הנתבעת פלונית - בעצמה פסק דין

בין הצדדים קיים סיכסוך מתמשך, אשר בעטיו ניתן בבית משפט זה צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת (ה"ט 43987-10-18), מיום 25.10.18 ולמשך שנה.

אכן, ניתנו מספר החלטות שבהן נדחו בקשות שהגישה הנתבעת, מבלי לחייבה בהוצאות: החלטה מיום 7.2.22, שבמסגרתה נדחתה בקשת הנתבעת להארכת מועד נוספת להגשת תצהיריה, לאחר שביום 17.1.22 כבר ניתנה החלטה הקובעת כי הנתבעת לא תורשה להביא ראיות מטעמה; החלטה מיום 9.2.22, שבמסגרתה נדחתה בקשת הנתבעת להורות על דחיית מועד הדיון על מנת שתוכל להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה שלפיה היא לא תורשה להביא ראיות מטעמה; החלטה מיום 16.3.22, שבמסגרתה נדחתה בקשת הנתבעת להורות על תיקון הפרוטוקול של ישיבת ההוכחות.

...

בשים לב להוצאות שהיו לתובעים בפועל בניהול תביעה זו, לרבות ההוצאות שנגרמו בשל בקשות הנתבעת שנדחו (כמפורט לעיל), וכן בשים לב לסכומים שנפסקו לזכותם של התובעים בסופו של דבר, אני רואה לנכון להעמיד את סכום ההוצאות שייפסק לזכות התובעים על סך 8,500 ₪.

על כן אין לפסוק לזכות הנתבעת הוצאות משפט, למרות שיינתן סעד של ציווי בעניין זה. סוף דבר הראיות שהובאו לפניי מטעם התובעים, לרבות סרטון האירוע, מלמדים כי מעשי הנתבעת ביום 8.10.19 עלו כדי רשלנות כלפי התובעים, וכתוצאה מכך נגרמו להם נזקי גוף ורכוש כמפורט לעיל.

אני מקבלת את התביעה העיקרית, ומורה לנתבעת לפצות את התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם, כדלהלן: כאב וסבל לתובעת - 12,000 ₪; כאב וסבל לתובע - 12,000 ₪; עזרת צד ג' לתובעת - 1,000 ₪; ד. הוצאות נסיעה לטיפולים, לשני התובעים יחד - 1,000 ₪; ה. עגמת נפש בגין נזק לעצים, לשני התובעים יחד - 1,000 ₪; ו. סך הכל - 27,000 ₪ אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים (יחד) סכום של 27,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 8,500 ₪.

לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו, אשר ניתנה ב-ה"ט 17692-11-22 ביום 24.11.22 (כב' השופטת פרחה ג'ובראן מילר) (להלן: "החלטה).

עוד עולה מאסופת המסמכים הרבים שהצדדים הגישו, הן לבית משפט זה והן לבית משפט קמא, כי הבקשה למניעת הטרדה מאיימת, מושא החלטה זו, היא אחת מבקשות רבות שהגישו הצדדים אחד נגד מישנהו.

...

לאחר עיון בתיק בית משפט קמא, בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, מוחלט כי דין הערעור להידחות במלואו.

ככל שהמערערת רצתה למנוע התנהלות כזו, אין לאפשר לה סעד עצמי של חיתוך הצינור ועליה היה לנקוט בהליכים אחרים על פי חוק.

המערערת תשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאותיהם בסך של 3,000 ₪, ובסה"כ 6,000 ₪.