מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת בית משפט השלום בדבר מומחה בית המשפט

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בבקשת רשות העירעור השיגה המבקשת על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ע' רוזינס) מיום 23.6.2022, לדחות את בקשתה לזמן כעדים שני רופאים מומחים מבית החולים איכילוב, במטרה להוכיח כי דברים שאמר מומחה בית המשפט בהליך בבית משפט קמא, בעיניין הניתוח השני שבוצע למבקשת בבית חולים איכילוב, אינם נכונים עובדתית (להלן: "ההחלטה").
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי מצאתי כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.
כמו כן אני סבורה כי הנימוקים האמורים בהחלטה נכונים.
לסיכום אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופט אמיר צ'כנוביץ) בת,א 18179-10-19 מיום 14.2.23, בה קבע כי על המבקש, ד"ר בנימין בנדר (להלן: "המבקש") להוציא מנספחי תצהירו את נספחים י' ו- י"ט. מבוא המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה בעילה של רשלנות רפואית בעקבות ניתוח החלפה דו צדדית של מפרקי הבירכיים שעברה ביום 2.6.15.
טענותיו של המבקש לפיהן אין כל קשר בין ההחלטה בדבר מסמכים שיועברו למומחה בית המשפט לבין ההחלטה להוצאת נספחים מתצהירו של המבקש, היא מופרכת, עת נקבע בשתי ההחלטות, במפורש, כי מדובר בראיות שאינן קבילות.
...
מהמפורט לעיל, מסקנתי הינה כי פענוח בדיקת CT ברך שמאל שערך ד"ר פרידמן מיום 12.1.20, אינה רשומה רפואית ואף לא רשומה מוסדית, לא נערכה כחוות דעת רפואית, ולכן, לא רשאי היה הנתבע להעבירה למומחה כחלק מהרשומה הרפואית.
בהחלטה מיום 2.1.22 בעניין התייחס בית המשפט למסמכים אלה, הדמיות תלת המימד של בדיקת CT , ונקבע: " מהמפורט לעיל, באתי למסקנה כי צילום המסך וקבצי המקור של ההדמיה בתלת מימד של בדיקת CT ברכיים, אינם מהווים רשומה רפואית, ואף לא רשומה מוסדית, המהווה בנסיבות העניין עדות מפי השמועה אשר אינה ראיה קבילה ולא ניתן להעבירה למומחה בית המשפט כחלק מהרשומה הרפואית של התובעת לצורך עריכת חוות הדעת." אין בידי לקבל את טענת הנתבע בתגובתו כי הקביעות בהחלטה מיום 2.1.22, מוגבלות רק לגדרי פסילת מסמכים שניתן להעביר למומחה בית המשפט.
דיון לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובהחלטות בית משפט קמא, מצאתי לדחות את הבקשה.
מכאן שגם החלטת בית משפט קמא בעניין נספח זה הינה נכונה ואין מקום להתערב בה. סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בכפר סבא מיום 29.5.2023 (ת"א 28625-09-21, השופט ר' פלג).
ביום 19.11.2023 הורה בית משפט השלום למבקשת "לעשות מאמץ כדי לעמוד בהוראות בית המשפט ולתאם את מועד הביקור בהקדם האפשרי". בהמשך לכך, ביום 20.11.2023 המבקשת הגישה לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצוע המכוונת לעכב את מינוי המומחה בבית משפט השלום עד לקבלת החלטה בבקשת רשות העירעור שבפני.
החלטה בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט היא החלטה דיונית מובהקת, ולא מצאתי שהליך זה נימנה על המקרים החריגים המצדיקים היתערבות בה (ראו: רע"א 2425/22 מדינת ישראל נ' פלונית, פסקה 11 (28.4.2022); רע"א 7459/22 שירותי בריאות כללית נ' פלוני, פסקה 4 (5.12.2022); רע"א 632/23 מדינת ישראל רשם העמותות נ' ישיבה וכולל אבן חיים, פסקה 7 (17.4.2023)).
...
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים, משום שאינה עומדת בתנאים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" בהתאם לתקנה 148א לתקנות.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט אריה ביטון) מיום 12.1.2024 בת"א 1050-08-20 ולפיה נעתר בית משפט לבקשת התובע – המשיב 1 להוציא חוות דעת שהוגשו במסגרת ראיות הנתבעים ונדחתה בקשת הנתבעים – המבקשים להגשת חוות דעת משלימה.
יפים בשינויים המחויבים הדברים שנכתבו ברע"א 8388/23 אברהם חזן נ' נחום יניב (4.12.2023) סעיף 26: "26. כפועל יוצא מכך, השגה על 'החלטה אחרת' שנתנה הערכאה הדיונית תתאפשר רק במקרים החריגים בהם המתנה לתום ההליך תסב נזק בלתי הפיך לצדדים או לניהול הליך מיותר או שגוי (ראו למשל: רע"א 6191/23 מויאל נ' מי גולן – אגודת מים שיתופית חקלאית למשקי רמת הגולן, פסקה 11 [פורסם בנבו] (24.08.2023); יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 590-588 (מהדורה שנייה 2023); חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 200 (מהדורה שלישית 2012)). דרך המלך, אם כן, היא העלאת הטענות נגד 'החלטה אחרת' במסגרת העירעור על פסק הדין כולו (ראו: תקנה 150 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות); רע"א 7655/23 הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל נ' קרן היסוד המגבית המאוחדת לישראל, פסקה 15 [פורסם בנבו] (15.11.2023)). לא זו אף זו, ובהקשר לענייננו אנו, נפסק לא אחת כי "אין זו דרכו של בית משפט זה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בכל הנוגע לאופן ניהול ההליך, ובכלל זה בכל הנוגע להחלטות הנוגעות למינוי מומחים" (רע"א 3691/23 לבייב נ' ציון [פורסם בנבו] (21.05.2023).
...
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט אריה ביטון) מיום 12.1.2024 בת"א 1050-08-20 ולפיה נעתר בית משפט לבקשת התובע – המשיב 1 להוציא חוות דעת שהוגשו במסגרת ראיות הנתבעים ונדחתה בקשת הנתבעים – המבקשים להגשת חוות דעת משלימה.
לאחר עיון בטענות הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות את בקשת רשות הערעור וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) אמנם בהחלטה יש כדי להשפיע על זכויות הצדדים אך לא באופן ממשי שיצדיק השגה ערעורית על החלטת הביניים כבר עתה.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.
ב) המבקשים ישלמו לכל משיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו