בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופט אמיר צ'כנוביץ) בת,א 18179-10-19 מיום 14.2.23, בה קבע כי על המבקש, ד"ר בנימין בנדר (להלן: "המבקש") להוציא מנספחי תצהירו את נספחים י' ו- י"ט.
מבוא
המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה בעילה של רשלנות רפואית בעקבות ניתוח החלפה דו צדדית של מפרקי הבירכיים שעברה ביום 2.6.15.
טענותיו של המבקש לפיהן אין כל קשר בין ההחלטה בדבר מסמכים שיועברו למומחה בית המשפט לבין ההחלטה להוצאת נספחים מתצהירו של המבקש, היא מופרכת, עת נקבע בשתי ההחלטות, במפורש, כי מדובר בראיות שאינן קבילות.
...
מהמפורט לעיל, מסקנתי הינה כי פענוח בדיקת CT ברך שמאל שערך ד"ר פרידמן מיום 12.1.20, אינה רשומה רפואית ואף לא רשומה מוסדית, לא נערכה כחוות דעת רפואית, ולכן, לא רשאי היה הנתבע להעבירה למומחה כחלק מהרשומה הרפואית.
בהחלטה מיום 2.1.22 בעניין התייחס בית המשפט למסמכים אלה, הדמיות תלת המימד של בדיקת CT , ונקבע: " מהמפורט לעיל, באתי למסקנה כי צילום המסך וקבצי המקור של ההדמיה בתלת מימד של בדיקת CT ברכיים, אינם מהווים רשומה רפואית, ואף לא רשומה מוסדית, המהווה בנסיבות העניין עדות מפי השמועה אשר אינה ראיה קבילה ולא ניתן להעבירה למומחה בית המשפט כחלק מהרשומה הרפואית של התובעת לצורך עריכת חוות הדעת."
אין בידי לקבל את טענת הנתבע בתגובתו כי הקביעות בהחלטה מיום 2.1.22, מוגבלות רק לגדרי פסילת מסמכים שניתן להעביר למומחה בית המשפט.
דיון
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובהחלטות בית משפט קמא, מצאתי לדחות את הבקשה.
מכאן שגם החלטת בית משפט קמא בעניין נספח זה הינה נכונה ואין מקום להתערב בה.
סוף דבר
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
