ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במינוי אפוטרופוס נוסף

הליך זה מפנה את הזרקור לסוגיה זו ומעורר שאלה בדבר הדרך שבה יש לצעוד בדיון בה. מונחת לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (עמ"ש 24749-07-20, כב' השופטים א' ואגו (סג"נ), ג' לוין ו-י' דנינו), שבמסגרתו נדחה העירעור שהגישה המבקשת על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה באשדוד (א"פ 716-09-19, כב' השופטת ע' גיא), ונקבע כי המשיב 1 ישמש כאפוטרופוס בלעדי לגופו של המשיב 3, אחיינו הקטין ובנה של המבקשת (להלן: הקטין).

מינוי אפוטרופוס בעל סמכויות בלעדיות בעניינים שונים משמצויים אנו במסגרת הנורמאטיבית המתאימה, ומשעמדנו על התנאים למינוי אפוטרופוס נוסף לפי סעיף 28 לחוק, ניגש לשאלה מרכזית בהליך זה: האם סעיף 28 לחוק האפוטרופסות מסמיך את בית המשפט למנות אפוטרופוס נוסף לגוף הקטין בעל סמכויות בלעדיות? דהיינו, האם בית המשפט מוסמך לקבוע כי בהנחה שמתקיימים התנאים למינוי אפוטרופוס נוסף לפי סעיף 28, האפוטרופוס הנוסף אשר ימונה יוכל להחליט לבדו בעניינים מסוימים הנוגעים לקטין, באופן הגורע בפועל מזכותו של ההורה – האפוטרופוס המקורי והטבעי – בקבלת החלטות אלו? כזכור, בית המשפט לעינייני מישפחה, וכן דעת הרוב בבית המשפט המחוזי, השיבו לשאלה זו בחיוב; אולם דעת המיעוט בבית המשפט המחוזי השיבה לשאלה זו בשלילה.

...

הליך זה מפנה את הזרקור לסוגיה זו ומעורר שאלה בדבר הדרך שבה יש לצעוד בדיון בה. מונחת לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (עמ"ש 24749-07-20, כב' השופטים א' ואגו (סג"נ), ג' לוין ו-י' דנינו), שבמסגרתו נדחה הערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (א"פ 716-09-19, כב' השופטת ע' גיא), ונקבע כי המשיב 1 ישמש כאפוטרופוס בלעדי לגופו של המשיב 3, אחיינו הקטין ובנה של המבקשת (להלן: הקטין).

היועץ המשפטי לממשלה, המשיב 2 (להלן: היועמ"ש), גורס גם הוא כי יש לדחות את הבקשה, הן מפני שבנסיבות המקרה אין הצדקה למתן רשות ערעור, והן לגופו של עניין.

פרשנות זו של הדין אינה מקובלת עליי.

אני סבורה כי הן לשון החוק והן תכליתו תומכים בעמדתו של המשנה לנשיאה, כלהלן.

אני סבורה כי פרשנות זו תואמת את תכלית החוק, אשר קובע כי "הורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים" (סעיף 14 לחוק), כך שנקיטה בצעד הקשה – מנקודת מבטו של ההורה – של שלילה או הגבלה של סמכויותיו של ההורה כאפוטרופוס, ייעשה רק בנסיבות המצדיקות זאת ואשר קבועות באופן מפורש בסעיף 27 לחוק.

בבית המשפט העליון ע"א 7136/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב -יפו מיום 24.9.2020 בתמ"ש 5268-10-18 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת א' ז'יטניצקי-רקובר בשם המערערת: עו"ד ניסים נברו ][]פסק-דין

עוד טוענת המערערת כי באת-כוח האֵם, שעל עמדתה הסתמך בית המשפט, הייתה מצויה בנגוד אינטרסים מכיוון שבבעלותה חברת אפוטרופסות, וייתכן שיש לה "אינטרס מסחרי לקבלת מינוי נוסף". המערערת מוסיפה ומשיגה על קביעתו של בית המשפט בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות, לפיה במהלך הדיון "סברו כולם שיש צורך במינוי אפוטרופוס": לשיטתה של המערערת, רק באת-כוח האֵם סברה כי יש צורך במינוי אפוטרופוס.

...

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.

מן הטעמים שפורטו, הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון ע"א 2698/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לעינייני מישפחה בקריות מיום 21.3.2023 בתמ"ש 3739-06-22 שניתנה על ידי כבוד השופטת ל' דהן חיון בשם המערער: עו"ד יצחק עידן ][]פסק-דין

מאז שנת 2022 מתנהלים מספר הליכים משפטיים בנוגע לילדיו הקטינים של המערער בבית המשפט לעינייני מישפחה: תביעת המערער בעיניין משמורת הקטינים (תמ"ש 3739-06-22); תביעת המשיבה 2, סבתם של הקטינים מצד אמם המנוחה, למתן צו אפוטרופסות בלעדית על הקטינים (א"פ 6917-05-22; להלן: הליך האפוטרופסות); וכן בקשה להכריז על הקטינים כנזקקים לפי חוק הנוער (טפול והשגחה), התש״ך-1960 (להלן: חוק הנוער) (תנ"ז 5898-07-22; להלן: הליך הנזקקות).

ביום 3.5.2022 הורה המותב על הגשת תסקיר עובדת סוציאלית בהליך האפוטרופסות וזה הוגש לבית המשפט ביום 22.5.2022, ובמסגרתו הומלץ על מינוי אפוטרופוס נוסף לקטינים (להלן: התסקיר).

אשר למועד מתן החלטת הפסלות: אכן, הוראת סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט קובעת כי כאשר מועלית טענת פסלות על השופט להחליט בה "לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת". על כן, היה על המותב לידון בבקשת הפסלות ולהחליט בה בטרם קיבל החלטות נוספות.

...

ביום 23.10.2022 הגיש המערער בקשה למתן "זכות תגובה לתגובת מי מהמשיבים" לבקשת הפסלות, אשר נדחתה בו ביום בנימוק כי "הבקשה מקדימה את זמנה. לא מצאתי מקום לדון בזכות מתן תשובה לתגובה שטרם הוגשה". ביום 22.2.2023 ניתנה החלטת המותב בה צוין כי: "עד ליום זה לא הוגשו כלל התגובות בבקשת פסלות מותב אותה הגיש האב, כמו גם זה לא מילא אחר הוראת החלטתי מיום 30.9.22 במסגרתה היה עליו להמציא אישורי מסירה לכלל המשיבים שאם לא כן יחשב כמי שחזר בו מבקשתו. על כן, ככל ולא יעשה כן תוך 7 ימים, יחשב כמי שחזר בו מבקשתו והיא תידחה, ללא צורך במתן החלטה נוספת". ביום 12.3.2023 הודיע המערער כי הוא עומד על בקשת הפסלות.

עיינתי בטענות המערער ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות.

בנסיבות אלו, ומששוכנעתי כי אין מתקיימת בענייננו עילת פסלות לגופו של עניין – אין בעיכוב זה לבדו כדי להצדיק את פסילת המותב, הגם שמוטב היה לו החלטת המותב הייתה ניתנת מוקדם יותר (ראו והשוו: ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית, פסקה 3 (18.7.2018); ע"א 2310/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (9.7.2020); ע"א 7279/20 גבעון נ' ון-אמדן, פסקה 10 (16.12.2020)).

אשר על כן, הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון ע"א 2071/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערערת: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלונית 4. פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בקריות (כב' השופטת ג' ספרא-ברנע) בתמ"ש 34315-11-18 מיום 6.3.2024 בשם המערערת: בעצמה ][]פסק-דין

מכל מקום הדגיש בית המשפט כי הבקשה למינוי אפוטרופוס בהליכים הנוספים "לא השתכללה עד כה" (סעיף 24 להחלטת הפסלות).

...

המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), ולפיו יש לבחון את שאלת קיומן של נסיבות "שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לא שוכנעתי כי עלה בידי המערערת להוכיח את קיומה של עילת פסלות בענייננו.

לפיכך, ובשים לב להבהרתו המפורשת של המותב כי אין היכרות בינו לבין הצדדים ובאי כוחם, לא שוכנעתי כי המערערת הציגה בהקשר זה תשתית עובדתית מספקת לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, או לקיומו של עניין ממשי של המותב בהליך (השוו: ע"א 7241/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (19.5.2024); ע"א 77/21 קילקר נ' נועם, פסקה 5 (1.2.2021); ע"א 8518/19 פז נ' ‏STERLING POWER PRODUCTS LTD, פסקה 7 (10.3.2020); ע"א 3088/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (20.6.2019)).

הערעור נדחה אפוא.

בבית המשפט העליון ע"א 1142/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה ירושלים (כב' השופטת א' א' יהלומי) מיום 30.1.2024 בתלה"מ 24204-10-21 בשם המערערת: עו"ד רחלי אייבס בשם המשיב: בעצמו ][]פסק-דין

למחרת נתן בית המשפט החלטה שבה הביע צער על כשלון הניסיונות להביא את המערערת לחדול מהתנהלותה, קבע כי יש למנות אפוטרופוס לדין לקטינה, והורה לצדדים להודיע אם הם מתנגדים לכך (להלן: ההחלטה מיום 22.11.2023).

בנוסף הורה בית המשפט לצדדים להודיע את עמדותיהם באשר למינוי מומחה לשם בחינת חלק מהטענות שהעלו זה נגד זו. על רקע דיווחיהם של גורמי הרווחה חייב בית המשפט את המערערת בהוצאות בסך 5,000 ש"ח, בציינו כי "הסלידה של בית המשפט מהפרת החלטות שיפוטיות נעשית גם באמצעות הטלת הוצאות משפט לטובת אוצר המדינה" (סעיף 14 להחלטה מיום 22.11.2023).

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ולא בלי התלבטות, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

בסופו של יום, ולאחר בחינת ההקשר הכולל שבו נכתבה החלטת הפסלות, באתי לכלל מסקנה כי הגם שהאמירה שהובאה לעיל, ראוי היה אלמלא נכתבה – המקרה שלפנינו אינו בא בגדר המקרים החריגים שבהם קם חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב.

הערעור נדחה אפוא.