בבית המשפט העליון
ע"א 2024/22
לפני:
כבוד השופט ח' כבוב
המערערים:
1. עופר כהן
2. איריס כהן
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד יגאל ספרבר המנהל המיוחד לנכסי
המערערים
2. כונס הנכסים הרישמי
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 3.2.2022 בפש"ר 70827-07-17 ופש"ר 31441-02-19 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' עאסי
בשם המערער: עו"ד אורן הראל
][]החלטה
ביטול ההליכים בא לאחר שאלו נוהלו נגדם משך חמש שנים ושלוש שנים, בהתאמה – ולאחר שבגדרם מומשו כל נכסיהם של החייבים, לרבות דירת מגוריהם וחנות בבעלותם, באופן שהקנה לקופות פשיטת הרגל סך כולל של כ-1,700,000 ש"ח.
ההחלטה מושא העירעור, ניתנה על-ידי בית משפט קמא על פתקית, ביחס לשני ההליכים יחדיו – והיא נסמכת רובה ככולה על דו"חות החקירה והתסקיר שהוגש על-ידי בעל התפקיד, המבוסס "על מקורות מידע רבים ומגוונים". כן נקבע בהחלטה, כי "מצבו הרפואי של החייב ונסיבותיה האישיות של החייבת, שההליך בעיניינה ניפתח על-ידי נושה, אין בהם כדי לכפר על חוסר תום הלב שלהם במהלך יצירת החובות ובמסגרת ההליך".
מקריאת נימוקי העירעור עולה, כי שלובה בין עתירותיהם של המערערים גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מושא העירעור.
זאת, במובן זה שבית המשפט מתבקש להורות לבית משפט קמא לעכב את חלוקת הכספים הצבורים בקופות פשיטת הרגל של המערערים (סכום של כ-850,000 ש"ח בכל אחד מההליכים), ולהמנע בשלב זה מחלוקתם עד להכרעה בעירעור שבכותרת.
...
ואולם, בגין הסעד של עיכוב הליכים, לא הוגשה על-ידי המערערים בקשה נפרדת לעיכוב ביצוע כמתחייב וכנדרש (ראו החלטתי בעניין זה בע"א 393-22 אסולין נ' לנגה ואח' (22.06.2022)) – וכך, לא נדונו טענותיהם של המערערים בנדון, עד לעת זו.
מושכל יסוד הוא שאין בהגשת ערעור כדי להביא לעיכוב מימוש פסק דין או להצדיק מתן צו מניעה זמני (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות)).
ב"כ המערערים יביא דבר מתן החלטתי זו לידיעת בית משפט של פשיטת רגל, כאשר מצופה כי בפרק הזמן האמור, ועד למתן החלטה אחרת – לא תעשה על-ידי המשיבים פעולה המשנה מן המצב הקיים או עשויה לאיין את המשך בירור ההליך שבכותרת.