ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין מתן הוראות לכונס נכסים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1912/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ע' גרוסקופף המערער: בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עמיד מח'ול, עו"ד 2. כונס הנכסים רישמי 3. דוד קליינר ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת מ' אילני) בפש"ר 47589-04-16 מיום 27.1.2020 תאריך הישיבה: י"א באדר התשפ"א (23.2.2021) בשם המערער: עו"ד יובל ברגיל; עו"ד עדי סמואל בשם המשיב 1: בעצמו; עו"ד ענת גוב ארי בשם המשיב 2: עו"ד אסף ברקוביץ' ][]פסק-דין

על רקע זה ובהיתחשב במסגרת הנורמאטיבית שהובאה לעיל, השאלה שניצבת לפנינו היא, האם הליך ההוצאה לפועל ביחס לכספים שבמחלוקת הגיע לכלל סיום טרם מתן צו כנוס לנכסי החייב? אקדים את המאוחר ואציין כי התשובה לשאלה זו היא בשלילה וכי משמעות הדבר היא, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, שיש להורות על העברת הכספים שבמחלוקת לקופת פשיטת הרגל.

מעבר לכך, כפי שציין בית המשפט המחוזי בעניינינו, איבחנה זו מוכרת והיא אכן יושמה לא אחת על ידי בתי המשפט המחוזיים (וראו: בר"ע (מחוזי ת"א) 10248/74 פנחס נ' עודה, פ"מ תשל"ה (2) 556, 570 (1975); פש"ר (מחוזי ב"ש) 5276/09 לחכים נ' עוה"ד ישראל בודה (2.11.2010) (להלן: עניין לחכים); פש"ר (מחוזי ת"א-יפו) 603-06-14 דוויק נ' כונס הנכסים הרישמי (12.11.2014); פש"ר (מחוזי ת"א-יפו) 24367-05-15 עירית תל אביב-יפו נ' כונס הנכסים הרישמי (26.7.2017); פש"ר (מחוזי חיפה) 3946-01-19‏ ‏הירש נ' הכונס הרישמי מחוז חיפה, פסקה 4 (30.9.2020) (להלן: עניין הירש) (יצוין כי על ההחלטה בעיניין הירש תלוי ועומד ערעור בבית משפט זה (ע"א 7427/20)); ואף נזכרה בספרות: גרוניס ולוין, עמוד 33; הפטר, עמוד 649).

...

בהינתן שהכספים שבמוקד הערעור לא התקבלו אצל המערער-הנושה, הסכימו חבריי שההליך לא הושלם ולכן דין הערעור להידחות.

כמוהו, אף אני סבור כי לשון סעיף 91(ב) לפקודה אינה חד-משמעית, והיא מותירה מקום לפרשנות ביחס לשאלת המועד שבו נשלם הליך ההוצאה לפועל.

כאמור, הפועל היוצא של המסקנה הפרשנית שלפיה מכירת נכס מסתיימת עם קבלת הכספים בידי הנושה, היא שבין אם מדובר במקרה הנדון בעיקול חוב ובין אם מדובר בעיקול נכס, ממילא הליך ההוצאה לפועל לא הושלם ולכן דין הערעור להידחות.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 8372/21 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. יוסף טוקצינסקי 2. צבי אריה טוקצ'ינסקי 3. חיים טוקצ'ינסקי נ ג ד המשיבים: 1. רונן מטרי עו"ד 2. נתנאל לינדר 3. יוסף שחור 4. רשם העמותות 5. רשם ההקדשות 6. הממונה על ההקדשות הדתיים 7. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 12.10.2021 בפר"ק 1363-03-18 שניתנה על ידי כב' השופט אביגדור דורות בשם המבקשים: עו"ד שי בר ניר; עו"ד נעמה זר כבוד; עו"ד אנסטסיה פופוליטוב ][]החלטה

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט אביגדור דורות) מיום 12.10.2021 בפר"ק 1363-03-18, במסגרתה התקבלה בקשת המנהל המיוחד לברר את חבותם הנטענת של המבקשים במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות, וכן נדחתה טענת ההתיישנות אשר הועלתה על ידי המבקשים.

משאלו הם פני הדברים, ובהנתן שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית בשאלה האם לידון בעיניין מסוים במסגרת בקשה למתן הוראות, לא מצאתי כל עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט קמא.

...

לבסוף, טענו המבקשים כי יש לדחות את הבקשה למתן הוראות, ולמצער לדחותה בכל הקשור לכספים ששולמו למבקשים קודם לשנת 2014, וזאת מחמת התיישנות.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתגובה.

ודוק, למבקשים שמורה הזכות להגיש בקשות בנושא זה לבית המשפט קמא, אשר יכריע בהן בהתאם למיטב שיקול דעתו, וסבורני כי בכך יש כדי לתת מענה מספק לחשש שהועלה על ידי המבקשים מפני פגיעה בזכויותיהם.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.

בבית המשפט העליון ע"א 6960/21 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המערער: אייל קצב נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרישמי 2. עו"ד שמואל מיכאל 3. פלונית 4. פלונית סיווג הליך ובקשה למתן פטור מהפקת ערובה ][]החלטה

העירעור שבכותרת נסב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 17.8.2021 בפש"ר 19443-05-19 (להלן: ההחלטה).

בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי נתן למערער היזדמנות להגיע להסדר עם הנושים, בטרם יורה על ביטול ההליך, והורה למערער להגיש הודעת עידכון בעיניין זה תוך 60 יום.

בעניינינו, אני סבורה כי במסגרת החלטתו בית המשפט המחוזי לא פסק באופן סופי בבקשה שהגישו המשיבות 4-3, וממילא לא ניתנה על ידיו הוראה אופראטיבית כלשהיא הסוגרת את המחלוקת בין הצדדים.

...

בענייננו, אני סבורה כי במסגרת החלטתו בית המשפט המחוזי לא פסק באופן סופי בבקשה שהגישו המשיבות 4-3, וממילא לא ניתנה על ידיו הוראה אופרטיבית כלשהי הסוגרת את המחלוקת בין הצדדים.

אשר על כן, אני מורה כדלקמן: המזכירות תשנה את סיווג ההליך שבכותרת מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור, ותתייק בתיק את החלטתי זו. המערער, שמעתה יכונה: המבקש, יפקיד את הערובה עד ליום 22.5.2022.

בהיעדר תשובה לבקשה מיום 27.10.2021, אני מורה על איסור פרסום שמות המשיבות 4-3 בהליך שבכותרת.

בבית המשפט העליון ע"א 2024/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המערערים: 1. עופר כהן 2. איריס כהן נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יגאל ספרבר המנהל המיוחד לנכסי המערערים 2. כונס הנכסים הרישמי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 3.2.2022 בפש"ר 70827-07-17 ופש"ר 31441-02-19 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' עאסי בשם המערער: עו"ד אורן הראל ][]החלטה

ביטול ההליכים בא לאחר שאלו נוהלו נגדם משך חמש שנים ושלוש שנים, בהתאמה – ולאחר שבגדרם מומשו כל נכסיהם של החייבים, לרבות דירת מגוריהם וחנות בבעלותם, באופן שהקנה לקופות פשיטת הרגל סך כולל של כ-1,700,000 ש"ח. ההחלטה מושא העירעור, ניתנה על-ידי בית משפט קמא על פתקית, ביחס לשני ההליכים יחדיו – והיא נסמכת רובה ככולה על דו"חות החקירה והתסקיר שהוגש על-ידי בעל התפקיד, המבוסס "על מקורות מידע רבים ומגוונים". כן נקבע בהחלטה, כי "מצבו הרפואי של החייב ונסיבותיה האישיות של החייבת, שההליך בעיניינה ניפתח על-ידי נושה, אין בהם כדי לכפר על חוסר תום הלב שלהם במהלך יצירת החובות ובמסגרת ההליך". מקריאת נימוקי העירעור עולה, כי שלובה בין עתירותיהם של המערערים גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מושא העירעור.

זאת, במובן זה שבית המשפט מתבקש להורות לבית משפט קמא לעכב את חלוקת הכספים הצבורים בקופות פשיטת הרגל של המערערים (סכום של כ-850,000 ש"ח בכל אחד מההליכים), ולהמנע בשלב זה מחלוקתם עד להכרעה בעירעור שבכותרת.

...

ואולם, בגין הסעד של עיכוב הליכים, לא הוגשה על-ידי המערערים בקשה נפרדת לעיכוב ביצוע כמתחייב וכנדרש (ראו החלטתי בעניין זה בע"א 393-22 אסולין נ' לנגה ואח' (22.06.2022)) – וכך, לא נדונו טענותיהם של המערערים בנדון, עד לעת זו. מושכל יסוד הוא שאין בהגשת ערעור כדי להביא לעיכוב מימוש פסק דין או להצדיק מתן צו מניעה זמני (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות)).

ב"כ המערערים יביא דבר מתן החלטתי זו לידיעת בית משפט של פשיטת רגל, כאשר מצופה כי בפרק הזמן האמור, ועד למתן החלטה אחרת – לא תעשה על-ידי המשיבים פעולה המשנה מן המצב הקיים או עשויה לאיין את המשך בירור ההליך שבכותרת.

(כא) להמציא לחברות הביטוח- מיד עם חתימת שטר מישכון זה ובעת כל ביטוח עתידי של הרכוש הממושכן או של חלק הימנו- הודעה בנוסח שיניח את דעת הנושה, על דבר המישכון וההמחאה הנוצרים בזה ועל זכויות הנושה על פי שטר מישכון זה, שתכלול, בין השאר, קביעת הנושה כמוטב בלתי חוזר בפוליסת הביטוח וכן הוראות בלתי חוזרות לחברות הביטוח לשלם את כל הסכומים המגיעים או שיגיעו מהן לממשכנים בגין או בקשר עם ביטוח הרכוש הממושכן או כל חלק הימנו אך ורק לנושה ולא ניתן יהיה לקזז סכום כלשהוא מתגמולי הביטו בגין הרכוש הממושכן, פרט ליתרת פרמיית הביטוח שלא שולמה עבור שנת הביטוח השוטפת בלבד וכן בקשה שחברות הביטוח תמצאנה לנושה מכתב כאמור בפיסקה כב להלן;.

כפי שקבעה כבוד השופטת וילנר, ברע"א 4175/20 עמותת מעלות התורה נ' יוסף רייכמאן (30.7.2020) במסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעיניין מעלות התורה, אשר דחה בקשה לסעד זמני לעיכוב הליכי מימוש משכנתא: "מחד גיסא, יש ליתן משקל ממשי לאנטרס הצבורי המובהק הגלום בהליכי מימוש משכנתא מהירים ויעילים. כידוע, ככל שהליכי גבייה ומימוש של שטרות ופסקי דין באמצעות מנגנוני ההוצאה לפועל יתארכו וידרשו מהנושים להשקיע משאבים שונים ללא הצדקה, יהיה בכך כדי לפגוע באופן ממשי בחיי המסחר ובנכונות של גופים שונים לספק אשראי (ראו והשוו: רע"א 973/16 שוכמן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פסקה 3 (23.5.2016)). מאידך גיסא, יש לזכור כי בין תכליות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, עומדת התכלית להגן על החייבים אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב (במיוחד במקרים שבהם מדובר בדירת מגורים). ואולם, במקרה הנידון המבקשת כלל לא טענה לעניין שקולי מאזן הנוחות כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לפרוע את החוב הנטען וממילא לא צרפה כל ראיות המוכיחות זאת (לעניין תכליותיו של חוק ההוצאה לפועל ראו: רע"א 5368/01 יהודה נ' עו"ד תשובה, כונס נכסים, פ"ד נח(1) 214 (2003)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות השונות ובתגובות שהוגשו במסגרתן (בקשה מס' 1, בקשה מס' 7 ובקשה מס' 7), מצאתי כי דין הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל ועיכוב הליכי מכירת רכב להידחות.

מכל המקובץ לעיל, המבקש לא הוכיח בבקשתו את התנאים הנדרשים למתן הסעד הזמני, על כן מצאתי כי דין הבקשה להידחות ואין להוסיף ולעכב את הליכי ההוצאה לפועל.