ערעור של המערערת על הגבלת חשבונה בבנק המשיב.
שיקולים אלו היטו את הכף לחובת המערערת:
1) מדובר בסכום גבוה של השיק, אשר היה יכול להעמיד את הבנק בסכנה שבחשבון תהיה יתרת חובה שלא תיפרע;
2) מדובר בשיק העשירי מבין עשרת השיקים, וכל הסרוב של השיקים האחרים היו התראות למערערת;
3) הבנק ביקש מהמערערת להפסיק היתנהלותה זו, אך המערערת לא הפסיקה היתנהלותה זו, למרות בקשות הבנק ולמרות ההתראה שנשלחה אליה לפני הודעת ההגבלה שנשלחה אליה;
4) ההפקדות הנוספות בסך 130,000 ₪ נעשו רק לאחר סרוב השיק, וכנראה לקראת סוף יום העסקים.
...
המשיב טען שיש לדחות את ערעור המערערת מהסיבות כדלקמן:
1) לפי הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח מועד זיכוי וחיוב שיקים), ה'תשנ"ב-1992, על המערערת היה לדאוג שתהיה יתרה מספקת בחשבון לפרעון השיק ביום הצגתו.
לאור האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את טענותיה של המערערת בקשר לשיק החמישי.
לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות גם את טענות המערערת גם לגבי השיק העשירי.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור, מורה על ביטול הסעד הזמני לכניסת ההגבלה לתוקף ומורה על כניסת ההגבלה לתוקף.
