ערעור על דחיית תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין

נקבע, כי "מטרת החיוב לא היתה לשפות את [בני הזוג] על הוצאותיהם אלא להעניש את ג'אבר על היתנהלותו או אולי לפצותם על עוגמת הנפש שנגרמה להם עקב גרירתם להליך, אלא שלא לכך נועד החיוב בהוצאות". לפיכך, על אף ש"יש להצטער על המצב שנוצר", הרי שאם עומדות לבני הזוג "טענות כלפי היתנהלותו של ג'אבר [...] מקומן של אלה בהליך מתאים. כפי שלמדנו לדעת, לאחר הגשת הערעורים שבנידון הוגשה על ידי [בני הזוג], באמצעות עו"ד גבעון, תביעה כנגד ג'אבר, ומטבע הדברים טענותיהם כנגד ג'אבר תתבררנה שם". ביום 15.11.2020, הגישו עו"ד גבעון ובני הזוג בקשת רשות ערעור על פסק הדין (רע"א 7892/20); הבקשה – נדחתה, בהחלטתי מיום 13.12.2020.

לגבי תביעת בני הזוג נגד בית החולים נקבע, כי לא עלה בידי בני הזוג להוכיח את מלוא התנאים הנדרשים, לצורך ביסוס תביעת רשלנות מקצועית המופנית נגד עורך דין; בפרט, כי לא הוכח שאילו נהג עו"ד ג'אבר אחרת מכפי שנהג – היתה מתקבלת בהליך הכרעה שונה מזו שנתקבלה.

מן העבר השני, נשקלה העובדה ש"בסופו של יום התביעה נגד [בני הזוג] נדחתה", כך שהנזק שניגרם להם מסתכם, בעקרו של דבר, בכך שתביעת עו"ד גבעון נגדם לא סולקה על הסף, ובכך שהם לא יצרו יריבות נגד עו"ד ג'אבר עוד באותו ההליך, ועל כן, נדרשו לנהל הליך נוסף נגדו, בעילה של רשלנות מקצועית.

...

טענה זו – אין בידי לקבל.

דין הטענה, אם כן, להידחות.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

ביום 18.12.2012 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעת הפינוי המורה על פינוי המושכר ומחייב את השוכרים בתשלום הוצאות משפט ושכר טירחה עורך דין בסך 6,059 ₪.

ביום 30.12.2015 נדחתה בקשת המערערת על ידי רשם ההוצאה לפועל ונקבע כי, " אין לקבל כל טענה באשר לסכומים שהתקבלו בטרם הגיעו הצדדים להסכם פשרה במסגרת תיק בית המשפט, המקום לידון בטענה היה בפני בית המשפט במסגרת ההליך האזרחי, כאשר מועד הפשרה הנו מאוחר לקבלת הכספים ". לאור האמור לעיל, הגישה המערערת במסגרת התביעה הכספית, בקשה נוספת להשבת כספי המעסיקה, אולם ביום 18.05.2016 נדחתה הבקשה ונקבע, " לא ניתן לפי הדין לבטל פסק הדין שניתן בהסכמה או להגיש בקשה שכזו בתוך תיק פסק הדין. יש להגיש תביעה נפרדת להכרזה על ביטולו. הבקשה נמחקה." לפיכך, ביום 17.04.2019 הוגשה על ידי המערערת נגד המשיבות תובענה כספית לבית המשפט השלום בתל-אביב (ת"א 39182-04-19) להשבת כספי המעסיקה לדבריה נפלה קורבן לתרמית ואין מנוס מביטול הסכם הפשרה לאור הסתרת המידע שהכספים מוחזקים על ידי המשיבות.

התביעות נדונו במאוחד (להלן: "התביעה שאוחדה") וביום 23.08.2020 ניתן פסק דין (ע"י כב' השופטת ר' אופיר) אשר דחה את תביעת הרשלנות המקצועית נגד ב"כ המערערת וקיבל בחלקה את תביעת ב"כ לתשלום יתרת שכר טירחה.

כב' הרשמת סברה כי, בשל סיכויו של העירעור אין מקום להורות על פטור מלא מערובה לדבריה, לאחר עיון בכתב העירעור ובתביעה שאוחדה מול בא כוחה (עו"ד אלון) ונדחתה בשלוש ערכאות לא ניתן להמנע מהמסקנה לפיה ממצאים אלה מהוים השתק פלוגתא ולא נמצא בטיעוני המערערת נימוק השולל מסקנה זו. המשיבות גורסות כי, יש למחוק על הסף את בקשת המערערת וזאת בשל סכוייו האפסיים של העירעור, ובשל חריגתה מהוראות התקנות אשר על פיהם יש להגיש בקשה לבית המשפט.

...

כב' הרשמת סברה כי, בשל סיכויו של הערעור אין מקום להורות על פטור מלא מערובה לדבריה, לאחר עיון בכתב הערעור ובתביעה שאוחדה מול בא כוחה (עו"ד אלון) ונדחתה בשלוש ערכאות לא ניתן להימנע מהמסקנה לפיה ממצאים אלה מהווים השתק פלוגתא ולא נמצא בטיעוני המערערת נימוק השולל מסקנה זו. המשיבות גורסות כי, יש למחוק על הסף את בקשת המערערת וזאת בשל סיכוייו האפסיים של הערעור, ובשל חריגתה מהוראות התקנות אשר על פיהם יש להגיש בקשה לבית המשפט.

הכרעה: מקובלת עלי מסקנת כב' הרשמת בהחלטתה המאזנת כראוי בין התנאים המצטברים ביחס לנסיבות.

מסקנה זו מתחזקת לנוכח העובדה שמערערת באופן עקבי איננה משלמת את ההוצאות אשר בית המשפט פוסק לחובתה לזכותן של המשיבות ולעניין זה יפים דבריה של כב' הרשמת ש' ליבוביץ' בבית המשפט העליון, "על המבקש פטור מהפקדת ערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את הוצאותיו בערעור, אם ייפסקו כאלה, מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית אשר תצדיק זאת. נטל זה גובר כאשר מבקש הפטור לא שילם את ההוצאות בהן חויב בפסק-דינו של בית משפט קמא" (ע"א 2293/06 זינגל נ' גלעדי (נבו 24.07.2006)) אשר על כן, דין הערעור להידחות לגופו מטעמי כב' הרשמת.

לפניי ערעור על החלטת הלישכה לסיוע משפטי מיום 14.11.21 שלא להעניק למערער ייצוג משפטי לצורך הגשת תביעה נזיקית בגין רשלנות מקצועית נגד עורך הדין נפתלי גור אריה (להלן: עו"ד גור אריה), מחמת חוסר סיכוי משפטי (להלן: ההחלטה).

המערער פנה למשיב לצורך קבלת ייצוג משפטי על מנת להגיש תביעה נזיקית נגד עו"ד גור אריה אשר ייצגו בהליך בו ניתן פסק הדין, אולם המשיב דחה את בקשתו.

...

לסיכום, מורה על דחיית הערעור.

ביום 18.3.2021 הגיש ב"כ המערערת בקשה לפסילת המותב, בה טען כי הגיש בשם לקוחה אחרת בחודש נובמבר 2019 תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין שהיה שותפו של המותב בעת ההיא (להלן: תביעת הרשלנות והשותף בהתאמה).

לטענתו, "סביר כי [המותב] הכיר תובענה זו וייתכן כי אף טיפל בה", מאחר שתביעת רשלנות מקצועית נגד אחד מתוך שני שותפים במשרד "כמוה כתביעה המוגשת גם כנגד השותף השני". לפי ב"כ המערערת, בסמוך לאחר מינוי המותב לשיפוט, בחודש ינואר 2021, דן המותב בתביעה אחרת שבה ייצג ב"כ המערערת את התובעות (להלן: התביעה הנוספת), וביום 7.3.2021 דחה המותב את תביעתן וקיבל תביעה שכנגד "חרף היעדרן של ראיות", לטענת ב"כ המערערת.

מכאן העירעור, בו חוזר ב"כ המערערת על טענותיו ומוסיף, בין היתר, כי הקשר בין המותב ובין השותף לא היה ידוע לו במהלך ניהול התביעה הנוספת, שעליה החליטו מרשותיו שלא לערער "מטעמי יעילות כלכלית", והוא העלה את הטענה בעיניין מיד לאחר שהדבר נודע לו. לטענת ב"כ המערערת, תביעת רשלנות מקצועית אינה תביעה שגרתית עבור בעל מיקצוע, ומשכך "סביר כי [המותב] הכיר תובענה זו וייתכן כי אף טיפל בה". עוד טוען ב"כ המערערת כי חרף הבהרתו של המותב שלא היה ער למעורבותו בתביעת הרשלנות המקצועית, המותב סיפק בהחלטתו "מידע [רב]" שכלל לא צוין בבקשת הפסלות, כגון שהשותף יוצג בידי משרד עורכי דין שמונה על-ידי חברת הביטוח וכן מידע בנוגע לאופן סיום התביעה.

...

עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.

כמו כן, אין בידי לקבל את הטענה שלפיה הכרעת המותב בתביעה הנוספת שבה מייצג ב"כ המערערת מקימה עילת פסלות.

בענייננו, בחרו מרשותיו של ב"כ המערערת בתביעה הנוספת שלא להגיש ערעור על פסק-הדין שניתן בה. בנסיבות אלה, אין להלום העלאת השגות על אותו פסק-דין במסגרת הליך הפסלות הנוגע לתיק דנן, שבו מייצג ב"כ המערערת לקוחה אחרת ומרשותיו בתביעה הנוספת כלל אינן צד בו. אשר על כן, הערעור נדחה.

תביעה זו שלפניי היא תביעת רשלנות מקצועית כנגד הנתבע, עורך דין במקצועו, והועמדה היא על סך של 250,000 ₪.

הנתבע הדגיש כי בסופו של יום תביעת אלרחמה נדחתה ברובה המכריע מטעמים שאינם קשורים אליו כלל וכי ממילא, מתוקף תפקידו כעורך דין, הוא אינו אחראי ולא יכול להיות אחראי לתוצאת פסק הדין אף לא בבחינת "חוכמה בדיעבד". העדויות: מטעם התובע הוגשו תצהירו שלו וכן תצהירי העדים רפעאת היג'אוי (להלן:"היג'אוי") ומוחמד חיג'אזי (להלן:"חיג'אזי").

ההדגשות אינן במקור, אלא אם יצויין אחרת] דיון והכרעה: בפתח דבריי אבהיר זאת: ראש וראשונה – בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסק הדין.

מכאן, אקדים אחרית לראשית ואומר כי לאחר שבחנתי את כלל החומר המצוי בתיק, את טענות הצדדים והראיות – מצאתי להורות על דחיית התביעה.

...

לעניין זה העיד הנתבע כי התובע התחייב לספק את ההוכחות לגבי אובדן לקוחות ואובדן המוניטין (עמ' 4 ש' 10-14), ועדותו זו מקובלת עלי, ומשתלבת עם יתר הראיות (או יותר נכון לומר, העדרן של הראיות) אותן מציין ביהמ"ש בפסק הדין.

סוף דבר: על כל האמור – דין התביעה להידחות.

התובע ישלם לנתבע שכר טרחה בסך של 19,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן הוצאות ההליך בסך של 2,000 ₪.