ערעור על דחיית תביעה נגד המועצה להסדר הימורים בספורט

הנתבעים סומכים טענתם זו, בין היתר, על החלטת כב' הרשמת לסרי מיום 22.12.20 אשר התירה על כנו צו עיקול זמני במעמד צד אחד, שניתן על כספי התובעים בסך כולל של 317,446 ₪ וכן על דחיית העירעור על החלטתה זו (ראו תשובת הנתבעים לתגובת התובעים מיום 3.3.21).

כן יש לדחות את הבקשה שכן התובעת 1 הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את ההוצאות שיפסקו כנגדה ככל ותביעתה תדחה שכן העמותה פעילה, מיתנהלת כראוי, מצבה הפינאנסי מאוזן ותקין, ולא רובצת לפתחה כל סכנה של פירוק או חידלות פרעון.

עוד צרפו התובעים העתק אישור של משרד המשפטים, רשם העמותות וההקדשים על ניהול תקין של העמותה לשנים 2020-2021; מאזן מבוקר לשנים 2018-2019; דוח יתרות לא מבוקר מחודש 01/2020 ועד 10/2020; העתק מייל מטעם המועצה להסדר הימורים בספורט וטענו כי העמותה עתידה לקבל בשנת 2021 תקציב מעריית אשדוד, ואישורו מעיד על חוסנה הכלכלי.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את התובעת 1 בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם של הנתבעים ככל ותביעת התובעים כנגדם תידחה.

יתרה מכך, בתיק זה ניתנה החלטתה המנומקת של כבוד הרשמת לסרי מיום 22.12.20 עת הטילה על נכסי התובעת 1 צו עיקול זמני, אשר אף היא מהווה בסיס למסקנה כי מצבה הכלכלי של התובעת 1, מטיל צל כבד על יכולתה לפרוע ההוצאות שייפסקו כנגדה, וכי אף קיימת החמרה במצבה הכלכלי של התובעת 1.

גם טענות התובעת בדבר הגשת הבקשה בחוסר תום לב דיוני ובחוסר ניקיון כפיים זו דינה להידחות שהרי המדובר בטענות עובדתיות אשר דינן להתברר במסגרת ההליך העיקרי וממילא אין בהן כדי להצביע על יכולתה הכלכלית של התובעת 1, אשר יש בה להצדיק פטור מהפקדת ערובה.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 21247-07-14 כהן ואח' נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופט שמואל בורנשטין תובעים 1. אביעד כהן 2. זאב לנדסמן נתבעת המועצה להסדר ההימורים בספורט החלטה

יהיו מצבים בהם הפיצול ייצור קשיים בנוגע להליכי העירעור, כאשר, למשל, נקבעת חבות של חלק מהנתבעים והתביעה נגד האחרים נדחית.

במצב כזה יכול ויוגש ערעור על דחיית התביעה שלא יהיה טעם לידון בו בטרם יסתיים ההליך בערכאה הדיונית.

...

בבקשה לפיצול הדיון פתח דבר ביום 11.1.2017 אישרתי את ניהול התובענה שבכותרת כייצוגית, תוך הגדרת הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית ככוללת כל אדם אשר השתתף בהימור במסגרת אחת מתוכניות "ווינר" המתנהלות ביחס זכיה קבוע ואשר בחר באופציית הימור שלה יחס זכיה נחות לעומת אופציית הימור אחרת הנגזרת מאותה תוצאת משחק, וזאת החל משבע שנים קודם למועד הגשת הבקשה (10.7.2014) והמשתייך לאחת משתי תתי הקבוצות אותן הגדרתי במסגרת החלטתי הנ"ל. כעת עומדת בפניי בקשת המבקשים, התובעים המייצגים, להורות על פיצול הדיון בתובענה הייצוגית, באופן שבו בשלב הראשון תידון ותוכרע שאלת החבות, ורק לאחר מכן, בכפוף לתוצאות ההכרעה בשאלת החבות, תידון סוגיית גובה הנזק.

הנה כי כן, לאור כל האמור, מאחר שמדובר בשלב השני בו אנו מצויים עתה - לאחר שהבקשה אושרה כייצוגית, משמע כי כבר עברנו "במסדרון" והגענו אל "הטרקלין", אין מקום לפצל את הדיון בין שאלת האחריות לשאלת הנזק, אלא רק במקרים חריגים.

לאור כל האמור לא מצאתי כי יש הצדקה בנסיבות העניין להורות על פיצול הדיון, כפי שהתבקש על ידי המבקשים.

סוף דבר בקשת המבקשים לפיצול הדיון - נדחית.

בפניי בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית שהוגשה על ידי מר רונן לפיד (להלן: "המבקש") כנגד המועצה להסדר הימורים בספורט (להלן: "המשיבה" או "המועצה").

(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".

יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון ברע"א 6567/97 בזק נ' עיזבון המנוח אליהו גת, פ"ד נב(2) 713, אליו הפניתה המשיבה בתשובתה לבקשת האישור, שם צוינו הדברים הבאים: "לא ניתן לתקוף ישירות את בזק על התעריף המונהג, שכן, פעולתה חוסה תחת כנפי התקנות... לא יעלה על הדעת לקבוע, כי פעולה על פי חיקוק הינה בלתי סבירה ובלתי מוגנת". כך גם נקבע בע"א 3766/91 זהבי נ' המועצה להסדר הימורים בספורט, פ"ד מז(3) 580: "משהוכח כי אחד עשר מתוך ארבעה עשר משחקים במחזור 22/91 נדחו, הרי שנתקיימו פחות מתשע תחרויות, ולפיכך, לאור הוראת סעיף 40(ב) לתכנית, אין לחלק את הפרסים במחזור זה". מכל מקום, יצוין, כי תחולתן של התקנות על הקשר החוזי בין המועצה למשתתפים בהימורים, רשום מפורשות על גבי החלק האחורי של הקבלה המונפקת לכל מישתתף, וניתן לצפות, כי המבקש היה מודע לכך בעת ביצוע הימוריו ואף עת בחר לפדות את סכום הזכייה בגין הימורו, הגם שהוא טוען כיום בתביעתו כי לא זה הוא הסכום בו היה אמור לזכות.

...

בעניין זה, סבורני, כי לא עלה בידי המבקש להוכיח ולו בראשית ראייה כי כתוצאה מהקדמת שעת המשחק, המועצה התעשרה או כי ההתעשרות נעשתה על חשבון המבקש כאמור.

סוף דבר סיכומו של דבר ולאור כל האמור לעיל, אני סבורה, כי בקשת האישור דנא איננה עומדת בתנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק התובענות הייצוגיות, וכי המבקש לא הוכיח קיומה של עילת תביעה אישית מכוח העילות שפורטו בבקשתו.

על כן, דין בקשת האישור להידחות.

בפסק הדין עליו נסב העירעור נדחתה תביעת רשלנות רפואית שהגישו המערערים נגד המשיבים, ונקבע כי למשיבים אין אחריות כלפי המערערים.

אולם לטעמי בנסיבות המתוארות - בהן פסק הדין אינו כולל כל היתייחסות לסוגית הנזק, והיות ומטבע הדברים על המערערים להפנות טענותיהם כלפי קביעות בית המשפט המחוזי - הרי שמדובר במצב דברים בו עצם ההפניה לטענות בבית המשפט המחוזי לעניין גובה הנזק בלבד, אינה מצדיקה מחיקה של סיכומי המערערים או של חלקם.

במסקנה זו תומכת גם הגישה הפרגמאטית הנוהגת עימנו בבחינת בקשות כגון דא (ראו ע"א 3954/09 שווקים חדשים הוצאה לאור בע"מ נ' המועצה להסדר הימורים בספורט, פסקה 5 (22.11.2010)) וכן הנטיה להימנע מלהתערב בתכנם של כתבי טענות.

...

בית המשפט המחוזי לא דן בפסק דינו בשאלת גובה הנזק, נוכח קביעתו בדבר העדר אחריות, והערעור מונה אפוא כלפי קביעה-מסקנה זו של העדר אחריות.

במסקנה זו תומכת גם הגישה הפרגמאטית הנוהגת עימנו בבחינת בקשות כגון דא (ראו ע"א 3954/09 שווקים חדשים הוצאה לאור בע"מ נ' המועצה להסדר הימורים בספורט, פסקה 5 (22.11.2010)) וכן הנטיה להמנע מלהתערב בתכנם של כתבי טענות.

מכל הטעמים המפורטים לעיל הבקשה נדחית.

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב - יפו (כב' השופטת הבכירה ח' קלוגמן) מיום 3.7.2022 ב-ת"א 67861-01-19, לפיו נדחתה תביעת המערערות לקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות).

השיקולים אותם ישקול בית המשפט בקביעת פיצויים ללא הוכחת נזק במקרה של עוולת גניבת עין, פורטו בע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, נט(1) 873 (2004): "שני עקרם עומדים בבסיס הסעיף המאפשר פיצויים ללא הוכחת נזק: העדר יכולת להוכיח את הנזק המדויק שניגרם בעקבות גניבת העין (השוו עניין פרו-פרו ביסקויט [16]) והרצון להרתיע מעוולים בכוח (השוו: ע"א 592/88 שגיא נ' עזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל (להלן – עניין שגיא [19]) וכן ביתר הרחבה דויטש בספרו עוולות מסחריות וסודות מסחר [41], בעמ' 90). רשימת השיקולים שישקול בית-המשפט בבואו להכריע בדבר גובה הפיצויים בהיתחשב ברציונאלים אלה, איננה סגורה (ראו ע"א 3616/92 דקל שרותי מחשב להנדסה (1987) בע"מ נ' חשב היחידה הבין-קיבוצית לשרותי ניהול אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (כיום: חשב אגודה שיתופית בע"מ) [20]). בין היתר, יתחשב בית-המשפט בעוצמת ההפרות, במספרן ובמשכן, באשמו של המפר, באופיו ובגודלו של העסק המפר וכדומה (עניין שגיא הנ"ל [19])". בית המשפט קמא מצא כי הטובין הושמדו עוד בשלב הכניסה לישראל, ולא הגיעו לשווקים.

בנוסף לצוו שניתן בהליך הראשון, ביקשו המערערות מבית המשפט בכתב התביעה לתן צו מניעה קבוע חדש, נגד המשיבים וכל הבאים בשמם או הפועלים מכוחם שימנעו משימוש כלשהוא בסממני המסחר של התובעת 2 ו/או בכל סימן הדומה להם עד כדי להטעות.

...

מנגד, טענו המשיבים בכתב ההגנה כי הטובין הושמדו ומשכך יש לדחות את התביעה שכן לא נגרם נזק למערערות.

דיון והכרעה לאחר שנדרשתי לכתב הערעור, נספחיו ולתיק בית המשפט קמא, החלטתי לדחות את הערעור בלא צורך בתשובת המשיבים.

יודגש כי ההסכמות שהתקבלו במסגרת ההליך של בזיון בית המשפט, מהוות הודאה בכך שהטובין שעל השמדתם הוסכם, מפרים את הצו ואין צורך לחזור על קביעה זו. מהטעמים המנויים לעיל, דין הערעור להידחות.