ערעור על דחיית תביעה נגד בנק בגין השקעות במטבע חוץ

בבית המשפט העליון רע"א 5884/14 רע"א 5953/14 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין המבקשים ברע"א 5884/14: 1. פינקסו גלובל אינווסטמנטס בע"מ 2. אפאקסיוסי סולושנס בע"מ המבקש ברע"א 5953/14: דקל דוד עוזר, עו"ד נ ג ד המשיבים ברע"א 5884/14: 1. דוק השקעות 1988 בע"מ 2. יוסף אמודאי 3. עו"ד דקל דויד עוזר המשיבים ברע"א 5953/14: 1. דוק השקעות 1988 בע"מ 2. פינקסו גלובל אינווסטמנטס בע"מ 3 אפאקסיוסי סולשנס בע"מ בקשות רשות עירעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (סגן הנשיאה י' ענבר, השופטת י' שבח, והשופט ש' שוחט) מיום 16.6.14 בשם המבקשים ברע"א 5884/14: עו"ד ד' קירשנבוים בשם המבקש ברע"א 5953/14: בעצמו ][]החלטה

באמצעות מעשה תרמית, שכלל זיוף מסמכים, הצליח מר ברמן להוציא מידי המשיבה סכום כסף של 420,000 דולר (1,963,500 ₪); מחצית מן הכסף הועברה בהעברה בנקאית מהמשיבה לחברת אף.בי.אס אינטרנשיונאל אינווסטמנטס סרוויס בע"מ, והמחצית השנייה ניתנה למר ברמן בשיק פתוח, שהעביר לשתי חברות אחיות המעניקות פלאטפורמה למסחר אינטרנטי במטבע חוץ: אפאקסיוסי סולשנס בע"מ ופינקסו גלובל אינווסטמנטס בע"מ (המבקשות בבקשת רשות העירעור רע"א 5884/14, להלן המבקשות).

לפיכך, קבע בית משפט השלום כי המבקש התרשל במילוי חובתו הבסיסית כלפי המשיבה; אך את אחריותו של המבקש לנזק העמיד בית המשפט על 50% מסכום ההעברה הבנקאית (403,000 ₪), וזאת כיון שייחס למשיבה אשם תורם של 50% לנזק שניגרם לה. בנוגע להודעות צד שלישי שהוגשו, דחה בית משפט השלום את הודעת צד שלישי של המבקש כנגד כל הנתבעים אשר לא נימצאו אחראים, וכן כנגד המבקשות; משסכום התביעה כנגדן הופחת מסך התביעה כנגד המבקש, לא נמצא בסיס להודעה זו. בנוסף, נדחו הודעות צד שלישי של המבקשות כנגד הנתבעים אשר לא נימצאו אחראים, וכנגד המבקש.

המבקשות קבלו בערעורן על חיובן להשיב את מלוא סכום השיק הפתוח, שכן לטענתן טעה בית משפט השלום בייחסו להן חוסר תום לב. המבקש קבל בערעורו על הכרעת בית משפט השלום לזקוף לחובת המשיבה רק 50% מהאחריות על ההעברה הבנקאית ולא מלוא הסכום.

...

איני נעתר איפוא לשתי הבקשות.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 48884-01-21 בנקי השקעות בע"מ נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בעמ לפני כבוד השופט רמי חיימוביץ מבקשת בבקשה לאישור תובענה ייצוגית/תובעת בנקי השקעות בע"מ משיב בבקשה לאישור תובענה ייצוגית/נתבע הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ ב"כ המבקשת עו"ד דביר לנגר ב"כ המשיב עו"ד פנינה מור-גלוזמן; עו"ד ברוריה שריר-הראל; עו"ד כרמל ברקת פסק דין

בית-המשפט שמע עדים רבים, כולל מספר מומחים, ובפסק דין מקיף, המחזיק 144 עמודים, דחה את טענות המבקשים לגופן, תוך שהוא קובע כי הנחות המבקשים בנוגע לפעולות הבנקים שגויות מעיקרן, כי "הבנקים הגדולים בישראל הם 'עושי שוק' ואינם מתווכים במט"ח – כפי שסוברים המבקשים" וכי "אילו הייתה מתקבלת ה'תיזה' של עו"ד דביר לנגר וד"ר מיכאל שראל, היה יוצר הדבר אי וודאות והעדר יכולת ללקוח לכלכל את צעדיו ואת כדאיות עסקת המט"ח (מעמ' 84 לפסק הדין, ההדגשות במקור), וכי "הוכח בפני, שכל המשיבים, פעלו כדין, הן באשר ל'קנייה או מכירה של מטבע חוץ' והן באשר להצגתם 'במקום בולט לעין' בבנק וגם באנטרנט של 'שערי החליפין לקנייה ולמכירה של שטרי כסף במטבע חוץ ושל העברות והמחאות' כדי לאפשר לרוכש/קונה המט"ח לכלכל את צעדיו בטרם ביצוע הפעולה" (עמ' 15 לפסק הדין, ההדגשות במקור).

דיון הסוגיות העולות בבקשה ובתשובה הן אמנם סוגיות כבדות משקל, אך נוכל לקצר, שכן הן נדונו והוכרעו בפסקי הדין בעיניין ים שעסק, כאמור, בתביעה דומה נגד בנקים אחרים, וקבע כי חרף ההלכות המחמירות והזהירות בעיניין סילוק על הסף, ולמרות המיגבלות הקשורות במעשה בית דין והשתק, יש לדחות את התביעה על הסף שכן "המבקשים, לרבות בא כוחם אשר מעורב מעורבות אישית עמוקה בתובענה ייצוגית זו כמו גם בקודמותיה, לא השכילו להצביע בטיעוניהם על הבדל ממשי ומשמעותי המצדיק שמיעה מחדש של בקשת האישור דכאן, וזאת על רקע פסק דינו המפורט (והחלוט) של בית המשפט המחוזי בת"צ (מאוחד) 41639-09-13 ועל רקע הדיון ופסק הדין שניתן בבית המשפט העליון במסגרת ע"א 2260/18" וכי "המעיין בבקשת האישור דנן ומשווה אותה לארבע הקודמות לה, שנידונו בפסק הדין המנומק באריכות, פסק דין שערעור עליו בבית המשפט העליון נדחה, יימצא מסיק נוכח כל המובא לעיל ולהלן כי בגדרי בקשת האישור (החדשה) מנסים המבקשים (ועו"ד ד' לנגר בכללם) להגיש בדרך עקיפה 'ערעור על פסק הדין'". דברים אלו, שנקבעו לאחר סקירה רחבה של הפסיקה בנושא והשוואה מפורטת של הטענות בתביעת ים מול הטענות שנידונו והוכרעו בתיק המאוחד, אושרו, כאמור, בבית המשפט העליון שקבע, במילים קצרות, כי "דין הבקשה לאישור תובענה ייצוגית להדחות בשל מעשה בית דין. הדבר נכון במיוחד נוכח זיקת בא כוח המערערים להליכים קודמים שהוכרעו זה מכבר, ואף בהנתן התנאים המיוחדים של הליך אישור התובענה הייצוגית. בראייה זו, לא מדובר במקרה גבולי. יש משמעות לסופיות הדיון, לרבות בקשות לאישור תובענה ייצוגית". הקביעות המשפטיות שנקבעו בעיניין ים חלות במקרה הנוכחי שנסיבותיו זהות.

...

דיון הסוגיות העולות בבקשה ובתשובה הן אמנם סוגיות כבדות משקל, אך נוכל לקצר, שכן הן נדונו והוכרעו בפסקי הדין בעניין ים שעסק, כאמור, בתביעה דומה נגד בנקים אחרים, וקבע כי חרף ההלכות המחמירות והזהירות בעניין סילוק על הסף, ולמרות המגבלות הקשורות במעשה בית דין והשתק, יש לדחות את התביעה על הסף שכן "המבקשים, לרבות בא כוחם אשר מעורב מעורבות אישית עמוקה בתובענה ייצוגית זו כמו גם בקודמותיה, לא השכילו להצביע בטיעוניהם על הבדל ממשי ומשמעותי המצדיק שמיעה מחדש של בקשת האישור דכאן, וזאת על רקע פסק דינו המפורט (והחלוט) של בית המשפט המחוזי בת"צ (מאוחד) 41639-09-13 ועל רקע הדיון ופסק הדין שניתן בבית המשפט העליון במסגרת ע"א 2260/18" וכי "המעיין בבקשת האישור דנן ומשווה אותה לארבע הקודמות לה, שנדונו בפסק הדין המנומק באריכות, פסק דין שערעור עליו בבית המשפט העליון נדחה, יימצא מסיק נוכח כל המובא לעיל ולהלן כי בגדרי בקשת האישור (החדשה) מנסים המבקשים (ועו"ד ד' לנגר בכללם) להגיש בדרך עקיפה 'ערעור על פסק הדין'". דברים אלו, שנקבעו לאחר סקירה רחבה של הפסיקה בנושא והשוואה מפורטת של הטענות בתביעת ים מול הטענות שנדונו והוכרעו בתיק המאוחד, אושרו, כאמור, בבית המשפט העליון שקבע, במילים קצרות, כי "דין הבקשה לאישור תובענה ייצוגית להידחות בשל מעשה בית דין. הדבר נכון במיוחד נוכח זיקת בא כוח המערערים להליכים קודמים שהוכרעו זה מכבר, ואף בהינתן התנאים המיוחדים של הליך אישור התובענה הייצוגית. בראייה זו, לא מדובר במקרה גבולי. יש משמעות לסופיות הדיון, לרבות בקשות לאישור תובענה ייצוגית". הקביעות המשפטיות שנקבעו בעניין ים חלות במקרה הנוכחי שנסיבותיו זהות.

לכן דין התביעה להידחות.

בנסיבות אלו התובענה נדחית, ועמה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

השופט ד"ר קובי ורדי לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופטת אביגיל כהן) מיום 9.5.12 (ת"א 158214-09) אשר דחה את תביעתה של המערערת כנגד המשיב (להלן: "הבנק").

המערערת פעלה באמצעות הבנק בהשקעות בתחום המסחר במטבעות חוץ כולל ביצוע עיסקאות פורוורד וכן מכירה וקניה של אופציות במטבע חוץ, כלומר עיסקאות של נגזרים פינאנסיים.

...

בנוסף, אני סבור כי לא ניתן להתעלם מכך שלאחר יום ה-4.3.02 המשיכה המערערת את פעולותיה בבנק ללא מחאה, ואף המשיכה את השקעותיה במסגרת עסקאות הפורוורד ורכשה דולר אוסטרלי באמצעות הבנק, ובחרה להגיש את תביעתה לאחר קרוב ל-7 שנים, סמוך לתום תקופת ההתיישנות.

סוף דבר אמליץ לחברי להרכב לדחות את הערעור.

המערערת תשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך של 35,400 ₪.

לפני בקשה לפטור מאגרה ולחלופין להורות על דחיית תשלומה, בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007 (להלן: "התקנות"), בתביעה על סך של 21,647,000 ₪ שהגיש המבקש נגד המשיבים 2-1, וזאת בשל טענות לרשלנות וגזל הנוגעות לאבן חן נדירה מסוג "אלכסנדריה" (להלן: "האבן"), שלפי הטענה נרכשה על ידי המבקש ואחרים ברוסיה.

הוא אינו מנהל חשבונות בנקים נוכח העובדה שהוא מוגבל באמצעים ואף בנק אינו מעוניין לפתוח לו חשבון עו"ש. הוא אינו בעל נכסים, אין לו רכב פרטי, אינו מחזיק בניירות ערך או מט"ח בבנק.

המבקש מנסה בעקיפין ל"ערער" על אותה החלטה כאמור, זאת לאחר שהערעור בגינה נמחק בהסכמה ואין מקום לאפשר היתנהלות זו. אני סבור שנוכח שני ההליכים שקדמו לתביעה ולבקשה שבפני, נוצר בעיניינו של המבקש מעין השתק עילה לגבי סוגיית האגרה (ראה ע"א 8166/11 חברת אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ (בפרוק) נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ (12.4.15)) ואין לאפשר למבקש לנצל את מחיקת ההליך הקודם להגשת בקשה נוספת לפטור מאגרה.

...

בנסיבות אלה אין די באישור המסירה שהוגש ולפיכך אני קובע שמסמכי בי דין לא הומצאו כדין למשיב 2 ולפיכך, גם מטעם זה, הבקשה נגדו נדחית.

דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות.

התובע ישלם את האגרה עד ליום 2.8.15 שאם לא כן תמחק התביעה.

בהמשך התובענה טוען התובע, כי כלקוח הוא חויב "בהפרש המרה". את הדיבור "הפרש המרה" מסביר התובע כך: "בעסקת חליפין המשיב מחייב בהפרש בין שער המטבע כפי שמשקף שוק פעיל למטבע חוץ לבין שער המטבע שהבנק קובע לעסקה מול הלקוח". מוסיף וטוען התובע, כי החוזה שבין הצדדים "תנאים כלליים לניהול חשבון" אינו מיפרט את הקף החיוב בהפרש ההמרה.

מאחר והבנק אינו מיפרט את הקף החיוב של הפרש ההמרה, הגם שניתן לפרטו, פועל הבנק הניגוד לסעיף 2 לחוק החוזים.

לאחר מחיקת העירעור על פסק הדין בעיניין לנגר, אשר דחה את בקשת האישור, הוגשה, באמצעות עו"ד לנגר, התביעה בעיניין ים. בקשת הבנק לסלק על הסף את התביעה בעיניין ים התקבלה בנימוקים של מעשה בית דין וחוסר תום לב. כנטען על ידי הבנק, נקבע בעיניין ים שאין בין תביעת ים ובין התביעה בעיניין לנגר כל הבדל משמעותי המצדיק שמיעה מחדש של בקשת האישור.

עוד ראו רע"א 7667/17 רוזנצוויג נ' חזן (נבו 3.12.2008) ליבת בקשת הבנק היא, כי הוגשו תובענות קודמות, בעניינים זהים, בין היתר, נגד הבנק, כאשר בכולן עו"ד לנגר היה מעורב ובכולן נדחתה התובענה.

דהיינו, טענת התובעים השונים לפיה, הבנק, בעת המרת מטבע מקומי כלומר שקל חדש למט"ח, גובה "הפרש המרה". כלומר, התובענה הייצוגית שלפנינו, כמו התובענות בעיניין לנגר, ים ובנקי השקעות עסקו בעלויות "השרות" או ההפסד" בגין ההמרה.

...

באותו סעיף טוען המבקש מפורשות שהקביעה בעניין לנגר "בטעות יסודה". בכל הכבוד הראוי, אין לאפשר בדרך לא דרך, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט ובחוסר תום לב בוטה ומובהק לשנות את שיטת המשפט.

אין לאפשר לשוב ולהגיש כל פעם מחדש את אותו הליך במעין "שיטת מצליח" תוך התשת הבנק ובית המשפט.

עם זאת, נקבע בזאת שככל שעו"ד לנגר יהא מעורב, בין במישרין ובין בעקיפין, בתובענה ייצוגית נגד הבנק ושמו לא יצויין בין כמבקש ובין כבא כוח, יהא עליו לצרף תצהיר לאותה תובענה ייצוגית ולגלות את מעורבותו הוצאות- נוכח היקף העבודה שנדרשו לה באי כוח הבנק, ישלם התובע שכר טרחת עורכי הדין בסך של 35,000 ₪ (כולל מע"מ).