ערעור על דחיית תביעה לנכות נזקק לפי תקנה 18א

תביעה זו עניינה ערעור על החלטת ועדת הרשות מיום 25.1.16 אשר דחתה את תביעת התובע להכיר בו "כנכה נזקק" לתקופה שמיום 1.6.15 ועד ליום 31.12.15, בהתאם לסעיף 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

ביום 5.11.15 הגיש התובע לנתבע תביעה להכרה כ"נכה נזקק" לפי תקנה 18א (נ/1-נ/2).

  במקרה דנן, לא נימקה הוועדה כלל כיצד קבעה כי התובע מסוגל לעבודה כלשהי ואף קיימת אי בהירות באשר לקביעתה הלקונית כי לא מיתקיים קשר סיבתי בין התאונה לנכות.

...

אשר על כן, נפלה טעות משפטית בהחלטתה ודין הערעור להתקבל.

לפני תביעה כנגד החלטת ועדת הרשות לפי סעיף 18 א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") מיום 13.11.19, אשר דחתה את תביעת התובעת ל”נכה נזקק" לתקופה מיום 1.1.19 ועד ליום 31.5.19.

ו. ביום 21.2.19 הגישה התובעת תביעה להכרה כנכה נזקק לפי תקנה 18א. ז. ועדת הרשות הכירה בתובעת כנכה נזקק לתקופה 1.8.18 עד 31.12.18.

ביום 17.11.20 היתכנסה ועדת הערר והגדילה את נכותה של המערערת ל- 15% וכן הפעילה את תקנה 15 במלואה, באופן שנכותה הנה 19%.

בהתאם להחלטה זו הנכות הרפואית הזמנית הנה בשיעור 10%, ואין רלבאנטיות לנכות הצמיתה שנקבעה לאחר מכן, גם אם היא גבוהה יותר.

...

לא שוכנעתי כי החלטת ועדת הרשות אינה סבירה או כי נפל בה פגם ולפיכך דין התביעה להידחות.

אגב קביעת הנכויות הזמניות הגיש התובע תביעה להכיר בו כנכה נזקק לפי תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: תקנה 18א).

החל מיום 1.3.20 ועד ליום 30.9.20 נקבעה לתובע דרגת נכות זמנית בשיעור 50%, שהושלמה לדרגת נכות בשיעור 100% בשל הכרה חוזרת בו כ"נכה נזקק" בתקופה זו. מיום 1.10.20 ועד ליום 28.2.21 נקבעה לתובע דרגת נכות זמנית בשיעור 25% אולם התביעה להכיר בו כ"נכה נזקק" גם לתקופה זו נדחתה (להלן: התקופה שבמחלוקת).

הלכה פסוקה היא כי תפקידה של ועדת הרשות לפי תקנה 18א הוא "להעריך את כושרו של המבוטח לעבוד ב'היתחשב בגילו ובנתוניו האישיים' ולבחון את האפשרות לעבודה כלשהיא ביחס לנכות ולפגיעה בעבודה אל מול אותם נתונים (ר' למשל: עב"ל (ארצי) 22083-10-11 המוסד לביטוח לאומי – שחאדה עומר (13.6.12)). בהקשר זה, באפשרות הועדה לבחון גם נתונים אובייקטיבים..." אודות המבוטח המלמדים האם יש לראותו כנכה נזקק, והאם הפגיעה שהוכרה גרמה לכך שאין לו סיכוי סביר לעבודה כלשהיא (ראו: עב"ל (ארצי) 36522-11-20 ורשבסקי אברהם ישראל – המוסד לביטוח לאומי (14.2.21); עב"ל (ארצי) 18136-01-20 מאיר ששון – המוסד לביטוח לאומי (18.10.20), בפסקות 28- 30).

זכות ערעור: על פסק דין זה ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לצד המבקש לערער.

...

על כן דין התביעה דחיה.

הנה כי כן, משכל הסוגיות האמורות מצריכות ליבון אין מנוס מהשבת עניינו של התובע לפתחה של ועדת הרשות.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעה מתקבלת וכמפורט בסעיף 8 לעיל.

החל מיום 1.3.2020 ועד לסוף חודש אפריל, 2020 הופחתה הנכות הזמנית לכדי 40%, אולם בד בבד התקבלה תביעתו להכיר בו כנכה נזקק לפי תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: תקנה 18א).

החל מיום 30.4.2020 ועד ליום 31.10.2020 הועמדה נכות התובע הזמנית על 20% אולם התביעה להמשיך ולהכיר בו כ"נכה נזקק" נדחתה (להלן: התקופה שבמחלוקת).

כפי שקבעתי בימים אלה בעיניין אבו כף (ב"ל (י-ם) 53961-04-21 אבו כף – המוסד לביטוח לאומי (14.3.2022)) הלכה פסוקה היא כי תפקידה של ועדת הרשות לפי תקנה 18א הוא "להעריך את כושרו של המבוטח לעבוד ב'היתחשב בגילו ובנתוניו האישיים' ולבחון את האפשרות לעבודה כלשהיא ביחס לנכות ולפגיעה בעבודה אל מול אותם נתונים (ר' למשל: עב"ל (ארצי) 22083-10-11 המוסד לביטוח לאומי – שחאדה עומר (13.6.12)). בהקשר זה, באפשרות הועדה לבחון גם נתונים אובייקטיבים..." אודות המבוטח המלמדים האם יש לראותו כנכה נזקק, והאם הפגיעה שהוכרה גרמה לכך שאין לו סיכוי סביר לעבודה כלשהיא (ראו: עב"ל (ארצי) 36522-11-20 ורשבסקי אברהם ישראל – המוסד לביטוח לאומי (14.2.21); עב"ל (ארצי) 18136-01-20 מאיר ששון – המוסד לביטוח לאומי (18.10.20), בפסקות 28- 30).

זכות ערעור: על פסק דין זה ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לצד המבקש לערער.

...

אלא שהנמקתה מעוררת קושי, באשר לכל היותר יש בה משום מסקנה אך ללא כל הנמקה ואבאר.

הנה כי כן, משהסוגיות האמורות מצריכות ליבון אין מנוס מהשבת עניינו של התובע לדיון לפני ועדת הרשות.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעה מתקבלת וכמפורט בסעיף 9 לעיל.

הועדה דחתה את העירעור על תקנה 15.

לגופו של ערעור, טוענת המערערת כי נוכח מצבה הנפשי, נפגעה איכות השינה שלה והדבר גרם, בין השאר, לתסמינים נוירולוגיים המתבטאים בכאבי ראש, אפילפסיה וירידה בתיפקוד – כל אלו בקשר סיבתי ישיר לנכות הנפשית מהעבודה.

המערערת אף ציינה כי ביום 24.02.2022 הגישה תביעה לפי תקנה 18א (נכה נזקק, ראו סע' 19 לכתב העירעור), ביום 14.03.2022 כרשום שם תביעתה אושרה.

...

היות שמדובר בסוגיות כבדות משקל המשליכות דה פקטו על המערערת ועתידה – ראוי להיעתר להארכת המועד ולדון בערעור לגופו.

מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר על יסוד כל האמור ומשלא נפל פגם משפטי– הערעור נדחה.