ערעור על דחיית תביעה לדמי אבטלה בשל העדר יחסי עובד ומעסיק

השופטת לאה גליקסמן: ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת חופית גרשון יזרעאלי; ב"ל 50966-04-18), שבו נדחתה תביעתו של המערער לדמי אבטלה בשל העידר תקופת אכשרה, מהטעם שלא היתקיימו יחסי עבודה בינו לבין חברה המצויה בבעלות הוריו.

קביעות בית הדין בעיניין זה הנן ארכאיות ואינן תואמות את המציאות שלפיה עובדים רבים עובדים מביתם עת עבודתם אינה מחייבת נוכחות יומיומית במקום עבודתם; אין כל סתירה בין גירסתו של המערער לבין גירסתו של אביו לעניין הקף ומקום ביצוע העבודה, ועדותם של המערער ואביו היו עקביות ומהימנות; ההטבות בעין שקבל המערער הן שוות ערך לתשלום שהגיע לו בעד פצויי פיטורים וזכויות סוציאליות, ובכל מקרה זכותו של עובד לדמי אבטלה אינה נשללת בשל אי תשלום זכויות סוציאליות על ידי המעסיק; מכלל הראיות והעדויות עולה כי בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה היתקיימו יחסי עבודה בין המערער לבין החברה, שכן הוכחו הן תשלום שכר באופן קבוע והן ביצוע עבודה מקצועית, ואין לשלול את מעמדו של המערער כ"עובד" רק בשל הקרבה המשפחתית לבעלים של העסק שבו עבד.

...

הכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

בנסיבות אלה, החסר הראייתי - עדות של גורמים בשיכון ובינוי על מהות ההתקשרות עם החברה ופעילותו של המערער במסגרת עבודתו בחברה אל מול שיכון ובינוי – יכול להוביל גם למסקנה כי המערער לא הוכיח כי נתן שירותי ייעוץ לשיכון ובינוי במסגרת עבודתו בחברה.

כללו של דבר: לאור כל האמור לעיל, לא מצאנו מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי, המבוססת על התרשמותו הבלתי אמצעי מעדות המערער ואביו והראיות שהיו לפניו, כמו גם על העדויות והראיות שלא הובאו לפניו, שלפיה המערער לא הוכיח קיומם של יחסי עבודה בינו לבין החברה, וכפועל יוצא מכך לא צבר תקופת אכשרה הנדרשת לצורך תשלום דמי אבטלה.

המערער ישלם למוסד שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 38044-02-20 12 מרץ 2021 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק נציג ציבור (עובדים) מר אבשלום אייזנר נציגת ציבור (מעסיקים) גב' שלומית לוי התובעת חני סבן בעצמה הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אבראהים חורי פסק דין

תביעה זו נסובה סביב השאלה האם יישם הנתבע נכונה את הוראות פסק דינה של השופטת שרון אלקיים ב"ל 33660-08-17 מיום 23.12.19 (להלן: "פסק הדין") ביחס לתשלום דמי האבטלה של התובעת.

יציין כי תביעת התובעת לתשלום דמי אבטלה בגין ששת החודשים מאמצע חודש יוני 2013 ועד לחודש ינואר 2014 התקבלה חלקית על ידי הנתבע, מן הטעם כי התובעת לא התייצבה במשך כל התקופה בלישכת שירות התעסוקה בנגוד לנדרש בהתאם לדין.

משעה שחלף המועד להגשת ערעור ובית הדין אינו מהוה ערכאת ערעור על מותב אחר בבית דין זה, יש לדחות את התביעה.

התובעת אישרה בעדותה כי התייצבותה בלישכת התעסוקה לא היתקיימה באופן מלא על כן ,בהיעדר התייצבות בלישכת התעסוקה אינה זכאית לדמי אבטלה בגין תקופת אי התייצבותה.

שנית, משעה שנקבע בפסק דינה של השופטת אלקיים כי תשלום דמי האבטלה יהא בכפוף להתייצבות התובעת בלישכת התעסוקה ומשתיעוד הנתבע מעלה כי הנתבעת התייצבה באופן חלקי בלבד, שעה שהתובעת עצמה בסעיף 43 לכתב תביעתה ציינה כי לא התאפשר לה להענות לדרישת ההתייצבות , יש לדחות את טענות התובעת המופנות כנגד פסק הדין בהליך הקודם אשר נהלה כנגד הנתבע.

...

אשר לתביעת התובעת לפיצוי בגין עגמת נפש , משעה שנדחתה תביעתה ולא נמצאו אדנים לתמיכה והוכחת טענותיה דין תביעתה בגין רכיב זה אשר רק במקרים מיוחדים וחריגים יתקבל, להידחות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

בשם לב לתוצאת ההליך ומשעה שלא היה כל מקום להגשתו, תשלם התובעת לנתבע הוצאות משפט בסך 1,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

בהחלטתו מיום 4.4.2019 דחה הנתבע את התביעה לתשלום דמי אבטלה בגין עבודת התובעת הנטענת אצל מעסיקתה, חברת רונדלים בע"מ (להלן: "החברה"), לתקופה שמחודש 2/2018 ועד חודש 1/2019.

על כן, ומשעה שלא היתקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין המעסיק, היא לא עונה על הגדרת מבוטחת בדמי אבטלה, לא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת, ובדין נדחתה תביעתה.

ערעור – ניתן להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום קבלתו.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשפ"א (27 מאי 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

לסיכום – לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים שכלל לא ניתן להכתיר את פעילותה של התובעת בחברה, ככזאת שהיא בגדר עזרה משפחתית גרידא.

סוף דבר לסיכום – התובעת הוכיחה כי התקיימו יחסי עובד – מעסיק בינה ובין החברה.

משכך, דין התביעה להתקבל, ועל הנתבע לשלם לתובעת דמי אבטלה בגין עבודתה לתקופה שמחודש 2/2018 ועד לחודש 1/2019.

תביעתה של התובעת לדמי אבטלה בגין התקופה שתחילתה בחודש 7/18 ועד 11/18 אושרה תחילה, ונדחתה בדיעבד לאחר בדיקה של הנתבע אודות מעמדה כעובדת שכירה.

ביום 5.5.19 ילדה התובעת במז"ט ותביעתה לדמי לידה נדחתה על יסוד טענה כי לא הייתה עובדת שכירה בתקופה הרלוואנטית.

] עוד נקבע כי- "משבניו של התובע הנם בעלי העסק ומדובר בקירבה משפחתית יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו; יחסים וולונטריים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות עבודה, שכר ריאלי או סמלי וכד'. עוד נקבע: בחינה בקפידת יתר נאמר, אולם אין חולקין שקרבה משפחתית- ולו קרבה שבין הורים לבנים- אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של הווצרות יחסי עובד-מעביד. אין חולקים גם, שהמניע לבחירת עובד, בין כמניע עקרי ובין כמניע משני, אינו קובע לעניין קיום או העידר קיום יחסי עובד מעביד. הקובע הוא מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה. קביעת המהות הנ"ל היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק.

ההלכה שנפסקה כפרשנות לסעיף זה הנה כדברי חברתי השופטת רונית רוזנפלד בעב"ל 580/08 ביאדעה מנאל – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 18.12.08) וכפי שצוין בעב"ל 535/09 עליזה בן אלישע – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 15.9.06): "בהתייחס לטענת המוסד לביטוח לאומי נקדים ונזכיר, כי השאלה בדבר קיומם או אי קיומם של יחסי עובד מעביד בין שני צדדים הנה שאלה מעורבת שבעובדה ובחוק, ובית דין זה בהחלט יזקק ויבחן את קביעתה של הערכאה הדיונית בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד, אם היא עולה בקנה אחד עם התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפניה, כמו גם עם הוראות הדין וההלכה הפסוקה. כך בדרך כלל, וכך גם בקשר לפסק דינו של בית הדין האיזורי מושא העירעור.

...

] לא מצאנו בעדותם של מר סיימון ומר יוספוב כדי לתרום להוכחת התביעה.

אין בתלושי המשכורת לבד כדי להעיד על קיומם של יחסי עבודה, ומשלא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה בראיות של ממש, דין התביעה להידחות.

אשר על כן שתי התביעות נדחות בזאת.

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (סגנית הנשיאה אריאלה גילצר-כץ ונציגת הציבור גב' אורנה רזניק; ב"ל 10934-06-21), במסגרתו נדחתה תביעת המערערת לדמי אבטלה ודמי לידה לאחר שנקבע כי אין לראותה כעובדת במשרד שמאות שבבעלות בן זוגה.

תביעתה לדמי לידה ביחס להעסקתה במשרד נדחתה, וסמוך לאחר מכן נשללה רטרואקטיבית גם זכאותה לדמי אבטלה בגין העסקתה במשרד ונוצר לה בגין כך חוב בסך של 52,584 ₪.

בהקשר זה מפנה המערערת לפסק הדין בתיק ב"ל (איזורי ת"א) 43321-09-20 שרון ספיאשוילי - המוסד לביטוח לאומי (22.7.22), בו הוכרו יחסי עבודה של בני מישפחה תוך היתחשבות בתקופת הקורונה וכן לפסק הדין בתיק ב"ל (איזורי ת"א) 11060-04-20 עדנה נהרי - המוסד לביטוח לאומי (8.7.22), בו נקבע כי העדר מינוי מחליף בחופשת לידה בתקופות קצרות לא מונע קביעת יחסי עובד-מעסיק.

...

בנסיבות העניין אף לא מצאנו כי יש ליתן משקל משמעותי לכך שלא נשכר עובד חלופי לתקופת חופשת הלידה לצורך מילוי מטלותיה של המערערת, וסביר היה בנסיבות העניין - כאשר דובר בחופשת לידה בת כחצי שנה ובעסק משפחתי בתחילת דרכו הפועל מבית הוריה של המערערת - כי בן הזוג ייקח על עצמו (כפי שהעיד כי עשה) לבצע את מטלותיה של המערערת בתקופת חופשת הלידה.

סיכום לנוכח כל האמור לעיל, שוכנענו כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין המערערת לבין בן הזוג במקום העבודה "דוד לומברוזו - שמאות רכב וסקרים" בחודשים שבמחלוקת.

סוף דבר - הערעור מתקבל כמפורט לעיל.