בית המשפט הוסיף כי אין בתכנית תא/5000 כדי לגרוע מייעוד המקרקעין כשצ"פ; כי אין לדחות את התובענה מחמת אי צירוף תשריט להודעות ההפקעה, בין היתר מאחר שהמערערת לא חלקה על כך שידעה כי הודעות אלו מתייחסות למקרקעין דנן; כי אין לדחות את התובענה בשל טענת המערערת לאי קיום שימוע, בין השאר משום שסעיף 5א לפקודה, הקובע בנסיבות מסוימות חובת שימוע ביחס להפקעה, נחקק רק בשנת 2010; וכי ככלל, הרשות המפקיעה אינה מחויבת לשלם פיצויים טרם נטילת החזקה בקרקע.
וכך נקבע שם ביחס לאופי הטענות שניתן להעלות נגד הפקעה במסגרת הליך לפי סעיף 8 לפקודה:
"הליך לפי [סעיף 8](http://www.nevo.co.il/law/72915/8) ראוי שיהיה הליך מהיר כדי לאפשר תפיסת חזקה ללא שהוי. על בתי-המשפט לתת דעתם על כך שהליך זה לא יהפוך מסורבל וממושך. על בית-המשפט לזכור כי הייתה למי שמבקשים את החזקה מידו אפשרות לתקוף את ההפקעה בתקיפה ישירה. עם זאת סקירת פסקי-הדין מראה כי בתי-המשפט אינם אוטמים אוזניהם, גם בדיון לפי [סעיף 8](http://www.nevo.co.il/law/72915/8) לפקודה, לטענות בעיניין פגמים שורשיים ובסיסיים בהפקעה [...] לעומת זאת חשוב להדגיש במה אין לידון במסגרת הליך שמתבקשת בו מסירת החזקה: אין לידון בעניינים שמקומם הנכון הוא במסגרת התנגדויות לתכנית ביניין עיר" (בפיסקה 25; ההדגשות במקור).
מכל מקום, במידה שטענת המערערת היא שניתן היה להפקיע שטח אחר במקום חלק מהמסעדה לשם פיתוח השצ"פ, מדובר בטענה שעניינה בחינת אפשרויות חלופיות, ומקומה אינו במסגרת ערעור על צו לפי סעיף 8 לפקודה (ראו ע"א 6320/98 נאבלוסי נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נג(5) 733, 739 (1999); ע"א 7959/00 עזר נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, חיפה, פ"ד נו(2) 365, 383 (2001)).
...
ברם, ברי כי אין בכך כדי לגרוע מתחולת הכלל הנובע מהאמור לעיל, ולפיו חלוף הזמן כשלעצמו אינו מוביל בהכרח למסקנה בדבר בטלותה של תכנית מתאר מאושרת.
לנוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא.
מכל מקום, יוזכר כי סעיף 8(ג) לפקודה קובע כי "סכסוך על גובה הפיצויים שיש לשלם בעד הרכישה או הגשת תביעה לפיצויים כאמור לא יהוו עילה לעיכוב הכניסה לקרקע או לעיכוב קניית החזקה בה".
סוף דבר, שאציע לחבריי לדחות את הערעור.