ערעור על החלטת המשיב (מיום 2.12.10) בה נדחתה השגת המערערת על שומת העסקאות שהוצאה לה לתקופת שש השנים מאפריל 2004 ועד יוני 2010.
המשיב מוסיף וטוען כי טענת ההסתמכות של המערערת על שומת התשומות (מ-1999) נשמטה מניה וביה בתחילת תקופת השומה הנוכחית (אפריל 2004) – זאת הואיל והחל מאפריל 2004 ועד לתום שש שנות תקופת שומת העיסקאות דנן הוציאה המערערת לחי טל חשבוניות מס בגין תשלומי חי טל עבור שכירת 50 הדירות כאשר היא כוללת בכל אותן החשבוניות מע"מ בשיעור מלא.
...
נמצאנו למדים אפוא כי בסוגיה מושגית וקונקרטית זו נימנה וגמר ביהמ"ש העליון ברוב דיעות כי המדובר בהשכרת דירות שאיננה "השכרה למגורים" כמובנה בסע' 31 (1) לחוק ועל כן עסקאות השכרה אלה חייבות במע"מ.
השאלה המשפטית, המושגית והקונקרטית, בערעור דנן מתייחסת לאותן 50 הדירות, לאותה ה"משכירה" (הלא היא המערערת) לאותה השוכרת (חברת חי טל) שהעמידה הדירות לרשות אותה "עמידר" שהשכירה הדירות לשוכרים עמם היתקשרה, עפ"י תנאי החוזה שקבעה עימם – כפי שיפורטו הדברים להלן.
איני מקבל טענה זו.
עפ"י סעיף 31 (1 א) לחוק מע"מ תהיה פטורה ממס עסקאות:
"מכירתו של אותו חלק מבניין שאושר כבניין להשכרה לפי חוק לעידוד השקעות הון התשי"ט – 1959 והחלק היה מושכר במשך חמש שנים לפחות, ובלבד שהבקשה לאישור כאמור הוגשה בשנת 1979 או אחריה ונתמלאו התנאים שנקבעו בחוק האמור או על פיו".
לטענת המערערת "המכירה" האמורה בס"ק 31 (1א) הנ"ל כוללת מכוח הגדרת "מכר" שבסעיף 1 לחוק – גם השכרה.
סיכום תוצאת הדברים הינה איפוא כדלהלן:
אני מקבל את ערעור המערערת לעניין מרכיב השומה ביחס למקבץ 35 הדירות המושכרות על ידה ישירות לשוכרי הדירות תוך קביעה כי שכירתן על ידי המערערת מבעליהן פטורה ממס.
אני דוחה את ערעור המערערת לעניין מרכיב השומה ביחס למקבץ 50 הדירות המושכרות על ידה לחי טל תוך קביעה כי השכרתן על ידי המערערת לחי טל אינה "השכרה למגורים" הפטורה ממס לפי סעיף 31 (1) לחוק.
