ערעור על דחיית השגה על שומת תשומות בגין רכישת חומרי גלם

נטען כי בהוצאת השומות למערערים יצר המשיב אנומליה, בכך שהתעלם מחלק מחשבוניות הקניה של חומרי הגלם בטענה כי לא יועדו למערערים, ומנגד הביא אותם בכלל חשבון כבסיס לצורך חישוב שומת העיסקאות, עת חישב מחזור עסקי לפיצות עם תוספות.

לצורך בניית מחזור עסקאותיו של המערער 3 בתחום אפיית העוגיות, ביצע מבקר מטעם המשיב, את הפעולות הבאות: היתחקות כמותית אחר כמות הקמח שנרכשה לצורך ייצור עוגיות; חישוב כמות הקמח שנצרכה על בסיס הערכים הכמותיים שנתקבלו מספירות המלאי; אומדן כמות הקמח הנדרשת להכנת קופסת עוגיות ממוצעת; תחשיב כמות קופסאות העוגיות שנמכרו ומחזור העיסקאות.

דיון והכרעה הבסיס הנורמאטיבי להלן הבסיס הנורמאטיבי, המקנה למשיב את סמכותו לקבוע שומה לפי מיטב שפיטתו – סעיף 69(א) לחוק מע"מ קובע כי: "בדו"ח תקופתי של עוסק ייכללו סך כל העיסקאות שהמועד להוצאת חשבוניות עליהן חל בתקופת הדו"ח, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, וכן סך כל העיסקאות שעליהן הוצאו חשבוניות מס אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, ובילבד שלא נכללו בדו"ח תקופתי קודם". סעיף 77(א) לחוק מע"מ קובע כי: "הגיש חייב במס דו"ח תקופתי ולדעת המנהל הדו"ח איננו מלא או איננו נכון או שאיננו נתמך במסמכים או בפנקסי חשבונות כפי שנקבע, רשאי המנהל לשום לפי מיטב שפיטתו את המס המגיע או את מס התשומות של החייב במס (להלן – שומה)". להלן הבסיס הנורמאטיבי, המקנה לעוסק זכויות להשיג ולערער על החלטות המשיב – סעיף 82 לחוק מע"מ קובע כי: "(א) החולק על שומה רשאי להשיג עליה בכתב מנומק לפני המנהל, תוך שלושים יום לאחר שהומצאה לו הודעת השומה או תוך מועד מאוחר מזה שהתיר המנהל מטעמים מיוחדים. (ב) הגיעו החייב במס והמנהל להסכם בדבר המס המגיע, תתוקן השומה לפי זה; לא הושג הסכם יחליט המנהל בהשגה, ורשאי הוא לקיים את השומה, להגדילה או להקטינה. ...". סעיף 83 לחוק מע"מ קובע כי: "(א) הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל בהשגה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי. ... (ה) בית המשפט יאשר, יפחית, יגדיל או יבטל את השומה, או יפסוק באופן אחר כפי שיראה לנכון". על פסק דינו של בית המשפט המחוזי זכאים מי מהצדדים לערער בזכות לבית המשפט העליון.

(ב) בע"ש (מח' י-ם) 415-07 סאמר דוויק נ' מנהל מס ערך מוסף (20.7.2011) נדון ערעור על דחיית השגה על שומת עיסקאות שהוצאה למערער, אשר הפעיל מאפיית לחם, לאחר שנטען כי כמויות הקמח שניקנו על-ידי המאפיה לא תיאמו את דיווחי פדיון המכירה של הפיתות שיוצרו מאותו קמח.

...

בנסיבות אלה, סבורני שיש לבכר את תוצאות שיעור הפחת שהניבה האפייה המדגמית, אשר בוצעה ותועדה בשקיפות מרבית, על פני שיעור הפחת הסטטיסטי המופיע בתחשיב הענפי, ומתבסס על מנעד רחב של מיני עוגות ועוגיות, ולא דווקא מתייחס באופן ממוקד לנתוניו הספציפיים של העסק הנדון, ביחס לאותן עוגיות מסוימות, כפי שהדבר נעשה באפייה מדגמית.

על כן, ביחס לשיעור הפחת מצאתי לאמץ במלואו את תחשיבו של אבי יהלום, מהטעמים המפורטים, ולהעמידו על 15%.

סוף דבר מכל הטעמים שמניתי, הערעור מתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן: (א) שומות הפיצות שהוצאו לכל אחד מהמערערים, תתוקנה בכל אחת משנות המס, כך: (1) שיעור הפחת הנוגע לבצק, ששימש בייצור הפיצות, יועמד על 10% (חלף 5%).

נטען כי בהוצאת השומות למערערים יצר המשיב אנומליה, בכך שהתעלם מחלק מחשבוניות הקניה של חומרי הגלם בטענה כי לא יועדו למערערים, ומנגד הביא אותם בכלל חשבון כבסיס לצורך חישוב שומת העיסקאות, עת חישב מחזור עסקי לפיצות עם תוספות.

לצורך בניית מחזור עסקאותיו של המערער 3 בתחום אפיית העוגיות, ביצע מבקר מטעם המשיב, את הפעולות הבאות: היתחקות כמותית אחר כמות הקמח שנרכשה לצורך ייצור עוגיות; חישוב כמות הקמח שנצרכה על בסיס הערכים הכמותיים שנתקבלו מספירות המלאי; אומדן כמות הקמח הנדרשת להכנת קופסת עוגיות ממוצעת; תחשיב כמות קופסאות העוגיות שנמכרו ומחזור העיסקאות.

דיון והכרעה הבסיס הנורמאטיבי להלן הבסיס הנורמאטיבי, המקנה למשיב את סמכותו לקבוע שומה לפי מיטב שפיטתו – סעיף 69(א) לחוק מע"מ קובע כי: "בדו"ח תקופתי של עוסק ייכללו סך כל העיסקאות שהמועד להוצאת חשבוניות עליהן חל בתקופת הדו"ח, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, וכן סך כל העיסקאות שעליהן הוצאו חשבוניות מס אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, ובילבד שלא נכללו בדו"ח תקופתי קודם". סעיף 77(א) לחוק מע"מ קובע כי: "הגיש חייב במס דו"ח תקופתי ולדעת המנהל הדו"ח איננו מלא או איננו נכון או שאיננו נתמך במסמכים או בפנקסי חשבונות כפי שנקבע, רשאי המנהל לשום לפי מיטב שפיטתו את המס המגיע או את מס התשומות של החייב במס (להלן – שומה)". להלן הבסיס הנורמאטיבי, המקנה לעוסק זכויות להשיג ולערער על החלטות המשיב – סעיף 82 לחוק מע"מ קובע כי: "(א) החולק על שומה רשאי להשיג עליה בכתב מנומק לפני המנהל, תוך שלושים יום לאחר שהומצאה לו הודעת השומה או תוך מועד מאוחר מזה שהתיר המנהל מטעמים מיוחדים. (ב) הגיעו החייב במס והמנהל להסכם בדבר המס המגיע, תתוקן השומה לפי זה; לא הושג הסכם יחליט המנהל בהשגה, ורשאי הוא לקיים את השומה, להגדילה או להקטינה. ...". סעיף 83 לחוק מע"מ קובע כי: "(א) הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל בהשגה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי. ... (ה) בית המשפט יאשר, יפחית, יגדיל או יבטל את השומה, או יפסוק באופן אחר כפי שיראה לנכון". על פסק דינו של בית המשפט המחוזי זכאים מי מהצדדים לערער בזכות לבית המשפט העליון.

(ב) בע"ש (מח' י-ם) 415-07 סאמר דוויק נ' מנהל מס ערך מוסף (20.7.2011) נדון ערעור על דחיית השגה על שומת עיסקאות שהוצאה למערער, אשר הפעיל מאפיית לחם, לאחר שנטען כי כמויות הקמח שניקנו על-ידי המאפיה לא תיאמו את דיווחי פדיון המכירה של הפיתות שיוצרו מאותו קמח.

...

בנסיבות אלה, סבורני שיש לבכר את תוצאות שיעור הפחת שהניבה האפייה המדגמית, אשר בוצעה ותועדה בשקיפות מרבית, על פני שיעור הפחת הסטטיסטי המופיע בתחשיב הענפי, ומתבסס על מנעד רחב של מיני עוגות ועוגיות, ולא דווקא מתייחס באופן ממוקד לנתוניו הספציפיים של העסק הנדון, ביחס לאותן עוגיות מסוימות, כפי שהדבר נעשה באפייה מדגמית.

על כן, ביחס לשיעור הפחת מצאתי לאמץ במלואו את תחשיבו של אבי יהלום, מהטעמים המפורטים, ולהעמידו על 15%.

סוף דבר מכל הטעמים שמניתי, הערעור מתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן: (א) שומות הפיצות שהוצאו לכל אחד מהמערערים, תתוקנה בכל אחת משנות המס, כך: (1) שיעור הפחת הנוגע לבצק, ששימש בייצור הפיצות, יועמד על 10% (חלף 5%).

נטען כי בהוצאת השומות למערערים יצר המשיב אנומליה, בכך שהתעלם מחלק מחשבוניות הקניה של חומרי הגלם בטענה כי לא יועדו למערערים, ומנגד הביא אותם בכלל חשבון כבסיס לצורך חישוב שומת העיסקאות, עת חישב מחזור עסקי לפיצות עם תוספות.

לצורך בניית מחזור עסקאותיו של המערער 3 בתחום אפיית העוגיות, ביצע מבקר מטעם המשיב, את הפעולות הבאות: היתחקות כמותית אחר כמות הקמח שנרכשה לצורך ייצור עוגיות; חישוב כמות הקמח שנצרכה על בסיס הערכים הכמותיים שנתקבלו מספירות המלאי; אומדן כמות הקמח הנדרשת להכנת קופסת עוגיות ממוצעת; תחשיב כמות קופסאות העוגיות שנמכרו ומחזור העיסקאות.

דיון והכרעה הבסיס הנורמאטיבי להלן הבסיס הנורמאטיבי, המקנה למשיב את סמכותו לקבוע שומה לפי מיטב שפיטתו – סעיף 69(א) לחוק מע"מ קובע כי: "בדו"ח תקופתי של עוסק ייכללו סך כל העיסקאות שהמועד להוצאת חשבוניות עליהן חל בתקופת הדו"ח, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, וכן סך כל העיסקאות שעליהן הוצאו חשבוניות מס אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, ובילבד שלא נכללו בדו"ח תקופתי קודם". סעיף 77(א) לחוק מע"מ קובע כי: "הגיש חייב במס דו"ח תקופתי ולדעת המנהל הדו"ח איננו מלא או איננו נכון או שאיננו נתמך במסמכים או בפנקסי חשבונות כפי שנקבע, רשאי המנהל לשום לפי מיטב שפיטתו את המס המגיע או את מס התשומות של החייב במס (להלן – שומה)". להלן הבסיס הנורמאטיבי, המקנה לעוסק זכויות להשיג ולערער על החלטות המשיב – סעיף 82 לחוק מע"מ קובע כי: "(א) החולק על שומה רשאי להשיג עליה בכתב מנומק לפני המנהל, תוך שלושים יום לאחר שהומצאה לו הודעת השומה או תוך מועד מאוחר מזה שהתיר המנהל מטעמים מיוחדים. (ב) הגיעו החייב במס והמנהל להסכם בדבר המס המגיע, תתוקן השומה לפי זה; לא הושג הסכם יחליט המנהל בהשגה, ורשאי הוא לקיים את השומה, להגדילה או להקטינה. ...". סעיף 83 לחוק מע"מ קובע כי: "(א) הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל בהשגה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי. ... (ה) בית המשפט יאשר, יפחית, יגדיל או יבטל את השומה, או יפסוק באופן אחר כפי שיראה לנכון". על פסק דינו של בית המשפט המחוזי זכאים מי מהצדדים לערער בזכות לבית המשפט העליון.

(ב) בע"ש (מח' י-ם) 415-07 סאמר דוויק נ' מנהל מס ערך מוסף (20.7.2011) נדון ערעור על דחיית השגה על שומת עיסקאות שהוצאה למערער, אשר הפעיל מאפיית לחם, לאחר שנטען כי כמויות הקמח שניקנו על-ידי המאפיה לא תיאמו את דיווחי פדיון המכירה של הפיתות שיוצרו מאותו קמח.

...

בנסיבות אלה, סבורני שיש לבכר את תוצאות שיעור הפחת שהניבה האפייה המדגמית, אשר בוצעה ותועדה בשקיפות מרבית, על פני שיעור הפחת הסטטיסטי המופיע בתחשיב הענפי, ומתבסס על מנעד רחב של מיני עוגות ועוגיות, ולא דווקא מתייחס באופן ממוקד לנתוניו הספציפיים של העסק הנדון, ביחס לאותן עוגיות מסוימות, כפי שהדבר נעשה באפייה מדגמית.

על כן, ביחס לשיעור הפחת מצאתי לאמץ במלואו את תחשיבו של אבי יהלום, מהטעמים המפורטים, ולהעמידו על 15%.

סוף דבר מכל הטעמים שמניתי, הערעור מתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן: (א) שומות הפיצות שהוצאו לכל אחד מהמערערים, תתוקנה בכל אחת משנות המס, כך: (1) שיעור הפחת הנוגע לבצק, ששימש בייצור הפיצות, יועמד על 10% (חלף 5%).

בבדיקה של ספרי החשבונות שלו על ידי פקחי המשיב, נימצאו חשבוניות על רכישת חומרי גלם שלא נרשמו בספרי המבקש.

המבקש השיג על קביעה זו ומשנדחתה השגתו - ערער לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

לעניין זה ציין, כי המבקש לא שילם עד כה את ההוצאות בהן חוייב בבית המשפט המחוזי (בסך 3,000 ש"ח), כי לא ביצע גם את גוף פסק הדין המחייבו בתשלום לרשויות המס, כי סכויי עירעורו נמוכים, משום שפסק הדין נשוא העירעור נסמך על פסיקתו של בית המשפט העליון בע"א 6/83 שכטמן נ' פקיד שומה גוש דן, פ"ד לט (2) 698.

עם זאת, הואיל והיקפו של העירעור הוא מצומצם ביותר ומן השאלות שעמדו בפני בית המשפט המחוזי נותרה רק שאלת זכות המבקש לנכות מס תשומות בגין חשבוניות שלא נרשמו בספריו, מצאתי לנכון להפחית את סכום העירבון ולהעמידו על 10,000 ש"ח. המבקש יפקיד את סכום העירבון תוך ששים יום ממועד המצאתה של החלטה זו. ניתנה היום, ג' באייר תש"ס (8.5.00).

...

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה באופן חלקי.

ערעור על החלטת המשיב שדחה השגה על שומת תשומות שהוצאה למערערת לשנים 2002 - 2005.

המחלוקת מיתמקדת בשאלה האם המערערת נכתה כדין את מס התשומות הכלול בחשבוניות שהוצאו על ידי עוסקים שונים במסגרת עיסקאות לרכישת חומרי גלם, וביתר דיוק המחלוקת הנה האם המערערת רכשה את חומרי הגלם מהסוחרים שהוציאו את החשבוניות או שמא מסוחרים אחרים.

בין היתר נכתה המערערת מס תשומות בגין רכישת חומרי פסולת מ-7 עוסקים והם; הובלות אבו אלאמיר בע"מ, אלבאשא עבודות אינסטלאציה ומסחר בע"מ, חוסין רמאדן למסחר כללי בע"מ, מיזם קורל קמעונות (1999) בע"מ, ס.ח. שחאדה למיזוג בע"מ, ע. מסאעדה מסחר כללי בע"מ ושיש ירמי בע"מ (להלן: "הספקים").

...

על כן אני מקבל את הערעור באופן חלקי ומורה כי השומה תבוטל בנוגע לניכוי מס התשומות שהיה כלול בחשבוניות שהוצאו על ידי מיזם קורל (פסקה 28 לעיל); מסעאדה (פסקה 39 לעיל); אל אמיר (פסקה 49 לעיל); שחאדה (פסקה 72 לעיל) ושיש ירמי (פסקה 74 לעיל).

הערעור נדחה ביחס לניכוי התשומות שהוצאו על ידי אל באשה (פסקה 58 לעיל) וחוסין רמדאן (פסקה 65 לעיל) המשיב יוציא למבקשת תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה שומה מתוקנת על פי האמור בפסק הדין .

הואיל ומרבית טענות הערעור, אך לא כולן, התקבלו, אני מחייב את המשיב לשלם למערערת הוצאות ההליך בסך כולל של 15,000 ₪ בלבד.