כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על דחיית בקשת מעמד לבן זוג זר

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן בהתאמה: בית הדין, חוק הכניסה לישראל), שניתן בידי כב' הדיין מ' פשיטיצקי, ביום 15.2.2017, בגדריו נדחה עררה של המערערת על דחיית בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומנטריים, לאחר הפסקת ההליך המדורג.
סמוך למועד פקיעת הרישיון, ביום 3.12.2012, הגישה המערערת בקשה למתן מעמד מכוח נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי.
...
איני מקבל את טענת העוררת כי הייתה זכאית לקבלת אזרחות במסגרת ההליך המדורג.
מכאן שהמסקנה אליה הגיעו הוועדה הבין משרדית, מנכ"ל הרשות ובית הדין לעררים, כי לא מתקיימים טעמים הומניטריים המצדיקים מתן מעמד מעוגנת היטב, ואינה מקימה עילה להתערבות בשיקול דעתם.
סיכום הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסכום של 1,500 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 10.11.09 קיבל המערער רישיון ישיבה מסוג א/5 בהתאם ל"נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלית" (נוהל מספר 5.2.0008; להלן – נוהל בני זוג).
בנסיבות אלה קבע בית-הדין כי המערער רשאי להגיש רק בקשה שיורית מכוח "הנוהל השיורי של מתן מעמד מטעמים הומנטאריים". בהמשך פסק-דינו פנה בית-הדין לבחינת השאלה: האם הטעמים ההומניטריים שהציג המערער מעלים "סיכוי מסוים" לקבלת מעמד מטעמים הומנטאריים, שיש בו כדי להצדיק את העברת הדיון בבקשה לועדה הבינמשרדית, והאם נפל פגם בהחלטת המשיב לדחות על הסף את בקשת המערער.
...
טענות נוספות שהעלה המערער, בדבר פגמים בהליך שהתקיים לפני מנהלת לשכת מינהל האוכלוסין, אינן אמורות לשנות את המסקנה בדבר דחיית הערר.
ב, קרי – "בקשת סרק שאינה מעלה עילה של ממש". מכל מקום, גם אם נפל פגם בהחלטתה של מנהלת הלשכה, ומבלי לקבוע שנפל פגם בהחלטה, הרי שבכל מקרה בסופו של יום נדונה הבקשה על-ידי ראשת הדסק, שהיא הגורם המוסמך לבחון את הבקשה, וזו החליטה לדחות אותה בהחלטה מנומקת, שכאמור אין עילה להתערב בה. התוצאה על-יסוד האמור לעיל, הערעור נדחה.
המערער ישלם למשיב הוצאות בסך 8,000 ש"ח. הפיקדון שהפקיד המערער יועבר למשיב, על-חשבון פסיקת ההוצאות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפסק הדין, נדחה ערר שהגישו המערערים על החלטת המשיבה, אשר דחתה את בקשת המערער 2 לשידרוג מעמדו מאשרת ב/1 לאשרת א/5 בגדרי נוהל מס' 5.2.0008 שכותרתו: "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן: "הנוהל").
...
בית הדין מצא כי טענת המערער לפיה אין ביכולתו להשיג את מסמכי הסף לא הוכחה ולו "לכאורה". מלפניי, ואינני יודע מה נעשה בגדרי בקשת המקלט, המערערים לא הניחו תשתית ראייתית המצדיקה התערבות במסקנה זו. הטענה הכוללנית לפיה "אריתראים אינם יכולים להשיג מסמכים", לא די בה לשם הרמת הנטל המוטל לפתחו של המערער.
המערער אף לא הניח מלפניי יסוד לכאורי להתערבות במסקנה שלפיה לא הראה באילו דרכים ומאמצים נקט על מנת להשיג את מסמכים, או למצער חלקם.
סוף דבר ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש שיהיה בו כדי לשנות ממסקנתי ולאור מכלול הטעמים לעיל – דחיתי את הערעור.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כאשר דוחה המשיב על הסף בקשה למתן מעמד לבן זוג זר לאחר שמוצגת בפניו תעודת נישואין, עליו "להווכח בצורה ברורה, על פני הדברים כי מדובר בנישואין מזוייפים ופיקטיביים, שאין מאחוריהם דבר מלבד נסיון להשגת זכויות עבור העותרת" (ר' החלטת ועדת ההשגה מיום 2.6.14 בגלגולה הראשון של בקשת המערערים, פיסקה 20).
עיון בנימוקים שניתנו הן על ידי המשיב והן בהחלטתו של בית הדין, כפי שיפורט להלן, מלמד כי הסתירות ואי ההתאמות עליהם עמדו בהחלטותיהם, ושהיוו בסיס להחלטה לדחות את בקשת המערערים על הסף, משקפות לאו דוקא בקשה שתכליתה הענקת מעמד לעוררת מטעמים זרים שאינם קיום חיי מישפחה, אלא אולי יותר ניסיון להסתיר את העובדה שהמערער נישא למערערת לראשונה עת היה עוד נשוי לאשה אחרת בישראל.
...
לטענת המשיב דין הערעור להידחות על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים של המערערים הן בניהול ההליך בפני בית הדין והן בהתנהלות המערער אל מול הרשות עובר ובמהלך ההחלטה אותה הוא מבקש לתקוף.
עוד יצויין כי בקשה זו התקבלה בסופו של דבר על ידי המשיב, הופקד סך של 15,000 ₪ כנדרש על ידו אך מסיבה שלא נתחוורה עד תום המערערת לא נכנסה לישראל.
הערעור מתקבל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 05.01.22 הגישו המערערים באמצעות ב"כ בקשה מקוונת להסדרת מעמד המערערת מכח הנישואין למערער בהתאם לנוהל 5.2.0008 "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן בהתאמה: הבקשה החדשה ו-הנוהל).
באותו יום, עובר לשעה חמש אחר הצהרים, הוגשה תגובת הרשות לבקשה לעיכוב הליכי ההרחקה, שלפיה דין הבקשה לסעד זמני והערעור להדחות על הסף ולחילופין לגופם.
ביום 26.01.22 קבעתי כי לאור הנסיבות, הכוללות מצד אחד קיום בסיס לטענת הזוגיות לאור הגשת הבקשה הראשונה להסדרת מעמד המערערת עובר למעצרה (שניסגרה בהיעדר התייצבות) ומצד שני הצגת דרכון של אחותה עם מעצרה בניסיון להטעות את פקחי הרשות, ותוך איזון השיקולים, ניתן סעד זמני בעירעור בכפוף להפקדת ערבות בסך 8,000 ₪ להבטחת יציאת המערערת אם תדחה הבקשה, בנוסף לעירבון להוצאות הרשות בסך 2,000 ₪.
...
אף שאין בה כשלעצמה כדי לשנות את תוצאת פסק הדין הדוחה את הערעור, אין לאפשר אותה.
סוף דבר לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.
עם זאת, לאור התנהלות הרשות כמתואר לעיל, אני קובעת כי המערערת תצא את הארץ לא יאוחר מיום 30.4.24.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו