ביום 10.11.09 קיבל המערער רישיון ישיבה מסוג א/5 בהתאם ל"נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלית" (נוהל מספר 5.2.0008; להלן – נוהל בני זוג).
בנסיבות אלה קבע בית-הדין כי המערער רשאי להגיש רק בקשה שיורית מכוח "הנוהל השיורי של מתן מעמד מטעמים הומנטאריים".
בהמשך פסק-דינו פנה בית-הדין לבחינת השאלה: האם הטעמים ההומניטריים שהציג המערער מעלים "סיכוי מסוים" לקבלת מעמד מטעמים הומנטאריים, שיש בו כדי להצדיק את העברת הדיון בבקשה לועדה הבינמשרדית, והאם נפל פגם בהחלטת המשיב לדחות על הסף את בקשת המערער.
...
טענות נוספות שהעלה המערער, בדבר פגמים בהליך שהתקיים לפני מנהלת לשכת מינהל האוכלוסין, אינן אמורות לשנות את המסקנה בדבר דחיית הערר.
ב, קרי – "בקשת סרק שאינה מעלה עילה של ממש". מכל מקום, גם אם נפל פגם בהחלטתה של מנהלת הלשכה, ומבלי לקבוע שנפל פגם בהחלטה, הרי שבכל מקרה בסופו של יום נדונה הבקשה על-ידי ראשת הדסק, שהיא הגורם המוסמך לבחון את הבקשה, וזו החליטה לדחות אותה בהחלטה מנומקת, שכאמור אין עילה להתערב בה.
התוצאה
על-יסוד האמור לעיל, הערעור נדחה.
המערער ישלם למשיב הוצאות בסך 8,000 ש"ח. הפיקדון שהפקיד המערער יועבר למשיב, על-חשבון פסיקת ההוצאות.